הבנה אסטרטגית- אימון באמצעות משחק השחמט

הבנה אסטרטגית

אימון באמצעות משחק השחמט

אנו מוצפים בתוכניות ראליטי וחלק מהמשתתפים מאד אוהבים את המונח אסטרטגיה.  הם מרבים להשתמש בו ואופן השימוש במילה זו מראה, לרוב, שאין להם שמץ של מושג אסטרטגיה מהי!!.  בכלל, ישנה הפרזה ואי-דיוקים רבים בהתייחסות לאסטרטגיה.  

רוב האנשים לא רואים את התמונה הכללית, הגדולה, לא מתנהלים ממקום של תוכנית הנגזרת מתמונה זו, לא מפעילים גמישות בחשיבה ובחיים ומאתגרים את התבניות כל פעם מחדש.

שווה לקחת פסק זמן קצר, לעצור בצד ולנסות לתור אחר תוכנית כללית גדולה שתניע את החיים שלנו למקום שאנו ראויים להיות בו.

בצורה די מפתיעה אנחנו יכולים להיעזר במשחק השחמט.

אחת מתחנות חיי היותר משמעותיות היתה כמחנך בחינוך המיוחד.   בי"ס אליו הגעתי כמורה לשחמט ( חשבתי שלזמן קצר….) ונשארתי שם שבע שנים משמעותיות ביותר עבורי.  בשנים אלו פיתחתי מודל שעסק בטיפוח חשיבה ומיומנויות התנהגות באמצעות משחק השחמט.  שחמט ככלי חינוכי וטיפולי הגדרנו את זה.  כאשר המיקוד השתנה והמטרה המוצהרת כבר לא עוסקת בטיפוח שחקנים מיומנים ( למרות שהחבר'ה הפכו לשחקנים חזקים…לא היתה להם הרבה ברירה  ), עולות מספר שאלות:

 מה אני מלמד באמצעות המשחק?

לאן אני רוצה להוביל את התלמידים?

על אילו מיומנויות אני שם את הדגש?

הניסיון הזה, וניסיון של הכשרת מאות מדריכים ומאמנים בתחום, מובילים אותי להעביר מספר נקודות חשובות העוסקות בהבנה אסטרטגית וכישורים משמעותיים לאיכות חיים של כל אדם.

הבנה אסטרטגית חיונית לכל אדם.

להתנהל מהמקום של תוכנית שלמה, כללית, מוגדרת ומכוונת מטרה, זה דבר טוב ובריא ומתכון אפשרי לאיכות חיים.

אחד הכלים והאמצעיים היעילים ביותר להסבר על הבנה אסטרטגית וחשוב מזה- לטפח הבנה אסטרטגית- זהו משחק השחמט.  הוא עשוי לשמש לנו ראי להתנהלות אסטרטגית, ולעזור לנו לטפח, לשפר ולשכלל את הפעילות שלנו ממקום מכוון אסטרטגיה.

משחק זה מכיל בתוכו יתרונות רבים:

הוא אחד המשחקים העתיקים בעולם ולכן כנראה שיש בו משהו מעניין ( המשחק אמנם עבר שינויים שונים במהלך אלפי השנים שהוא קיים, אך ההכוונה למקום של חשיבה אסטרטגית תמיד היה שם).

כמשחק הוא מכוון להנאה ותחושת סיפוק ושחרור.

ניתן ללמוד את חוקי המשחק ותנועת הכלים יחסית בקלות, אך לשחק ברמה גבוהה זה כבר מסלול חיים.

אמצעי יעיל ביותר לאימון החשיבה.

אז מהי ההבנה האסטרטגית שהשחמט מציע לנו?

ההבחנה בין ידע כיצד הכלים זזים לבין הבנה משמעותית של המשחק.  רבים מתבלבלים בין הדברים הכל-כך מהותיים האלה, במצבים שונים בחייהם.  האם אדם המכיר את תנועת הרץ, הצריח, הפרש, החיל, המלכה והמלך, מכיר את חוקי המשחק- יכול לטעון להבנה אסטרטגית הנגזרת מהמשחק המופלא הזה?

