אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים באמצע הדרך

אין ספק שזהו שיר מקסים של נעמי שמר, שיר שטומן בחובו אופטימיות שכאשר נזדקק לעזרה יהיה מי שיעזור לנו.
לפני כמה שנים התייחסתי אל השיר הזה באופטימיות זהירה, אפילו זהירה מאוד. כשהייתי שקועה עמוק עמוק בתוך בוץ טובעני, נושמת אך בקושי, מתאמצת כדי לשרוד, מנסה להספיק לדחוס עוד כמה משימות בסדר היום העמוס ממילא שהיה לי וחיה בתחושה אשם כבדה שאני מתפקדת בצורה איומה גם בעבודה, גם בתור אמא, גם בתור אשה וגם בתור עקרת בית. בתקופה הקשה והלחוצה הזאת לא ראיתי אנשים טובים בשום מקום.
מבעד לענני התסכול שחייתי בהם יכולתי לראות רק קושי, עצבות, ייסורי מצפון על כך שאני לא עושה את הדברים מספיק טוב, חוסר אונים על כך שלא יכולתי לחלץ את עצמי מהמצב שהייתי בו וכעס גדול על כל העולם, כולל על עצמי. בתקופה הקשה והלחוצה הזאת כשהבטריה היתה על סף כיבוי טוטלי והמצבר כבר החל להראות סימני עייפות, התחלתי להאמין באמת ובתמים ש"יצר האדם רע מנעוריו".
התמקדתי ברע בעצמי ומתוך כך ראיתי רק את הרע באחרים.
אין אנשים טובים, שיננתי לעצמי יום וליל, משגרת חיצי רעל לכל העולם ואין לי ספק בכלל שאותם חיצי רעל חזרו אלי כפולים ומכופלים.
עברו כמה שנים, עברתי המון תהליכים, עשיתי מעשים אמיצים, שיניתי כיוון בחיים והפכתי בהדרגה להיות בן אדם שונה לחלוטין ממה שהייתי. מבחינה חיצונית נשארתי בדיוק אותו דבר, אך מבחינה נפשית, רגשית ורוחנית עברתי מטאמורפוזה דרמטית ומשמעותית, שינוי ממשי של 180 מעלות.
דפוסים רגשיים שהיו "כור מחצבתי" "ונכסי צאן ברזל" בעבר, פשוט נעלמו. זה דרש הרבה עבודה קשה, מודעות, יכולת להסיר את המסכות ולהסתכל פנימה לתוך הקרביים של עצמי, בלי לרחם ובלי לתחמן. כל פעם התקלפה קליפה נוספת ונוספת …ונוספת. בכל פעם שהרגשתי שצלחתי בהצלחה מכשול / הזדמנות / אתגר / שינוי ולמדתי את השיעור, הגיע אחריו שיעור נוסף שהתבסס על כל השיעורים הקודמים שלמדתי קודם לכן. לא היו רק שיעורים, לימודים, שיעורי בית ותרגול, היו גם הרבה מבחנים קשים. עמדתי בהם בהצלחה והתגמול היה מספק.
עד ש… הגיע שיעור שלא שיערתי את עוצמתו. זה אפילו לא היה שיעור אלא סדרת שיעורים מתמשכים, קשים ומייסרים שאילצו אותי להפגש עם שאול התחתיות של עצמי. מצאתי את עצמי מתמודדת עם שאלות קיומיות ובסיסיות. מתמודדת עם החולשות שלי, עם הטעויות שלי, עם השלדים בארון שלי. מנסה לקחת אחריות להתקדם הלאה ואז מגיע עוד שיעור, מנסה לקחת אחריות להתקדם הלאה ומגיע עוד שיעור, עוד "מכה" ועמה פחדים, התמודדויות וייסורי נפש קשים.
אבל לכל אורך התהליך ואפילו עוד לפניו, התארגנה לה מערכת תמיכה עבורי, אפילו מבלי שהייתי מודעת לה. כך שבשעת הצורך רשת הבטחון נפרסה עבורי ותפסה אותי לפני הפגיעה בקרקע. מערכת התמיכה סייעה בידי לצלוח את הסערה בשלום. פתאום פגשתי "חברת נשמה" שעברה משהו מאוד דומה לחוויות שאני עברתי ובכך סייעה לי והדריכה אותי צעד צעד, יד ביד, באהבה, בטחון, אמונה ושלווה לעבור את דרך החתחתים עם עזרה וחמלה. פתאום פגשתי עוד אנשים שיכלו להכיל אותי עם כל הצער והכאב שלי, אנשים שיכלו לקבל אותי ולייעץ.
הם לא נבהלו מהעוצמות הרגשיות ולא ברחו, אלא אפשרו לי להרים את הראש, להקים את עצמי מהאדמה ולצעוד הלאה. אמנם צולעת, חבולה ומדממת, אך צועדת הלאה ביחד איתם.
פתאום הרגשתי שאני לא לבד, שהעזרה מגיעה. ידעתי שהקריאה והזעקה לעזרה שנבעה בעוצמה ממעמקי הלב, הגיעה לאוזניים קשובות ועכשיו העזרה האלוהית נשלחת באמצעות אנשים בשר ודם שיכלו לייעץ, להכיל, לחבק, לבכות יחד איתי, לתמוך, ללוות ולעזור.
