ביקורת על מופע פלמנקו-להקת קומפס-מיכל נתן,מיגואל אנגל-דלל

  
פלמנקו הינה אמנות הידועה בערך מהמאה ה18.היא הפכה מאמנות אנדלוסית אתנית משך הזמן לאמנות אוניברסלית.יש בה תערובת של השפעות ביניהן צוענית,מוסלמית, אנדלוזית ואפילו יהודית.
יש הטוענים שמקורה בשירת רועים אליה נוספה כלווי הגיטרה,מחיאות כפיים ורקיעות רגליים בקצב.כך בעצם נוצר בסופו של דבר ריקוד הפלמנקו.

ארבעה הם המרכיבים העיקריים של הריקוד דהינו ריקוד המאופיין ברקיעות רגליים,שירה, נגינת גיטרה ומחיאות כפיים.
יש בפלמנקו קצב,דינמיות,רגש,כח ועוצמה.
הרבה פרושים למקור השם אך אני נוטה לקבל שמקורו במילה הספרדית FLAMA-אש, להבה המבהיר את היות הריקוד סוער,מלהיב,מדליק.

המופע החגיגי שראינו אמש בסוזן דלל הורכב משני חלקים.
בחלק הראשון הופיעה להקת הפלמנקו הישראלית -קומפס עם הרקדנית הראשית והכוריאוגרפית מיכל נתן במופע בשם "עם הזמן"
הלהקה הוקמה ב1995 ע"י נתן המנהלת אותה עד היום.הלהקה מתאפינת בכך שמשלבת בהופעותיה מקוריות, מודרניזם,שילוב מקצבים וסיגנונות מוסיקליים שונים.
לדברי המיסדת המופע הנוכחי הנו ריכוז של רגעים מיוחדים שאהבה לאורך הזמן.

ראינו ריקודים מלאי חן ויופי בתלבושות מרהיבות בשלל צבעים-גלינה  גולצמן.
בניגוד למופעי פלמנקו אחרים שנראים לפעמים חד גווניים והתנועות חוזרות על עצמן,כאן נעלמה החדגווניות וכל ריקוד היה קצר,שונה, בהעמדה נכונה וצורות מענינות עם ביצוע טוב מאוד שהיה תאוה לעיניים ולאזניים.

הלהקה מורכבת מ 7 נשים ו שני גברים שרקדו טוב מאוד.
מיכל נתן הלהיבה את הקהל,שמילא את אולם סוזן דלל עד אפס מקום ,בבצעה את הריקודים ברקיעות הרגליים,בתנועות הידיים האפיניות לריקוד הפלמנקו. כל תנועה ,כל כיפוף יד מורמת מעלה היה מדוייק ,עדין,חד,כל סיבוב מחושב.
יש הרבה רגש והבעה בריקוד הפלמנקו ונתן הביעה זאת היטב 

המוסיקה שליותה חלק זה היתה מגוונת מאת מלחינים שונים וכללה קטעים שנגעו במוסיקת פופ ורוק דבר שרק הוסיף ליופי וההצלחה של המופע למרות שמוסיקת הפלמנקו הפכה מזמן לאמנות עצמאית.

החלק השני של הערב בכוריאוגרפיה של האורח מחו'ל מיגואל אנגל ,הזמר מומי דה קאדיז, הגיטריסט אנטוניו מרינו ונגנית הצ'לו ראלי מרגלית ,כלל  ריקוד סולו מלהיב ומעולה בביצוע מקסים של אנגל ודואט של נתן ואנגל.
כן השתתפו הזמר האורח והלהקה.

תנועותיו של אנגל היו אציליות,מהוקצאות,חדות. כל גופו היה בתנועה מתמדת .כל חלק ממנו בפעולה לצורך ביצוע הפלמנקו.
לרצפת העץ באולם הוצמדו מיקרופונים שקלטו היטב את רקיעות הרגליים הקיצביות של אנגל והרמקולים העבירו  כאילו שיר קיצבי מעולה ערב לאוזן.אפשר היה לשמוע את ההבדל ברקיעה בעוצמה ורקיעה בנגיעה עדינה וקלה של הנעל ברצפה.רקיעות אלו היו מוסיקה בפני עצמה.

זה היה ערב מלהיב ביותר ,ללא קסטניאטות,מבוצע בצורה מעולה ואפשרות להכיר הן את הלהקה הישראלית הטובה מאוד והן את האורח בביצועו הנפלא.

לראות או לא לראות:מומלץ בחום לאוהבי הפלמנקו.
נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret")elybikoret , 12/8/2008 10:04