על כמה דברים שאנו נתקלים בחיינו המקצועיים אנו אומרים: "מכירים", כאשר למעשה ההיכרות והידע שלנו הם רק ברמה של "תנועת הכלים"- שטחי, בסיסי, חובבני?

ההבחנה הזו חייבת להיעשות., היא מזמינה מסע למקום עמוק יותר, מזמנת אימון, למידה ושיפור מתמיד למקומות שהאסטרטגיה שוכנת בהם.

להלן מספר נקודות המזמינות למידה ואימון אסטרטגי. חשבו על הנקודות, בחנו את עצמכם:

 האם אתם פועלים מתוכם?

 האם יש לכם הכרות איתם בחיי היומיום?

 האם אתם משקיעים בכך זמן?

האם זה משכנע אתכם?

האם זה מכוון ללמידה אחרת על מונחי אסטרטגיה?

1. הרבה מעבר לתנועת הכלים- לא מספיק לדעת כיצד הכלים זזים, לדעת לבצע את המהלך הנכון והמדויק ביותר כחלק מתוכנית משחק- זו רמה אחרת לגמרי.  לשם אנחנו שואפים.
2. היכולת לראות את "כל הלוח", לפעול מתוך מבט רחב של המציאות כאשר כל מה שמונח על הלוח הוא רלבנטי להחלטות שלנו ולקביעת המהלכים.
3. קביעת סדר המהלכים- כאשר אנו מפתחים את המשחק שלנו וקובעים סדרת מהלכים שתקדם את מצבנו ואת העמדה שבה פרוסים כלינו, אנו צריכים גם להחליט על סדר נכון של ביצוע המהלכים.  למתבונן לא מיומן זה נראה לעיתים לא ממש חשוב איזה מהלך יבוצע קודם. למקצוען, בניגוד מהחובבן, זה בסיסי. זה קובע את תוצאת המשחק וקודם לכך- את איכות הביצוע.
4. תוכנית המשחק- כל שחמטאי מתלמד, לומד בשלבים די התחלתיים של האימונים, שעליו לפעול מתוך תוכנית משחק מוגדרת, המורכבת מרצף מהלכים שבה כדי לשפר את מצבו. לא די במהלכים ספורדיים, מקריים – זה לא יעבוד לאורך זמן.   למצוא את תוכנית המשחק הנכונה, זהו אחד הדברים הבולטים המבחינים בין המקצוען לחובבן.  ההבנה לאן הולכים, מה השאיפה, מה רוצים ליצור על הלוח, כיצד למקם את הכלים נכון יותר, לייצר תנופה, זרימה של כוחות, לפתוח טורים לצריחים, אלכסונים לרצים, לחזק את מרכז הלוח, לשמור את המלך מוגן היטב…..ולתמרן בצורה מדויקת אל מול המציאות המשתנה.
5. התנהלות באי-ודאות-  כולנו חיים באי-ודאות. חלקנו מודעים לזה יותר וחלקנו פחות. כולנו שם. ההפתעה, לטוב או לרע, יכולה להמתין לנו מעבר לפינה בכל זמן נתון, ואז תדרוש את תגובתנו למצב הבלתי צפוי שפתאום נוצר, מצב המוציא אותנו מתוך התבנית הרגילה אליה התרגלנו תקופה ארוכה.  משחק השחמט מתרגל אותנו בעקביות במצבים כאלה. אנו מתכננים תוכניות, היריב שמולנו מבצע מהלכים, אנו מפעילים גמישות חשיבתית מרבית ומתאימים את מערך הכוחות שלנו למציאות החדשה הנוצרת על הלוח.   כמה מאיתנו מתנהלים עם תוכנית שכבר מזמן לא מתאימה ל"מצב הכלים על הלוח".
6. קבלת החלטות- הנה זה כאן, נמצא מולנו בכל מהלך ומהלך.  השחמטאי שואל את עצמו:

   מהו המהלך הנכון לעשותו כרגע?

    במה אני בוחר?

         מה משרת את תוכנית המשחק שלי בצורה הטובה ביותר, המדויקת, הנכונה?

