איפה נמצא האושר שלך ?!

ענווה זו פשטות. יש איזושהי פשטות בתוך ההתנהלות של החיים שגם ככה הם מאד מורכבים.

המנגון אשר מסייע לאדם להגיע לדרגת רוח גבוהה עובד באופן מאד פשוט, לכן נבעו המון עיוותים בתרגום של המילה ענווה, אנשים הגזימו ונתנו פרשנויות מוטעות להגדרה  – "חיים פשוטים".

ההנחה היא שהכוונה האלוהית על מנת שהאדם יוכל  להגיע למימוש לא צריכה ממנו  כמעט כלום. זה היה הרעיון המקורי.

כל  אדם באשר הוא יוכל להגיע להתרוממות הרגשית הנפשית המנטאלית והפיזית. לכן זה חייב להיות פשוט,בהישג יד של כול אחד.

על מנת שהאדם יוכל  להגיע לדרגת רוח, חייב שיהיה "מנגנון פנימי" כול אחד יוכל לתפעל . האדם  לא צריך כסף, לא צריך מעמד, לא צריך סטאטוס , לא צריך להיות יפה, לא צריך להיות מוכשר במשהו מסוים.. כולם יכולים להגיע לדרגת ענווה.

ככול שלאדם יש יותר חומר או סטאטוס גבוה יותר השיעור שלו בענווה קשה יותר .לכאורה גם לאדם פשוט יש שיעור קשה מול ענווה, מהסיבה שהטבע של האדם הוא להיות בסוג של תחרות וחמדנות . בעצם מי ש"עני" (הכוונה לא רק בכסף, נכסים ומעמד ) צריך ללמוד להנות מענווה,ממה שקיים גם מבלי לרצות להגיע לאוצרות רבים וגנוזים,לעומתו האדם  שכבר נולד לתוך עושר  או קיבל ממון וסטאטוס חייב לא לאבד את עצמו בתוך תחושת הכוח שיש לו ולזכור שעדין המנגון להגיע לאושר ,לרוח הוא פשוט כמו אצל כולם-אין אצלו משהו שונה. לאנשים האלו מתעוותת לרב תפיסת העולם והם מפסיקים לרצות את הרוח בצורה הנכונה ,ואז הם מפתחים את האשליה שיש לחיות בסוג של סגפנות בקיצון אחד או עליונות בקיצון השני  בשביל להגיע לענווה.

 בעבר  רבנים , מקובלים ואנשי רוח מדתות וכתות שונות היו עוברים באופן יזום, לחיות ביערות ומערות ומתבודדים מהעולם – מהציוויליזציה , אוכלים חרובים ותמרים כדי להתחבר ולמצוא את המנגון הזה.  היום האדם המודרני  צריך  להבין שאפשר למצוא את המנגון הזה בתוך החיים ,לא חייב להתנתק.

החכמה שלנו היום זה להמשיך לעבוד עם המנגון הזה בלי להתבודד. למצוא את זה בתוכנו. למצוא את השקט הזה בתוכנו. לדעת למצוא את השקט גם בתוך הרעש. זה מין תדר של ריפוי שעובד כול הזמן והוא גם משדר החוצה .

 זה לא משנה כמה כסף יש לך,לא משנה באיזה בית אתה גר,לא משנה באיזה רכב אתה נוסע , השקט הפנימי ,התדר הפנימי של הריפוי, עובד בנפרד לכל החיצוניות. אם כי ניזון ממנו ברבדים מסויימים.

כאשר המנגנון  עובד בפנים , בתוך הגוף, הנשמה, התת מודע, האדם חי חיי ענווה . אם האדם לא בריפוי /בהתפתחות/בצמיחה אז אין שם ענווה . סליחה היא ריפוי . סליחה זה אומר שאין שם טינה,ואין שם כעס, ואין שם לחץ,ואין שם שיפוטיות ,ואין את האובססיביות , יש איזון . הבנה. חיבור לתודעה רחבה יותר.

המנגנון  הזה הוא כמו גשר שמחבר בין כל הרבדים שלנו. עבר הווה ועתיד. שכל רגש ומחשבות.

 אדם שיש לו כסף רכוש  ומעמד התחושה של הכוחניות מנטרלת את הענווה ומביאה גאווה . כוחניות היא כאשר האדם חושב שהוא  יכול לשלוט בכל אשר קורה איתו וסביבו ,  שהוא  יכול לנהל את חייו, משפחתו, ועסקיו כרצונו.   לענווה יש חיים משל עצמה היא עובדת ביחד עם האדם בסינכרון, לא בשליטה.

לדוגמא – האדם  מחלק כסף,ומרגיש כאילו הכוח הזה, תחושת העליונות הזאת שאתה שולט בדברים היא הכח האמיתי –זו תחושה שמבטלת ומנוגדת לענווה.

הכל בחיים הפיסיים זמני. גם הגוף שלנו יעלם יום אחד. החומר בידינו הוא בגדר "פקדון"  כי כמו שיש כך יכול להיות אין בשנייה . אין שום שליטה –על כסף,  אנשים מעמד וסטטאטוס .

 אפשר לדמות  מאזניים . מצד אחד יש עוני ומצד אחד יש עושר והענווה היא האיזון ביניהם-היא באמצע .

העוני ועושר זה לא חייב להיות כסף . זה יכול להיות בהרבה דברים. זה יכול להיות בחוויות,בנתינה,באמפטיה ועוד.. – ההוויה של מי שאנחנו . העוני הוא לא רק חומר  הוא גם מבנה אישיותי.

קיים קושי  באותה מידה גם אם אתה עני וגם עם אתה עשיר .

הענווה היא מצב תודעתי שהפנים מלא ללא קשר לבחוץ . אין תלות בחיצון. זוהי ענווה . אתה מלא ,אתה מסופק,אתה מוכיר תודה ללא קשר לבחוץ. זה הדרגה הכי גבוה .

אין תלות בחיצון . 

לשם אנחנו שואפים כול החיים.

לדוגמא אדם שאין לו כסף , מאד קשה לו להיות מאושר,כי יש לו לחצים . נכון שהאדם  צריך לשאוף לשפר את מצבו , להיות בעשייה . אבל באותה הנשימה גם  צריך להיות בסוג של שלמות גם עם המצב הנוכחי.  קבלה. במצב הזה יש דרגת סליחה . סליחה לעולם שאין לך כסף .סליחה לעצמך שאין לך כסף,סליחה לאשתך שאין לך כסף,סליחה להורים שלך שלא הורישו לך כסף או "בראו" אותך בצורה מסוימת.

 ענווה זה החלק הכי עדין טהור ואותנטי שאנחנו מנסים להגיע אליו . יש בה מרכיב גדול של סליחה.

הענווה היא הפשטות בתוך ההתנהלות של החיים.  כשהאדם במצב של עוני הוא צריך  להוקיר תודה ולא להסתכל בקנאות וצרות עין  על האחר, ולהמשיך לעשות את המיטב שהוא  יכול ללא השוואה, ותחושת מרירות.  וכשיש לאדם כסף ורכוש לא להיות בכוחניות ועליונות. זוהי  פשטות .

 בענווה יש אושר. אושר נשגב.