אימון אישי וטארוט, אינטגרציה, אלכימיה, שפע

אימון אישי לאינטגרציה, אלכימיה, שפע, הארה והתמרה

דרך סמלים ופילוסופיה של הטארות

מאת: בת שבע דור

בכל אחד יש ניגודים בתוך עצמו, אישיות היא סינרגטית ומורכבת מאספקטים שלעיתים קרובות מצויים בקונפליקט. לדוגמא, מופנם ומוחצן, חווה עוצמה וחולשה, אגרסיביות ורגישות, רוצה זוגיות ומאידך רוצה חופש ושחרור ממסגרות, רוצה אינטימיות ונרתע מאינטימיות, דומיננטי וכנוע, וכן הלאה… כך אתם מוצאים את עצמכם מיטלטלים בין האספקטים המנוגדים שבכם, לקיצוניות הזאת ולקיצוניות האחרת…בתוך ההיטלטלות, החווייה העצמית היא של חוסר שליטה בניווט בחיים, ולפיכך, חוסר אונים… למען ההמחשה אתאר זאת כלמידת נהיגה, בתחילה אין שליטה בהגה, "מזגזגים" שמאלה וימינה ומתקשים להישאר בתוך הנתיב, רק לאחר למידה לשלוט בהגה ולא לסטות מעבר לשוליים, אפשרי להצליח לנהוג ישר בנתיב ולהגיע לייעדים. רק באמצעות אינטגרציה של ההפכים אל "עמוד שידרה אישיותי אינטגרטיבי" יתהוו ניווט ממוקד, הצלחה בהגשמה עצמית, מימוש הכוחות הגלומים באישיות והגעה אל הייעדים. עד אז, מתקיים תהליך התבוננות עצמית, ניסוי ותהייה בטלטלות, לעיתים קרובות חווים בלבול, תסכול ו"פספוסים".

אז כך אתם פוסעים בדרככם במחזור החיים הנוכחי וממשיכים את המסע הנצחי של הנשמה בנתיב הרוחני שלה. קלף השוטה מייצג את המסע והשוטה מתחיל לתהות, איך ליישב את הניגודים, הגשמי והרוחני, מוות ולידה (האחד מוביל לתוך השני…) . בשלב זה השוטה נתקל בדמות העומדת עם רגל אחת בתוך פלג מים, הרגל השניה על סלע. היצור קורן ומוזג משהו מכלי אחד אל האחר. בהתקרבו, רואה השוטה מלאך (קלף המיזוג) והמלאך מוזג מכלי אחד אש, בעוד המים זורמים מן השני. השניים מתמזגים!

. 
"איך אתה יכול לערבב אש ומים?" שואל השוטה והמלאך לוחש ומבלי להפסיק הוא עונה, "אתה חייב להיות הכלי הנכון ובפרופורציות הנכונות." השוטה צופה בפליאה. "זה יכול להיעשות עם כל הניגודים?" הוא שואל. "אכן," משיב המלאך, "כל הניגודים, אש ומים, גבר ואישה, תזה ואנטי תזה, ניתן ליצור הרמוניה. זה רק חוסר הרצון וחוסר האמון שמונעים את האפשרות לאחדות, בשמירה על ההפכים כהפכים. " ואז השוטה מתחיל להבין כי הוא זה אשר שומר על היקום שלו חצוי בדואליות, הוא זה שמחזיק את החיים / מוות, העולם החומרי והרוחני כנפרדים בעולם. לו היה בו המרחב להרמוניה, השניים יכולים להתמזג, כמו הכלים שהמלאך שופך מהם את היסודות, האחד אל השני. השוטה מבין עתה, שכל מה שצריך הוא, הכלי הנכון והפרופורציות הנכונות ….