        האם אני רואה מספיק קדימה כדי לזהות שאני מגיע לעמדת משחק הטובה עבורי?

     

   קבלת החלטות של השחמטאי המיומן מחייבת חשיבה קדימה של כמות מהלכים נכבדת, במספר ערוצים, ווריאנטים, שונים, כדי להחליט מהי האפשרות הנכונה ביותר במצב הנתון.  הבחירה קשורה, מלבד הרמה והניסיון של השחקן, גם לאופי שלו- התקפי, הגנתי, מסודר ומאורגן, ספקולטיבי, זהיר מול לוקח ומנהל סיכונים…….

7. פתרון בעיות- פתרון בעיות זה נושא שנמצא בליבה של המשחק.  זהו גם תחום נפרד שמתקיימות בו גם אליפויות עולם….  במשחק עצמו אנו מנסים להקשות על יריבנו, להכניס אותו למצבים קשיים הדורשים משחק מדויק. בקיצור, אנו יוצרים עבורו לא מעט בעיות, והוא מנסה לעשות זאת עבורנו.  היכולת שלנו להגדיר את הבעיה ומכאן להבין את המהלכים הנדרשים במצב, משתכללת ככול שאנו כשחקנים משתפרים.
8. חומר ויוזמה ויוזמה מול חומר- זהו אחד הנושאים החביביים עלי.  שחקן מתחיל שואף לקחת ליריבו כמה שיותר כלים.  הוא אמנם יודע שהמטרה היא להצליח ולתפוס את מלך היריב, אך אם נסיר מכוחות היריב הרבה כלים, ובכן- המטרה תהיה קלה יותר.  כל זה נכון. זה נכון גם לגבי שחקנים מתקדמי יותר, אך ההבנה מתי כדאי לי ללכת ולנסות להרוויח חומר ( כלי היריב..) ומתי אני מוותר על חומר ( של היריב או שלי) כדי לזכות ביוזמה חזקה- זה כבר עניין לשחקנים מתקדמים ומיומנים יותר.  האנלוגיה למצבים בחיים שבהם אני לא עסוק ברווח מיידי, אלא ביוזמה שתעניק לי רווח עתידי רב יותר, היא מרשימה ומדויקת כאחת.  היוזמה לא חייבת להיות כלכלית, הרווח הוא לא רק רווח חומרי, הוא רווח שאני מגדיר כראוי, נכון ושווה השקעה.
9. סדרי עדיפויות-  הזכרנו את זה בדרך עקיפה כאשר דיברנו על קבלת החלטות. מה חשוב ביותר כרגע. אם מה אני צריך להתחיל?  אני מזהה אפשרויות שונות העומדות בפניי ( ערך חשוב בפני עצמו ) ומחלק אותן למה שחשוב, למה שדחוף, למה שנכון ומדויק- ומזה מתחיל לבנות את תוכנית המשחק.
10. טקטיקה- רבים מתבלבלים בין המונחים של טקטיקה ואסטרטגיה.  הטקטיקה בשחמט עוסקת בתחבולנות, באיומים, ביצירת איום כפול, איום עקיף, בהקרבה ( גם זה ערך חשוב בפני עצמו..), בדרך הנכונה לנהל את ההתקפה לאחר שכל הכלים תפסו עמדות האידיאליות עבורם.
11. תכנון- לראות מספר מהלכים קדימה. לפעול מתוך חשיבה ממוקדת ולא באקראי. לחפש את המהלך הנכון לכל עמדה חדשה ולא לפעול ממקום של שגרה.- יש בזה הרבה יופי, אופטימיות של אפשרויות, חדשנות וחידוש. 
12. הקרבה- מה אני מוכן להקריב כיום כדי לזכות בדברים החשובים לי יותר בהמשך.  שחמטאים מכירים עמדות רבות בהם אחד השחקנים מקריב את מלכתו, הכלי החזק ביותר על לוח המשחק, כדי להנחית מט תוך מספר מהלכים קדימה…

    קיימות עמדות רבות בהם מבוצעות "הקרבה עמדתית" הקרבה לצורך יוזמה, הקרבה המאפשרת ביצוע אידיאלי לכלים השונים- פתיחת ערוצי התקפה בטורים, בשורות, באלכסונים.  

