האם יש סיכוי?' 'האם לי יש סיכוי?' איך חוסמים הספקות הקבועים את יצירת הזוגיות

'האם יש סיכוי?'  'האם לי יש סיכוי?'  איך חוסמים הספקות הקבועים את יצירת הזוגיות    
צבי גלעדי

ספק רגיל ונורמטיבי הוא דבר טוב ורצוי.  טוב לבדוק פעם נוספת לפני ההחלטה.  כל מהות העולם האקדמי נעה סביב הספק, מעלים הנחות ובודקים אותן, ואחרי שמגיעים למסקנות ומפרסמים אותן קמים אחרים ומטילים ספק בתוצאות.  ככה מתקדמים וככה הספק משרת אותנו וגם מבטיח תנועה.
אבל, לא תמיד זה כך.

ספקות קבועים, כשהם הופכים לברירת המחדל, כלומר, כשהם קיימים תמיד ולא נפסקים, הם מחסום או מעצור שקשה לחצות אותו. למעשה, ספקות קבועים ביכולת ובכישורים העצמיים, מה שלעיתים קוראים 'חוסר ביטחון', לא מאפשרים תזוזה.
הספקות הקבועים, נוצרים אצל ילד כבר בגיל צעיר, והם מבוססים על אמונה המתבססת ומוטבעת בו, שהוא עתיד להיכשל,  משום שהוא פחות טוב, פחות מוצלח ופחות מוכשר מאחרים.  בדרך כלל, הספקות ביכולות ובכישורים מתפתחים אצל הילד בגלל הביקורת הקבועה שהוא סופג, כשההורה מנסה 'לשפר' אותו ולהביא אותו להישגים.  המניע החיובי (אולי) של ההורה, בכלל לא משנה את העובדה שתמיד החוויה האישית של הילד הזה היא שכל מה שהוא אומר, או עושה, או משיג, או יוצר… לא מספיק טוב.  תמיד הילד חש שהוא פספס, או טעה, או קלקל, או לא הצליח.  
במשך הזמן, התחושה של 'אני פחות טוב' או 'אני פחות מוצלח' מתחלפת בתחושה של 'לי אין סיכוי' או 'לא מגיע לי' או 'לי אין זכות ל…' ולפעמים צרוף של שתי התחושות הללו 'אני פחות טוב ולכן גם אין לי שום סיכוי'.  בהמשך, בשעה שתחושות כאלה הופכות להיות ענין של קבע, ברירת מחדל, או סרט קבוע שרץ בראש, היכולת של אותו אדם להצליח במשהו הולכת ונמוגה.  אדם זה יפחד בכלל לרצות משהו כדי לחסוך כישלון, כי מבחינתו הכישלון מובטח.

חוסר בטחון, פסימיות, וחוסר אמונה בעצמנו או בזולת, הם דוגמאות של ספקות קבועים.  למעשה הם תערובת, במינונים שונים, של רגשי אשם ושל פחד.  רגשי האשם הם ביטוי למחשבה הלא מודעת, שאנחנו לא בסדר, ולכן גורמים לכך שלא יגיע לנו לקבל או להשיג דברים שונים. הידיעה העמומה הזאת מתפרשת אצלנו כחוסר בטחון באפשרותנו להשיגם. 
את הפחד לעמוד על זכותנו ולהתמודד עם קשיים הכרוכים בכך, אנחנו מתרגמים למעין ויתור.  הויתור הלא מודע מתבטא כספק.  חוסר אמון שמשהו יקרה יכול לנבוע גם מאמונות בסיסיות, אשר קובעות שאין לנו את הכוח, את הזכות, או את המזל, שדבר כזה יקרה לנו.  גם עמדות אלה בנויות על פחד ו/או על רגשי אשם. 

שיטת ההונה מלמדת להתמודד עם חוסר ביטחון ומרכיבו השונים, מתוך אמונה שלא משנה איך גדלנו, ומה הוטבע בנו – הכל ניתן לשינוי באמצעות עבודה נכונה, עדינה ויסודית, הנעשית בשיתוף פעולה בין המערכת המודעת שלנו, לבין מערכת ההפעלה הלא מודעת שלנו.

