אימון אישי,אימון,טיפולי פוריות,חשיבה חיובית,התמודדות,

להראות שאפשר אחרת:

 טיפולי פוריות הן תהליך מתיש ומייגע הן פיזית והן נפשית לשני בני הזוג.
המעבר מחיי רווקות לחיי נישואים טריים והכמיהה להפוך להורים מתוך אהבה גדולה האחד לשני, מביאים את בני הזוג להתחיל בניסיונות להרות ולהביא ילד ולהגדיל את המשפחה האוהבת. כשהתהליך לא מצליח באופן טבעי
קיימת פגיעה בתוכניות ובציפיות של בני הזוג המובילה לעיתים למשבר ומעוררת תחושות של חוסר צדק ותחילת אובדן השליטה על מהלך החיים.הפנייה לטיפול מלווה לרוב ברגשות מעורבים מצד אחד תקווה ואמונה ומצד שני הרבה מתח וחרדה.

ניקח לדוגמא זוג נשוי שהחל את המרוץ לקראת ההיריון המיוחל: (מבוסס על סיפור אמיתי)
ליבי נטלה גלולות במשך כ-6 שנים, היא ובן זוגה קיבלו החלטה להפסיק את הגלולות על מנת להביא ילד לעולם וכך באמת עשתה ליבי. היא הפסיקה את הגלולות וחודש אחר כך ציפתה להיריון המיוחל, לצערה זה לא קרה וליבי החלה לפתח תחושות של פחד, חרדה, כשלון ואשמה. מנקודה זו בני הזוג עלולים להיכנס לתהליך שכזה :
חברות ← גלולות ← נישואים ← הפסקת גלולות ← ניסיון ראשון ← כשלון ← פחד וחרדה ←רופאים ← מערך בדיקות ← חומצה פולית ← מדידת חום ← שוב רופאים ← פרופיל הורמונאלי ← מעקב זקיקים ← אולטרא סאונד ← קיום יחסי מין (לא תמיד מתוך רצון ואהבה, משהו טכני) ← המתנה ליום הבדיקה ← לחץ, מתח, פחד, חרדה ← טלפון לאחות ← "מצטערת אין הריון" ← בכי, אכזבה, תחושת אובדן.

חייהם של בני הזוג הופכים לעסוק אך ורק במשבר החוזר בכל פעם שהטיפול כשל.
מחזור טיפולים כזה יכול לחזור על עצמו כ-6 חודשים שבמהלכם יהיו גם מגבירי ביוץ ותוכניות טיפול שונות ונוספות על מנת להגדיל את הסיכוי להרות. משלב זה הטיפול יכול לעבור לקבלת זריקות ← מעקב זקיקים יומי ← גורם ביוץ ← שאיבת זקיקים ← מתן זרע על ידי הבעל ← הפריה חוץ גופית ← 14 ימי המתנה ← תקווה ← בדיקת הריון ← תוצאה.

הבדיקות הרבות והתכופות יוצרות אי-נוחות ומשבשות את שגרת חיי היומיום. מצב זה יוצר מעמסה רגשית על בני הזוג.
ברמה האישית:

בני הזוג נאלצים לוותר לפחות לזמן מה על תכניות חיים אחרות, בעקבות הוויתורים הנדרשים והחשש כי על אף המאמצים הרבים השאיפה להיות הורים לא תמומש, מאבדים בני הזוג את תחושת השליטה בחייהם. בני הזוג עוברים טלטלה חזקה המאלצת אותם לבחון ולעתים אף לשנות את התפישה של כל אחד מהם את בת/ בן זוגו. אבדן השליטה מתחזק אף בשל אופי הטיפולים האינטנסיבי והרופא הופך להיות גורם מרכזי ומכוון בחיי בני הזוג. כל מה שבן הזוג יגיד כמעט ונשמע מיותר שהרי הרופא המטפל כבר אמר את דברו.

אי פריון והטיפול בו מערערים את הדימוי העצמי של המטופלת והמטופל. גם תחושת הנשיות או הגבריות עוברת זעזוע.
ההתמודדות עם אי פריון קשה במיוחד לגברים משום שבמשך אלפי שנים בעיית הפריון יוחסה רק לאישה. העקרות נתפסת כסוג של קללה או מחלה ובמקרים מסוימים ניתן לשמוע כי האישה היא: "מתה מהלכת" (תחושה שמתקבלת לאחר אובדן).