יכולתי לראות את הטוב בעיני האנשים. הרי הם לא עשו זאת מתוך אינטרס. הם עשו את זה כי באמת היה להם אכפת ממני וזה היה עבורי חידוש מרענן.
לא האמנתי שלמישהו באמת אכפת ממני, לא האמנתי שאחרים יכולים לעזור לי, למרות שעזרתי הרבה מאוד לאנשים אחרים ובלי חשבון. אפילו קריאה "מקרית" בעיתון או במגזין שנפל לידיי, שיקפו לי תובנות שעזרו לי להתמודד.
שיחה "מקרית" שהתפתחה בכיוון לא צפוי עם מכר מחו"ל הראתה לי באמצעות מסר מאוד ברור שאני מתנהלת בכיוון הנכון.
ראיתי שאני נופלת, אך במהלך הנפילה נוכחתי לדעת כי מישהו כבר פרס עבורי רשת בטחון שאפשרה לי ליפול בבטחה. בתחילה לא ראיתי את רשת הבטחון. רק חויתי את הנפילה ונכנסתי לחרדה גדולה. אך כשאפשרתי לעצמי לפתוח את העיניים תוך כדי הנפילה ראיתי לאט לאט את הרשת וזה העניק לי המון בטחון. אני פונה אליכם ואומרת לכם. יש מישהו מלמעלה שרואה את הנולד, צופה מראש את מסלול חיינו, מעביר אותנו דרך קשיים לא מעטים, אך גם בד בבד מספק תמיכה ועזרה. צריך לתת אמון בתהליך ולדעת שלמרות הקושי, אנחנו בידיים טובות, אפילו שמהתהום זה לא ממש נראה כך. אנו צועדים במהלך הדרך, מטפסים על צוקים, מתמודדים עם ואדיות עמוקים, מאבדים את הכיוון, חווים שרב, קרח וקור קיצוני. לפעמים נגמרת לנו האספקה ולפעמים האספקה נסחפת בזרם השוצף ומתרחקת מאיתנו. אך תמיד תמיד יש יד נעלמה שעוזרת לנו לצלוח את מסע חיינו בשלום. תמיד מגיעה עזרה בכיוון בלתי צפוי. זו יכולה להיות עזרה פיסית של חברים, זו יכולה להיות תובנה משמעותית לגבי חיינו וראייה ברורה יותר של הבעיה ודרכים להתמודדות. זו יכולה להיות הזדמנות פז לשנות מקום מגורים, או אפילו פיטורין ממקום עבודה שאנו סובלים בו, אך לא מצאנו את העוז לקום וללכת מפחד גדול מהתוצאות וכן מהאחריות המוטלת עלינו בגידול המשפחה ועול המשכנתא.
העזרה יכולה לבוא כמשפט קטן או מסר לא מכוון שנקלט על ידינו ומפיל לנו את האסימון וזה יכול להגיע ב – 1001 דרכים וצורות.
כל העניין זה לבטוח בתהליך, לתת אמון באנשים אחרים ולדעת שיש לנו תמיכה לכל אורך הדרך, גם אם לא תמיד אנו רואים אותה והיא נסתרת מעינינו.
בסופו של דבר אחרי שהסערה שוככת, אנחנו מגלים שהכל היה לטובה. אנו מגלים שלמדנו דברים שלא היינו מגלים בשום דרך אחרת. לפעמים (כך הטבע האנושי שלנו בנוי) אנו מתעוררים רק אחרי סטירת לחי מצלצלת, אך בסופו של דבר משתלמת.
הרשו לעצמכם לקבל את העזרה שאנשים טובים מציעים לכם באמצע הדרך. הם שליחים של "הרוח הגדולה" שבאה לסייע לכם במסעכם.
אל תשכחו שגם אתם מהווים "אנשים טובים באמצע הדרך" עבור אנשים אחרים, שבדיוק באותה תקופה מתמודדים עם קשיים משלהם. 
היום אני יודעת שאכן כן יש אנשים טובים, מצוינים, נהדרים ומקסימים באמצע הדרך ואני מודה להם עד מאוד ושולחת להם מעל דפים אלו את אהבתי ותודתי.
מוקדש לכל האנשים שעזרו, עוזרים ויעזרו לי וגם לכם בתחילת הדרך, באמצעה ובסופה…

צילה שנהר – ייעוץ משולב. 
משלבת שיחות ייעוץ טיפוליות בתחום האישי והבינאישי עם כלים מרפואה משלימה. (רייקי, הילינג, דמיון מודרך, פאנג שווי EMF ועוד). הייעוץ במגוון רחב של נושאים, לנוער ובוגרים. 
050-6402526
הרצאות וסדנאות לועדי עובדים, חוגי בית, ערבי נשים ועוד.
התארחו באתר שלי www.alternativli.co.il/tzila
ניתן לשלוח שאלה, התלבטות, בקשת עצה למייל (אפשר בעילום שם) tzilash@zahav.net.il