אגדות ומיתוסים – דב גונן

לעיתים קרובות, כשבני דורנו חושבים על העבר, הם תוהים על אותם האנשים שחיו בתקופות קדומות. כיצד הם ראו את העולם סביבם? אלו עקרונות הנחו אותם בהתנהגותם? ומהו מקור המחשבות והתרבות ממנו הם ניזונו?

מרבית החוקרים של יצירות התרבות שנכתבו בימי הביניים מציינים כי האנשים דאז לא היו מודעים להבדל שקיים בין בדיה לאמת. עלילות שתיארו סופרים ומשוררים בני אותה העת, נחשבו בעיני הקוראים לאירועים אמיתיים גם אם אלו נשאבו ממקורות מפוקפקים.

המונח 'סאגה' פירושו: משהו שנאמר. הכוונה לדיווח מילולי, בלי קשר לאורכו או לערכו הספרותי. במקור הייתה הסאגה ספרות שהועברה בעל פה מדור לדור. חלק מהסיפורים היו פרי הדמיון וחלקם התבסס על עובדות היסטוריות. לפיכך, לא ניתן לייחס לסאגות באופן מוחלט את הקטגוריות של אמת או בדיה.

עידן הסאגה משקף את התקופה שבין המאה ה-8 למאה ה-11. הסיפורים הועלו על הכתב רק במאה ה-13 והם נחשבים ליצירות החשובות ביותר שנכתבו בימי הביניים בסקנדינביה.

כיום נותרו כ-700 כתבי יד, חלקם נמצאו שלמים וחלקם מקוטעים.לפי הערכת המומחים, כתבי היד הללו מהווים רק עשירית מאלו שנכתבו אז.הטקסטים הקיימים כוללים את השירה המיתולוגית ההרואית של תושבי סקנדינביה הקדומים, סיפורים על גיבורים אגדתיים, ביוגרפיות של מלכי נורווגיה וסאגות משפחתיות.

המיתולוגיה הרווחת בארצות סקנדינביה מתארת את האלים ששלטו בעולמם הקדום.שלשת האלים המרכזיים מייצגים שלשה יסודות מיתולוגיים: האל 'אודין' (Odin) אבי האלים, מייצג את יסוד השלטון.האל 'ת'ור' (Thor) – אל הרעם, מייצג את יסוד הכוח, והאלה 'פרייה' (Freya) – אלת הפריון והמלחמה, מייצגת את יסוד הפריון.למעשה, מרבית האלים במיתולוגיה הסקנדינבית הם גברים.

מכאן ניתן להסיק כי המיתולוגיה הסקנדינבית היא סאגה האופיינית לחברה הנשלטת על-ידי הגמוניה גברית, קשוחה ,אלימה ולוחמנית. אך הסאגה אינה מתעלמת מתפקידם החשוב של הנשים, ובין דמויות הנשים המיוחדות במיתולוגיה אפשר לציין את ה'וולקיריות' (Valkyries) – נשים המשרתות את האל אודין ונשלחות בפקודתו לשדה הקרב כדי לחרוץ את גורל הלוחמים לחיים או למוות. הוולקריות אוספות את הגיבורים שנקטלו למוות ומובילות אותם אל 'וולהלה' (Valhalla) – לגן העדן, או למצודה- משכן האלים, כפי שמתואר ב"צמיד הניבלונגים מאת ואגנר.נשים אלה משתלבות בחברה הגברית של האלים, שסיפורי קרבות מפארים את תולדותיהם.