     הלמידה מכאן למצבים מחוץ ללוח המשחק, היא רבה.  לא להיות במצב שהחשיבה ממוקדת רק במה שאני משיג, אלא על מהאני מוותר כדי לשפר את המצב שלי, כדי לפתוח בפני אפשרויות נוספות ( זמן איכות לעצמי, זמן עם הילדים, עבודה על הזוגיות, זמן לחשיבה ותכנון של מיזם חדש- רק מספר דוגמאות..).

13.   המרחב הפוטנציאלי-  למרות שהמשחק משוחק על לוח בגודל של 8 על 8 , יש בו 6 כלים שונים וסה"כ  16     כלים וחיילים לכל צד- כל שחקן יודע שמגוון האפשרויות שהמשחק מציע הוא עצום.  המרחב הזה הוא מרחב עצום בתוך לוח יחסית מוגבל ומצומצם.   השחמטאי מתאמן על הבנה ושליטה במרחב באמצעות הכלים העומדים לרשותו.  הנגזרת מכך היא מאד אופטימית- האפשרויות העומדות בפנינו בלוח הגדול של החיים, במרחב העצום, שרובנו בוחרים לנצל רק חלק קטן ממנו, וחשיבה על הדרך היעילה ביותר למקם את "כלינו" במרחב זה, תוך תנועה מתמדת- כי הרי הכל בתנועה כל הזמן.
14. ניהול זמן- האם ישנה דרך מעניינת יותר ומהנה יותר ללמוד ולהתתאמן בניהול זמן מאשר משחק ושעון לידו?

    השחקן מכיר משלב התחלתי שכל משחק תחרותי מתנהל עם שעון שחמט.  לא מספיק להשקיע זמן חשיבה רב למציאת תוכנית משחק נכונה ( למרות שזה לעיתים מתבקש..), אלא יש לעשות זאת במסגרת של זמן נתונה.

    יש לנהל את המשחק תוך ניהול הזמן העומד לרשותנו- תלוי בקצב התחרות בה אנו משחקים.

    את מהלכי הפתיחה המוכרים אנו מבצעים במהירות רבה יחסית, אנו מכירים היטב את הפתיחה שבחרנו והיינו במצבים אלו פעמים רבות.  כאשר אנו מגיעים לשלבי האמצע של המשחק, למצבים חדשים עבורנו, אנו מנצלים זמן חשיבה רב יותר כדי למצוא ולארגן תוכנית משחק נכונה.

    חשוב להשאיר מספיק זמן כדי לסיים טוב, נכון מדויק את המשחק שעמלנו עליו שעות רבות.   מקרים רבים ארעו בהם שחקנים הגיעו לעמדות מדהימות ולא הצליחו לממש בשל לחץ הזמן אליו נקלעו- מה שגרם להם לבצע מהלכים מ"דרגה שניה", או פשוט מהלכים רעים מחוסר זמן לחישוב בסיסי.  חלוקת הזמן צריכה להיות כזאת שהחלטות לא התקבלו ממקום של לחץ כיוון שאז עמל רב עלול ליפול לטמיון.

15. פתיחה- ההבנה כיצד לפתוח אולי נראית מעט מוזרה, אך לא כל מהלך אפשרי הוא מהלך טוב. אנו בוחרים מתוך תבניות משחק ידועות את הסגנון אליו אנו מחוברים יותר, תוך שמירה על עקרונות המסייעים בידנו לשחק במיומנות- פיתוח כלים, משחק במרכז, הגנה על המלך…
16. ניהול המשחק- השחמטאי מנהל את כליו לביצוע משימות.  ככול שהמשחק מגיע לרמה גבוהה יותר, כך יכולת הניהול משובחת יותר.  שלב האמצע במשחק הוא שלב קריטי למציאת תוכניות נכונות הנגזרות מתוך מיומנות הניהול.
17. סיום- עמל רב הושקע במשחק ( משחקים תחרותיים בקצב משחק מלא מגיעים עד 5 שעות למשחק!!, זה בהחלט עמל רב…) ויש את הצורך לדעת לסיים נכון את התהליך. כיצד מנצלים יתרון קל והופכים אותו לתוכנית מנצחת? כיצד מתמודדים עם נחיתות עמדתית או חיסרון בחומר ומוצאים תוכנית שתשאיר בידנו חצי נקודה- כלומר נשיג תיקו במשחק?

