הגדרה עצמית בגיל ההתבגרות ודאגות רווחות של הורים

אנו רגילים לחשוב על גיל ההתבגרות כגיל של מרד, התנהגויות לא צפויות, שינויי מצב רוח, כל זה נכון אלא שחסר לנו המבט על גיל ההתבגרות כגיל של הגדרה עצמית וחיפוש זהות. אנשים מתקשים לעתים להבין את השילוב בין שני תהליכים כה שונים במהותם, הסבר פשוט הוא הצורך להתרחק מההורים שאינו מודע ואינו נשלט, ההתרחקות היא תנאי הכרחי להגדרה עצמית וחיפוש זהות. היא יכולה להתחיל ב"להיות הכול רק לא כמו.." ברצון לטעום ממה שאסור או בחיפוש אחרי הלא ידוע שלעתים פוגש השפעות לא רצויות.

בני נוער שמצאו לעצמם ערוצי ביטוי עצמי עוד לפני שלב ההגדרה העצמית דוחים לעתים באופן לא מתוכנן שלב זה. ערוצי ביטוי כאלו יכולים להיות מעורבות רבה בפעילות תנועת נוער, עיסוק ספורטיבי קבוצתי שיש בו הרגשת שייכות והשגיות, חוגי סיירות, תפקידים משמעותיים בבית ספר. למרות שרצונם של הורים בכל אלו נשמע מובן מאליו לא תמיד הורים מבטאים תמיכה בפעילויות אלו. הן מתוך מוטרדות מהיקף הזמן שהנער/ה מפנים לעיסוק על חשבון הצלחה בלימודים או מתוך חוסר הבנה להשפעה החיובית הכוללת שלפעמים חשובה יותר מלימודים.

מיעוט תמיכה יכול להתבטא בהעדר עזרה לבני הנוער בארגון הזמן או בקושי לארגן זמן להשתתפות בארועים המיועדים להורים במסגרת החוץ בית ספרית. הורים הנמצאים בעצמם במרוץ אחר שליטה במשימות חייהם חווים תסכול הגיוני וסביר המתבטא בביקורת כלפי הילדים במשפחה, זו יכולה להיות מופנית לנושאים אחרים כמו מיעוט עזרה מצד הנער/ה במטלות הבית. מיעוט עניין בסביבת המשפחה ועוד, גיל הנעורים אינו מאופיין ביכולת הכלה של הסביבה או בהבנתה אם אינה קשורה בחבריהם וכו מאופיין ברמת רגישות גבוהה. כאשר היקף ההערות שהורים משמיעים לילדים בתחום שבו אינם מרוצים ממנו גדול מהיקף התגובות החיוביות קשה לבני הנוער לחוש הערכה והתרחקותם מהירה מיכולת ההורים לשנותה.

עצה פשוטה והכרחית של מדריכות משפחות-הימנעו מביקורת ככל יכולתכם. השאלה "כיצד ניתן לחנך ללא ביקורת"?! יכולה להישאר פתוחה. לאחר שתעקבו ותבינו אם יש להימנעות מביקורת השפעות שליליות תוכלו לחפש דרך התבטאות שמביעה אי הסכמה אך אינה מבטלת את היכולת שבני הנוער ביטאו.
נער שמרבה להתנדב ו"מבטל" את צרכיו שלו מפני צרכי האחר עושה זאת כי כך הוא חווה משמעות, חשיבות והערכה. לכאורה עלול הצורך לפעול נגדו אם הוא עסוק חברתית ולא מתפנה ללימודים, אלא שהיכולת להתמסר לעניין כלשהוא תתבטא כנראה בעתיד באופן חיובי. הוא בנה בתוכו יכולת להתמסר ביתר קלות מבעבר, יכולת זו תופנה ללימודים, לתהליכי הכשרה מקצועים שדורשים עשייה לפני הבנה, לפעמים יוכל להכיר בשלבים מאוחרים יותר את הנטייה לראות את צרכי הסביבה לפני צרכיו שלו ולאזן אותם. דוגמה אחרת: משיכה של נערות ל"טפל" בחלשים בחברה או לתת תשומת לב מיוחדת לילדים נראית כחולשה כשהיא מחליפה צורך חברתי, הרגישות לחלש אינה יכולה להעשות באופן מלאכותי, מי שמגיבה כך יש לה רגישות חברתית שיכולה לאפשר לה לתפוס מקום חדש בחברה. או לקדם יכולות מקצועיות בעתיד. היא טועמת הגדרה עצמית דרך רגישותה לחלשים ומאזנת את הרגשת החולשה שלה בסביבה בבניית הרגשת ייחודיות וחשיבות מסוג פחות בולט.

הורים שילמדו להתבונן בילדיהם המתבגרים במבט מסוג זה יוכלו לשתף אותם במחשבותיהם כהורים או לקבל יותר מידע על עולמם של בני הנוער. יתכן שלא יהיה צורך בהערות שמשאירות טעם רע והשפעתן שולית.