ההונה מסבירה, שלעיתים המערכת הלא מודעת שלנו מספקת לנו תחושות חזקות של חוסר ביטחון, חוסר אמונה, או של אי ודאות, כאשר היא רוצה 'להוריד' אותנו מרעיון שאינו מוצא חן בעיניה.  למעשה היא עושה זאת כדי לא לאכזב אותנו יותר מדי, או במילים אחרות, היא עושה זאת כדי להגן עלינו.  מבחינת המערכת הלא מודעת שלנו, אם מלכתחילה לא נאמין שמשהו אפשרי, יתכן ולא נשתדל ונתאמץ כדי לממש זאת,  ובכל מקרה נבין את חוסר ההגשמה, כיוון שנפרש אותה כמשהו שלא תלוי בנו.  לפעמים, אנו גם מזהים במשך הזמן שקיימים דברים שאיננו עושים מתוך שאנחנו מניחים מראש, ש'זה ממילא לא יצליח' או  שיש דברים שאפילו איננו מעיזים לרצות.   

כאשר אנחנו מתחילים להתרגל לצורת החשיבה ה'מייאשת' הזו, גם במקרה שננסה בכל זאת להתמודד, גם אז נחבל בתהליך, אפילו מבלי שנהיה מודעים לכך. כך נחזור ונוכיח לעצמנו שהספקות שלנו ביכולתנו היו מוצדקים, ובאמת אין לנו סיכוי.  במצב כזה, יש למעשה חשש, שבמשך הזמן נתכנס בתוך עצמנו ואז לא סביר יהיה שננסה לחרוג אי פעם מן השגרה הבטוחה.

נתייחס כאן לאחד הנושאים המרכזיים בחיינו, בהם ספקות קבועים עלולים לשבש את רצוננו ולמנוע מאיתנו הגשמת משאלה משמעותית – הספקות לגבי זוגיות.

בשעה שמדובר ביצירת זוגיות הספקות הקבועים האלה  מתבטאים באופן מודגש.  בעיניהם של רבים יצירת זוגיות ושיתוף הפעולה עם בני זוג, נתפסים מראש כ'זירת התגוששות', או כ'מגרש משחקים', שבאופן טבעי חשוב יהיה לשלוט בנעשה בהם.  בצד ההשתוקקות לחוויות, להנאות ולביטחון האישי, שאמורה לספק הזוגיות, מתגנב גם החשש שאם אנחנו לא נשלוט במערכת הזוגית העתידית, אז קרוב לוודאי שנישלט בה, או נאבד את עצמנו. 

תפיסת מערכת זוגית כ'זירת התגוששות' שחובה לנצח בה, מציפה פחדים להפסיד ב'קרב' הצפוי, ואז צפות ועולות מחשבות העוסקות בכושר שלנו לשרוד ב'שדה הקרב' הזה.  בעבודתי עתירת השנים, עם אנשים, שמעתי לא מעט דוגמאות של מחשבות, שחולפות בראש בקביעות ושמעידות על התפיסה העצמית המנמיכה וגם על הקושי להתמודד עם הזוגיות.  הנה כמה מהן:
'טוב, אין מה לעשות, אני בסך הכל מוגבלת',  או  'אין לי הרבה סיכוי, זה עניין של גנים, ואת כל הגנים הטובים אחותי לקחה',  או  'אני באמת לא מאמינה שאצליח אי פעם ליצור זוגיות שוויונית והולמת, וגם חצי זוגות מתגרשים',  או  'מה לעשות, אין לי עור של פיל, אני לא מסוגלת לקבל תשובות שליליות',  או  'אני אף פעם לא אצליח להסתדר בחיים, הצלחה זה בראש, ולי יש ראש של לוזרית',  או  'החיים בזבל!',  או  'חבל להתחתן, כי לא משנה כמה רע יהיה לי, אני לא אצליח לעזוב',  או  'אם אני כבר מדברת, אז אף אחד לא שומע',  או  'אני זו שנדפקת תמיד',  או   'אני בעצם אוויר, אף אחד לא סופר אותי ממטר',  או  אני יודעת שצריך  להתפשר על בן זוג כי אני שמנה',  או  'אנשים תמיד חושבים שאני מטומטמת',  או  'הגורל שלי זה להתאמץ ולהתאמץ ועוד להתאמץ ובסוף לאכול אותה',  או  'אחי הגדול קיבל את השכל, אחי הקטן קיבל את היופי, ולי נשארו רק השאריות',  או  'אני לא מאמינה שיש סיכויים שאי פעם יהיה טוב',  או  'אני לא באמת מאמינה שיש בשבילי איזשהו סיכוי בחיים האלה',  או  'צדיק ורע לו, ואני הרי תמיד צדקת',  או  'כל דבר בחיים עולה לי בדם',  או  'תמיד הייתי ילדה מרדנית, אין באמת סיכוי שמישהו ירצה אותי'…

