אנטי קליימקס / מדוע אחרי כל שיא ישנה נפילה וכיצד מתמודדים עם התופעה?

הכלה והעצמה באימון אישי

למה זה חשוב

בני אדם רבים חיים תחת ביקורת עצמית וסביבתית מתמדת. הם חיים בתחושה תמידית שעליהם  להוכיח את עצמם. על פי תפיסתם, הם לעולם לא עשו מספיק. מספיק כדי להיות טובים ושווים, מספיק כדי לקבל העלאה, מספיק כדי להיות בזוגיות טובה, מספיק כדי להגשים חלום. דבר זה נובע מסיבות רבות, ברובן תרבותיות. הבית, החברה התחרותית, המערכות בהן גדלו, ועוד. אנשים הורגלו לראות הכל במראה ביקורתית, דבר הגובה מהם מחיר מנטאלי וגופני מסוים. במצב כזה – הכלה והעצמה הן תפיסות מפתיעות המביאות הקלה רבה.

תפיסתי כמאמנת, היא – שכל אדם הוא שלם וייחודי. תשובותיו, כוחותיו, יכולותיו, הדרך למיצוי חייו היום ובעתיד – כולם אצלו, וכל אלה יחדיו יביאו אותו לטוב ביותר עבורו. תפיסתי היא – שלכל אחד מגיע הטוב ביותר ללא צורך בהוכחה, במאמץ סזיפי, אלא פשוט מפני שהוא קיים. – תפיסה זו הינה ייחודית לתחום האימון, אך גם עתיקת יומין המופיעה בהרבה תורות ופילוסופיות.

בתוך העולם המלא ביקורת עצמית וסביבתית, הבנתי,  שהכלה והעצמה הנם כלים בסיסיים במערכות יחסים. השימוש הנכון בהם מייצר  את הכר הפורה להתפתחות יחסי אמון בין אדם לאדם. אמון הוא המפתח ליצירת פתיחות הדדית ואוטנטיות – איכויות המכשירות את הקרקע לכל מערכת יחסים משמעותית.

הכלה – המפתח לאמון, פתיחות ופריצת דרך

כבני אדם, לכל אחד מאיתנו יש תפיסה ייחודית. הייחוד המולד וניסיון חיינו בונים את מי שאנו. דרך הפריזמה הייחודית שלנו אנו בוחנים הכל, וזה טבעי, כך עובד מוחנו, ותכונה זו נועדה להגן עלינו. תפיסתנו הייחודית היא זו המאתגרת אותנו בניסיוננו להכיל ולקבל אדם אחר.

הכלה כתובנה

התפיסה האימונית שלי, גורסת, שהכלה הינה – מפגש עם האדם היכן שהוא נמצא. התובנה שעמה אני מנסה לעבוד –  היא –  שלכל אחד סיבותיו (המולדות והנרכשות), לנהוג, לחשוב ולחוש על פי דרכו. כל דבר שאדם חושב או חש ועושה הוא בר הכלה מצידי. הכלה היא אפס שיפוטיות, מרחב נקי של עבודה. יש לכל אדם נסיבות גנטיות וסביבתיות להיות בדיוק כפי שהוא. כמאמנת אני מאפשרת למתאמן לבחון – מה הם מטרותיו, והאם "כפי שהוא" –  או "האדם שהוא התפתח להיות" –  משרת אותו בדרך להשיג מטרות אלו. אך מי שבוחר את המטרות, ובוחן את עצמו – הוא המתאמן, לא אני.

הכלה על פי מדע ההוויה

על פי הפילוסופיה ההווייתית (האונטולוגיה) מנסה המאמן לייצר מרחב נקי לחלוטין של הכלה וקבלה, נקי מכל שיפוט ודעה, בו ניתן להתבונן ולברר מה היא ההוויה (הפריזמה, תפיסת החיים) דרכה חי המתאמן.  תפיסתי כמאמנת היא שכל דבר אותו השגת, מקורו במה שעשית, וכל מה שעשית, מקורו בתפיסת חייך. תפיסת חייך היא אותה פריזמה המייחדת את הווייתך.

העצמה – היכולת לחבר אדם אל עוצמותיו

הדגשת עוצמות רלוונטיות

עבורי – העצמה מהותה – הרחבת יכולותיי האימהיות – לראות את הטוב שבאחר ולהוות עבורו את המראה בה משתקף טוב זה. העצמה שונה בפרגון ועידוד בכך שהיא מדגישה עוצמה, יכולת או תכונה הקיימת באדם, והנגזרת מדבריו, היכולה לקדם אותו. העצמה מהווה כלי למילוי מצברים, להתמודדות עם קשיים ולחיזוק הערך העצמי של המתאמן. יש לי כמאמנת, הזדמנות לברר ביחד את סוד ייחודו של המתאמן, ולהעצים את העוצמות הטמונות בו המובילות להגשמת מטרתו וייעודו.

העצמה – סוד השינוי

העצמה נתקלת לעיתים בתגובות "מקטינות", "לא מאמינות" או "מצטנעות" וזאת – גם מן הסיבה שלחלק מאיתנו קשה לשמוע דברים טובים על עצמינו. (יותר מקובל להיות צנוע/ביקורתי). אך בהעצמה – ביכולת לחבר את המתאמן אל עוצמותיו, יכולותיו, והצלחותיו ואל ייחודו – טמון סוד השינוי. הערך העצמי הוא הנשכר העיקרי מההכרה בכל אלו. כשאדם מחובר לעוצמותיו ויכולותיו, והוא יודע במה ייחודו הוא יכול לבחור לחיות את חייו בצורה מאושרת יותר.

במקום להרגיש כמי שאינו שווה, כמי שלא מגיע לו עדיין, יכול המתאמן לחוות חיבור אמיתי אל עוצמותיו וייחודו. בעזרת ההעצמה, והעבודה סביב הדפוסים שמתגלים דרכה, יוכל לשנות את תחושת הייחוד שלו, ואת החיבור הלגיטימי אליו, באופן כזה שישנה את איכות חייו ואת עתידו.

כמאמנת – אני רואה זאת כשליחות ללוות בני אדם אל שלב מאושר יותר בחייהם.