הכלי צריך להיות נקי וטהור, חיינו צריכים להיות נקיים וזה אומר, שנרצה להביא טוב אל היקום ואל הזולת, שאסור לנו לתת לדברים "נחותים" לדבוק בנו. תכונות כמו אגו, אנוכיות, כעסים, ועוד . אין סיבה, לדוגמה, שהעבודה שלנו היום יומית לא תהפוך להיות דבר רוחני, בה נמזג את החומרי עם הרוחני,את הקבלה עם הנתינה. אין סיבה שלא נוכל להתפתח רוחנית דווקא בזכות העבודה ונבטא אהבה, חמלה ושירות לזולת בכל מעשינו– כך תהפוך עבודתנו להיות רוחנית. העבודה הופכת למעשה להיות הכלי אתו אנו מטהרים את עצמנו.

ניגודים הסותרים לכאורה יכולים להיות בכלל לא סותרים! זו רק האמונה כי אדום לוהט באש וכחול מיימי אינם ברי מיזוג ורק אמונה זו עשויה להיות הדבר היחיד שעומד בדרך למיזוג בין השנים. בשינוי האמונות ומדידה זהירה, אתם יכולים ליצור מהאדום והכחול, עולם סגול.

הקלף גם מכונה : "אלכימיה" (קרולי). הנה דמיינו את המלאך לובש חלוק מעבדה ובזהירות רבה מודד ומוזג כמויות של נוזלים צבעוניים לתוך מבחנת מעבדה. כך אנו רוקחים את האלכימיה האישית…

כשנהיה ל"מרחב מאחד", בדרך של מיזוג ניגודים, נלמד לשים תזה ואנטי תזה ביחד כדי לקבל את הסינתזה, שתהיה יעילה, שימושית ותפתח מרחבים חדשים. זה כמובן ייקח זמן, טיפול, סבלנות לניסויים ומתינות. בבואנו למצוא את קו האמצע בכל אנרגיה ובכל עשייה, בין רגישות לאגרסיביות, בין נתינה וקבלה וכו'…

לאלו הרואים מחנות מנוגדים או אופציות מנוגדות, בבחירות אישיות בצמתי החיים, במערכות אמונה, בנושאי משפחה, חברים, שניראה לכאורה כי לא ניתן לאחד אותם, כדאי לזכור כי לפעמים הסיבה היחידה שהניגודים אינם מתערבבים לאחדות חדשה היא, שיש לעבור את התהליך, ללמוד מתוך ניסוי ותהייה, תוך מדידה של הכמויות הנכונות והעוצמה הנכונה. (למשל, לזה המנסה למזג שתי משפחות מלאות, כאשר המיזוג צריך להתרחש טיפין טיפין בין האנשים…) כך אט אט נלמד ליצור את האלכימיה והאינטגרציה תוך יצירת התמרה של הניגודים לאחדות ייחודית וחדשה.

הטעות המכשילה היא שאנו מחפשים את הדברים אותם אנו רוצים בחוץ, בעוד שהכל קיים בפנים. כל דבר אותו אנו רוצים בחיינו מתחיל ביכולת שלנו להאמין כי הוא קיים עבורנו ומתממש דרך היכולת שלנו למצוא את זה בתוכנו.

צריך רק להאמין

עד שלא תקום האמונה, עד שלא נחבר את הרצון והאמונה האישיים לאנרגיה הקוסמית, לא נוכל לקחת את רצוננו מאנרגיות מהיקום.

להאמין בפוטנציאל האישי שלנו כי יש לנו את הכוח לעשות את השינוי, למזג בין התחומים השונים בחיינו, למשהו חדש ושונה,בו השלם גדול מכל חלקיו ולמשוך אלינו הצלחה ושפע בכל תחום.

בחברינו את החומרי עם הרוחני, מתוך זיכוך, נתחבר אל תדרי השפע, וזהו סודה של האלכימיה. כך ניתן להגיע אל המישורים הגבוהים של היקום. ככל שנהיה טהורים יותר, כך אנו נוכל להגיע לרבדים גבוהים יותר ונוכל להביא אל חיינו יותר שפע.

מאת בת שבע דור