אשליית הניצחון

                                      אשליית הניצחון

 על נפלאות הזמן כתבו רבים וטובים. על "נפלאות התבונה" הופק סרט עטור תשבחות. על החים בכלל ועל מהותם נכתבו ספרים רבים, הולחנו שירים ועדיין אנו כולנו בתהייה האם יש חיים לאחר המוות?  האם קיים אלוהים או כוח עליון?תהיות רבות המלוות אותנו משחר הילדות ואני מניח שעד מותנו.

 קל לנו, בני האדם לבחון דברים גדולים במנות קטנות.להכליל,לקטלג.לקבוע מדדים להצלחה או כישלון.לקבוע מדדים לאופנה, יופי , תבונה וכדומה. איני חושב שיש אנשים עם יכולת ראיה כוללנית המכילה את העבר, הווה ועתיד יחדיו תוך חישוב כלל ההסתברויות והחלופות האפשריות והנכונות.אולי המנהיגים יודעים?אולי הפילוסופים?אולי בעצם אף אחד?יש סברה הטוענת שכל חיינו מורכבים מאירועים מקריים שאין בניהם קשר לוגי.התוצר הנצפה לעין הוא תוצר אקראי הקיים בהווה הזה.

 כך גם הדבר לגבי ניצחון.לא בכדי השתרש המונח "ניצחון פירוס" ניצחון שמשמעותו הפסד.או הביטוי "ניצח בקרב אך הפסיד במערכה" ועוד מכתמים ופתגמים רבים על נושא זה.הרבה פעמים אנו חוטאים בתחושת ניצחון מדומה המובילה אותנו להתנהגות בלתי שקולה ובלתי אחראית שההפסד בסופה גדול באלפי מונים מאותו ניצחון רגעי וחמקמק.

 בני האדם מזהים לעתים תכונות כמו: סבלנות, אורך רוח, נימוסים, נתינה,אדיבות, דיבור שקט ולא מתלהם,שיחה שאין בה איומים ועוד כחולשה.זו טעות שעליה משלמים בהמשך.לדאבוני, לא כולם מתהדרים  בתבונה מרקיעת שחקים ,יכולת הבנה של המציאות הכוללת והבחנה בין עיקר לטפל. רובנו נתונים בסד מחשבתי צר של אותן "מנות קטנות".צרות אופק ניתן לקרוא לזה.אם מחמירים במעט ,אפשר לקרוא לזה טיפשות כבושה.אותה טיפשות שניתנת לה ההזדמנות מתפרצת בקול תרועה רמה כיאה לשטות מהדהדת.

 מה גרוע יותר מטיפש? טיפש עם מוטיבציה.זה אדם שאין לו את יכולת הראייה לטווח מעבר לאפו.זה אדם החי על רגעי תהילה וגבורה בעיני עצמו.זה יהיה אדם הממעט בדיבור כי פשוט אין לו את היכולת לשוחח שיחה אינטליגנטית.אבל , אותו נשמע "תחת כל עץ רענן".הוא משוכנע שהוא מתת האל.( הוא זה יכול להיות גם היא).

 אין בכוונתי לומר שתמיד צריכים להמתין בסבלנות "להבשלת הדובדבן" ואז לפעול.לעיתים נדרשת פעילות מיידית, מהירה וברורה.אבל, תמיד תמיד כדאי לחשוב,כדאי לבחון חלופות ואז לפעול.

"החיפזון מין השטן" נכתב לא מעט.

זה נכון.

ד"ר אבי זלבה