עוד קצת ממה שקורה ביום יום
 
הבית הוא כבר לא אותו בית, הולכים לעבודה ונשארים שם כי אין למה לחזור, הבית קודר ומשעמם ורוצים להתרחק . (בריחה).
הבית הופך לחמ"ל פוריות. בטלפון מדברים רק על הבדיקה שעשית הבוקר ואיזה גודל זקיק כבר יש לך, על הזריקות שקיבלת וכמה לא נעים לך איתם. בארוחות המשפחתיות כבר לא כיף, מדמיינים איך הארוחה הייתה נראית אילו כבר היה לנו ילד?
בן הזוג חוזר מהעבודה ומוצא את האישה חסרת אנרגיות, במהלך היום ההוא היא קראה בכמה אתרי אינטרנט על בעיית הפריון שלכם ובכך נחשפה למידע נוסף שלאו דווקא קשור אליכם, מצב זה מטריד אתכם עוד יותר ומחזק את השאלה: "אולי הבעיה שלנו חמורה ואין אנו מודעים לה?" או "אולי נלך לעוד רופא להתייעצות?" מצב זה מגדיל את מעגל הדאגה שבו הנכם שרויים. (עד כמה יתרון יש לידע ולמידע שבני הזוג רוכשים בתחום?).
יש בני זוג שונים וכל אחד מגיב בדרך שונה יש בן זוג המרגיש כי הוא חייב להזדהות עם בת זוגתו בתחושות שלה ויש את בן הזוג הפועל אחרת לגמרי מהאישה והוא אולי ישמש כמרגיע. הוא ינסה להציע לה לעשות דברים אחרים ולעודד : "ממי, הכול יהיה בסדר, בואי נצא לשתות משהו?".
עולים למיטה לישון, מסתובבים בחוסר נוחות מצד לצד. בן הזוג מתלבט אם לגעת בבת זוגו?לפנק אותה? להעניק לה תחושות אחרות? האישה חסרת אנרגיות, לא מסוגלת לחשוב על "הנאה", על עצמה, היא כל כולה בכאב. היא מעדיפה לשמור את הכוחות שגם ככה אין לה. "לימים שצריך באמת ולא לימים שבאמת רוצים." ודרך מעגל שכזה מתחילים לאבד גם את החשק המיני.

ובשעה טובה אחרי שהטיפול הצליח…חשבתם פעם איך תהיה הזוגיות שלכם אחרי…..

מסע האימונים הסתיים, הכול מאחוריכם יש התרגשות גדולה מאוד, אושר, זכייה, נס.
ואז מתחילות החרדות, וחרדה לחיי העובר, בדיקות דופק כל שבוע, מוניטור, התייעצויות עם רופאים, שיחות עם נשים בהריון כדי לוודא שהכול בסדר. והנה לשמחת כולם מגיע הרגע הגדול ונולד לבני הזוג ילד בריא ושלם חי ונושם.

סוף סוף אפשר להמשיך את החיים הרגילים בתוספת ילד אהוב ושמור מכל משמר .
וגם כאן עדיין לא תם המסע….ואז…… לאחר תקופה הכול מתחיל לצוף בין בני הזוג, תחושות קשות, כעסים, אכזבות, זיכרונות התחשבנויות, איפה הוא לא פרגן ותמך? איפה היא לא נתנה מעצמה מספיק לתהליך שיכול היה אולי להצליח אחרת?מתחיל להיווצר ריחוק ותסכול, התנגדויות, תחושות של אכזבה ובלבול, כיצד זה יתכן?
הרי כל כך הרבה זמן נלחמנו על הילד הזה ועכשיו אנחנו מאבדים האחד את השני ?

זוגות יקרים: 
 
      מצב אי פריון הוא מצב דחק ומעורר תגובות וחוויות רגשיות רבות עוצמה.

      תחושת חרדה עלולה להוות כשלעצמה גורם משבש במצב של אי-פריון. החרדה גורמת להפרשה מוגברת   של  "הורמוני דחק", המשפיעים על הפריון.
      הקושי לבטא מצוקות, חרדות ורגשות שליליים עלול לקבל ביטוי גופני בתופעות פסיכוסומאטיות.
      (המדריך המלא לפריון – פרופ' ציון בן רפאל, ד"ר דניאל זיידמן)

      האם אלה החיים שאתם באמת רוצים?