     

    מהם המצבים בהם אני מנסה לזכות ומהם אלה בהם אני מסתפק בתיקו או נאבק עליו?

    מיומנות הסיום היא מיומנות בפני עצמה.  הקורא שעולם השחמט זר לו, יתפלא לקרוא איזה היקף של ספרות שחמטאית נכתב על מיומנויות הסיום השונות.

18. ניתוח משחקים- ההבנה האסטרטגית שלנו משתפרת רבות בעקבות ניתוח משחקים.  זה כמובן לא מספיק לשחק הרבה, כדי להתקדם אנו מנתחים משחקי מופת, ובצניעות, גם את המשחקים שלנו.

     

    מה עשינו נכון? מה ניתן לשפר? איזו אפשרות נוספת עמדה בפנינו?  ניתוח המהלכים הוא מתכון בדוק ללמידה והתפתחות.  אנו רוכשים רעיונות נוספים, אנו משכללים את ההבנה שלנו, את יכולת "ניתוח העמדה", ואנו נחשפים ליופי הרב שהמשחק מאפשר לנו.

19. אסתטיקה- כן, כן גם זה מגיע וזה חלק אינטגרלי מהבנה אסטרטגית.

     

    יופתעו הקוראים שאינם מתוך תחום המשחק, שנהוג בתחרויות לתת פרס על המשחק היפה ביותר. כזה שהיו בו מהלכים מפתיעים, הקרבות נועזות, פריסת כלים מאד מיוחדת על לוח המשחק.  בביצוע אסטרטגי כדאי שהאסתטיקה תהיה חלק ממנו. אסטרטגיה נכונה צריכה להחיל את מרכיב היופי בתוכה, היא מעוררת הנאה, סיפוק, תחושת הגשמה ומימוש- שהם כשלעצמם מוטיבים אסתטיים של החשיבה.

20. אימון, אימון ועוד אימון-  לא קיים שחמטאי ברמה גבוהה שלא עבד קשה מאד כדי להגיע לרמת המשחק הגבוהה שלו, לכמות הידע וההבנה.  זה לא מגיע לבד. זה לא מגיע בעקבות מספר משחקים עם חברים. זה מגיע מתוך החלטה להצליח. ומתוך הנגזרת של ההחלטה הזו- להשקיע זמן רב באימונים, בלמידה, בניתוח משחקים, בניתוח עמדות, בהבנה לעומק של עמדות ומצבים.

     

    אימון מקצועי משפר את האדם אל עבר הישגים מפתיעים.  כדי להגיע לשם, ההשקעה חייבת להיות מהותית.

    הכתיבה הזו לא מכילה כל דבר שניתן לומר ולכתוב על הבנה אסטרטגית, אך היא פותחת צוהר, ואולי מעט יותר מכך, לגבי התנהלות אסטרטגית.

    להיות צנועים ומודעים ליכולותינו, לראות את התמונה הכללית, עד כמה שניתן, ומתוכה לגזור תוכנית פעולה. לקבוע את סדר העדיפויות ואת הסדר הנכון של ביצוע המהלכים, לקיים פלירט עם אי הודאות, לשכלל את קבלת ההחלטות שלנו, את המיומנות בפתרון בעיות, את השליטה במרחב הפוטנציאלי הרחב, ההבנה הטקטית, התכנון, היוזמה מול החומר…ועוד

    האם אנו יכולים לקחת משהו מתוך כל זה לתוך ההתנהלות שלנו על "הלוח הגדול" שבחוץ?

    האם אנו שחקנים אסטרטגיים?

    האם אנו משקיעים בהבנה האסטרטגית שלנו?

    האם אנו מתאמנים?