אל תעצור עכשיו! תמשיך לנסות בקריירה!!

למה אסור אף פעם לעצור, כשקשה בקריירה? 

בפעם הראשונה יצאתי לריצת "ליל ירח".

מדובר בריצה שמתקיימת פעם בחודש

מצומת בית זרזיר, ומאורגנת על ידי חנות

הריצה Run Way (אתם יכולים להירגע, אני

לא משווק את החנות ומקדם את המוצרים שלה.

אפילו שאני מאוד ממליץ כי הם אנשים מיוחדים!).

נחזור לליל ירח, בקיצור, השעה 19:00 בערב,

יום חמישי ואני בחוג קראטה עם יהלי הבן הבכור שלי.

הוא באימון לקראת מבחן לחגורה כתומה והוא בסך

הכל בן 7.5, כי התחיל את החוג בגיל 4- אבל על זה

אכתוב בפעם אחרת).

אני מקבל הודעה מחבר שגם עוסק בריצה, שהערב

יש ריצת ליל ירח וזה פעם בחודש.

בגלל שאני מעריך אנשים שמחליטים מהר כי גם אני כזה,

מיד בדקתי עם רויטל שנתנה "פס" ואישרתי שאני בא.

20:40 אני מגיע ולא מבין את כמות המכוניות שאני רואה…

אני רגיל לרוץ בכלל לבד בשעות מאוד מוקדמות בבוקר עוד

לפני שהשמש עולה… אני מחנה את הרכב ורץ לאזור הכינוס,

מרים את היד גבוה ומהבהב עם הפנס כדי למצוא את החבר 

איתו קבעתי. 

אנחנו ניפגשים, הוא אומר לי: "תשמע, מקצה ה15 ק"מ שלי

תיכף יוצא. טוב שבאת וקבלת החלטה מהר!! אתה תיהנה…

ניפגש כאן עוד שעה וקצת" ונעלם בשביל הכורכר כשהוא נבלע

בשורה של אורות ירוקים, לבנים ואדומים של פנסי הראש של הרצים.

עדיין אני עומד מהופנט מהעוצמה של האירוע, מריח הטבע שמתערבב

עם רוח של לילה בקיץ, והקטע המיוחד הזה של ירח מלא.

בזמן שהחושים שלי מופגזים, אני שומע: "מקצה ה-10 ק"מ צאו לדרך,

בהצלחה!!" ופשוט מתחיל לרוץ עם עוד 200 איש, מטפס על שביל הכורכר,

מסתכל שלא ליפול מאיזו אבן ובין לבין גונב מבט הצידה לנוף המטעים, הלולים,

הרפתות, בריכות הדגים והשדות הפתוחים.

לאט לאט, נוצרו פערים והתחלתי לרוץ לבד.

פתאום אני שומע: "אבא קשה לי. אני עוצר!"

אני מסתכל לאחור ורוצה אבא רץ עם הבן שלו.

האבא אומר: "בקצב שלך רועיקי. אם קשה לך לרוץ,

תמשיך בהליכה מהירה אל אל תעצור".

וממשיך: "תרוץ לאט, אבל תרוץ".

האבא קלט אותי ואומר לי: "מה אתה אומר על ילד בן 10?"

אני מסתכל על הילד ועל האבא בהתרגשות על איך אבא בונה

את הבן שלו, מדריך אותו ונותן לו כלים…

האטתי את הריצה, ניגשתי לילד ואמרתי לו: "קח את הפנס חמוד.

שיהייה לך… אתה גיבור אמיתי!! וגם אבא שלך".

"וואו תודה איזה כיף יש לי פנס!! תראה מה נתן לי האיש, אבא"

"מגיע לך! אתה גיבור! בהצלחה"

המשכתי לרוץ כשלא עוזב אותי המשפט שאמר אבא של רועיקי:

"לרוץ לאט, אבל לרוץ"

זה בדיוק החיים. להמשיך קדימה כל הזמן. לא לעצור. אם תעצור,

תלך אחורה. אין כזה דבר לעמוד במקום. יש או להתקדם קדימה או

ללכת אחורה. וכשעוצרים, הולכים אחורה.

יכול להיות:

שגם אתה עכשיו רוצה לעצור כי אתה לא יודע מה לעשות עם הקריירה שלך?

יכול להיות שגם לך כבר אין תשובות לגבי הקריירה שלך? וניסית הכל?

אולי גם אתה מרגיש לבד עם הדילמה שלך בקריירה ונמאס לך מכל "היועצים"

שזורקים סתם עצות לאויר?

יש לי פתרון בשבילך, שנמצא כאן! 

יכול להיות:

גם לך נמאס לקום בכל בוקר לעבודה בבאסה, וממש להכריח את עצמך לצאת מהדלת?

גם אתה נדבר בוירוס ה"תירוציטיס" בכל יום ראשון מחדש, כשמתחיל עוד שבוע בעבודה?

גם לך נמאס להיות בעבודה שוחקת, לא מתגמלת, שלא מעריכים אותך, ולא משנה כמה

שעות תישאר? או איזשה תוצאות תביא?

יש לי פתרון בשבילך, שנמצא כאן! 

אם גם אתה מרגיש ככה, אז אני אומר לך: "אל תעצור! תרוץ לאט, אבל תרוץ"

 לחיי ההצלחה שלך,

אבי

******************************************

**אני מזמין אותך לשיחת ייעוץ במתנה ואצור איתך קשר במהרה.