      האם אפשר לנהוג אחרת כדי שהתהליך יהיה קל יותר ?

      אתם נמצאים בהתנסות קשה, אולי תרצו לקחת אותה כהזדמנות לצמיחה ?

על הכותבת:
 במשך 9 שנים התמודדתי עם בעיות פוריות. את סידרת הטיפולים התחלתי בגיל מאוד מוקדם כשאני רק בת 20. ניסיתי טיפולים רבים וביניהם גם טיפולים אלטרנטיביים כמו: דיקור סיני, צמחי מרפא, מרפאים כאלה ואחרים שהבטיחו כי תוך "3 חודשים את בהיריון", רבנים, פותחות בקפה וכו'. 
היום אני יכולה לשקף לכם כי נכנסתי לסופת הוריקן מבלי לעצור לרגע אחד ולחשוב על עצמי, על הזוגיות שלי, על בריאותי.מצד אחד המודע שלי רצה מאוד ילד, אך מצד שני תת המודע שלי הורגל לקבל מסרים על חשש מאוד גדול מהצפוי להיות.

אילו היה לי מקום או מישהו שהיה נותן מענה גם לצרכים האישיים שלי, אילו הייתי מקבלת ליווי והדרכה, אילו הייתי מקבלת תמיכה שהייתה עוזרת לי לראות את התהליך אחרת, שהייתה עוזרת לי להתמודד עם הקשיים והשינויים הייתי מתמודדת עם התהליך טוב יותר, בקלות רבה יותר ואף מצליחה להתגבר עליו עם כוחות חזקים יותר .

הטיפולים גרמו לי לוותר על ההתפתחות האישית שלי,מבחינת קריירה ומקצוע, היה לי נוח לעבוד במקום עבודה שכבר מכיר ויודע את "הבעיה שלי" ובכך גרמתי ל"תקיעות נוספת".
במקביל לעבודתי האחרונה התחלתי ללמוד: "התפתחות והעצמה אישית" ולימודי רייקי, עזבתי את המקצוע הקודם שלי והתמקדתי בלימודי האימון.

מרגע שהתחלתי את לימודי האימון שלי עברתי תהליך נפלא שדרכו הבנתי שניתן להשתחרר מחסמים ומאמונות ש"תקעו" ולא קידמו והחשוב מכל רכשתי לי כלים המאפשרים לי לנהל את תחושותיי, תחושות חיוביות של:
אהבה, שלווה, שלמות, בטחון, אושר, הגשמה עצמית, התפתחות אישית, עוצמה.

אני אמא לשתי בנות קסומות – מעיין בת 11.5 והילה בת 7.5, מאמנת ומטפלת ברייקי.

לא הכול הפך להיות קל וחלק, יש עדיין קשיים, פחדים, תסכולים,אך לעומת זאת יש שינוי המאפשר להפוך את הקשיים למקום של צמיחה ולהתמודד מולם. 
היום אני האחראית על המחשבות שלי והרצונות שלי היוצרות את המעשים והתוצאות בחיי.
 
במה האימון יכול לעזור לכם?
 
בתהליך האימון שלי הבנתי שמה שאני רוצה לעשות, זה לגרום לך הנמצאת בטיפולי פוריות להתעוררות ולהתבוננות על חייך.לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, לעזור לך לעמוד מול הפחד ולהתמודד איתו ולא לאפשר לו לשתק אותך ואת גופך, להתחבר לערכים שלך, לאפשר לך לבחור במה שאת באמת רוצה ואוהבת, לבחון היכן למקד את חייך, ולאפשר לך חשיבה חיובית, להתייחס ברצינות למה שכבר יש לך ומשם לבנות את מה שחסר או פחות עובד אצלך.
להבין שכשלון הוא עוד צעד בדרך להצלחה, ולקבלארגז כלים להתמודדות עם הסביבה,  תהליך האימוןיאפשר לכם
לעבור את התקופה הקשה הזאת מבלי לפגוע בזוגיות שלכם, תוך הקשבה, הבנה וסובלנות הדדית.
 
       "מה שהעתיד מכין עבורך תלוי במידה מרובה במה שאתה מכין לעתיד"