כל המחשבות האלה ועוד רבות הדומות להן, מייצגות ספקות קבועים.  ברור לנו שאם מחשבה כזו או דומה לה 'מתרוצצת' לה בראש שלנו באופן קבוע, היא למעשה הופכת להיות 'נבואה שמגשימה את עצמה'.  היא מוכיחה שהיא נכונה.  התוצאה היא שאנו ממש חוששים אפילו להתקרב אל הזוגיות.

אז מה ניתן לעשות כשיש לנו ספקות קבועים בקשר ליצירת זוגיות?

סדנאות הונה ליצירת זוגיות, ואימון אישי הוליסטי בשיטת ההונה, מלמדים להתמודד עם ספקות קבועים מסוג זה, בין עם מדובר בזוגיות, ובין אם מדובר בתחומים אחרים.  לשם כך הן מציעות התמודדות בששה רבדים:
דבר ראשון, יהיה להציף את הספק הקבוע ולהודות שיש לנו קושי שדורש פתרון יותר מוצלח מאשר לצאת לעוד ועוד דייטים, שהתוצאה שלהם ידועה מראש.  כדאי יהיה לשים לב לכך, שבדרך כלל, הספק הקבוע אינו נתפס אצלנו כספק. הספק מסתתר הרבה פעמים מאחורי סיבה הגיונית לכאורה, לכך שהזוגיות הזו 'לא תוכל לצאת לפועל דווקא כרגע', או למה אין לי סיכוי עם 'בן הזוג הזה דווקא'. 
דבר שני, לאתר בעזרת מי שמומחה בכך, מהן השגיאות הטכניות או ההתנהגותיות, אותן שגיאות שנובעות מן הספק שיש לנו בקשר לעצמנו, שאנו עושים במגע עם בן או בת הזוג בתחילת הדרך, שגיאות שגורמות לריחוק מלכתחילה. 
דבר שלישי, לגלות בעזרת מי שמומחה בכך, מהם בדיוק הדברים שמפחידים אותנו בזוגיות, וגורמים לספקות שלנו לצוף ולעלות.  זה כולל גם סיבות שלא העלינו בדעתנו עד עכשיו שהן בכלל קיימות.  בלי לדעת ממה בדיוק מורכב הפחד לא נוכל להתמודד עם הספק שהוא מציף. 
דבר רביעי, לזהות האם יש לנו רגשי אשמה עתיקים וחבויים, שנותנים לנו את התחושה ש'לא מגיע לנו', לטפל בהם ולבטל את השפעתם.
דבר חמישי, להעצים את עצמנו.  בלי שנהיה חזקים ובוטחים בעצמנו ובלי שנהיה מלאי אנרגיה לא נוכל להתמודד עם השינוי בנו שיאפשר יצירת זוגיות.  העוצמה האישית שלנו היא כלי הכרחי כדי להתמודד מול הספקות שיש בנו ולא ניתן יהיה לשנות שום דבר בלעדיה.
דבר שישי ואחרון, לשנות תוך כדי ליווי והדרכה, את התפיסות העצמיות המקטינות, מצד אחד, יחד עם האמונות השליליות שמוטבעות בנו לגבי זוגיות, מצד שני, כדי לבטל את חוזקו של ה'נגד', שקיים אצלנו בקשר לזוגיות.  אחרי שהתפיסות, העמדות והגישה שלנו לגבי זוגיות ישתנו, הזוגיות תתרחש כאילו מעצמה, מבלי שנצטרך להשקיע בכך מאמצים אין סופיים, כפי שהיה בעבר.