הכשרת מאמנים

  הכשרת מאמנים. 
נושא האימון הוא נושא חם בתקופה האחרונה. רבים שואפים להכשיר עצמם להיות מאמנים, בין אם מאמנים אישיים ובין אם מאמנים עסקיים.

האימון כמתודה לקבלת החלטות, לשיפור ביצועים, לשינוי ולפריצת דרך, כמו גם למוטיבציה, לביטחון עצמי ולמסוגלות מתאים מאוד לעולם בו אנו חיים. עולם שנמצא בתהליכי שנוי מואצים, הדורש יכולת שנוי, החלטות במצבי אי בהירות ותוצאות מהירות. 

מי מתאים לעסוק באימון?
אדם בעל ניסיון וידע בתחום בו הוא שואף לעסוק כמאמן.
כמו כן, ההכשרה לעסוק באימון מתאימה לאנשים העוסקים במקצועות חופשיים, למנהלים ולבעלי הכשרה אקדמאית.

מוסדות שונים להכשרת מאמנים מקנים כלים שונים. יש המדגישים יסודות מתורת המזרח (בודהיזם), יש המתמקדים באנתולוגיה ובשפה (תורת ה"יש”), יש המקדישים את מרב האנרגיה לתפקוד על פי יעדים ועוד. מרכז טנא לאימון רואה את ליבת ההצלחה ,המישור ראשון, בבחירת מטרת העל– החזון והיעדים הנגזרים מכך. במישור השני מבוצע אימון דינמי לבניית אסטרטגיה למימוש יעדים. המישור השלישי הינו אימון להרגלים ותפקוד.

באימון הדנאמי מפיקים מעצימים ביטחון עצמי, הרגשת מסוגלות, מוטיבציה וחשיבה תוצאתית. 
במובנים רבים האימון הוא דרך חיים,אופן תפקוד ומחשבה, נקודת מבט שתקדם את המאומן בעולם. 

ארגז הכלים באימון:
מדובר בארגז כלים יישומי מתחומי ידע ומחקר רבים, שהוכחו כמכווני תוצאות יעילים. כלים אלו, שבחלקם היו חייבים לעבור הסבה יישומית, שולבו באופן מושכל למודל שלם הפועל כמכלול. 

כלי האימון נלקחו מתחום הספורט ההישגי, מהאימון הקוגניטיבי (בעיקר משיטות שפותחו על ידי הפרופסור ארתור קוסטה ופרופסור רוברט גרמסטו), מתחומי הפילוסופיה, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה ומנהל העסקים. כמו כן, מתחום התכנון האסטרטגי, תקשורת המונים ותקשורת בינאישית, מתחום הלוגותראפיה (על פי פרופסור ויקטור פרנקל) וכמובן מתחומי הניהול, המיתוג והשיווק. 

ברור שלכול מוסד העוסק בהכשרת מאמנים יש דגשים משלו. אדם הרוצה לבחון אפשרויות הכשרה צריך לקחת בחשבון שכיום חלק גדול מהגופים העוסקים בהכשרת מאמנים עושים זאת כהזדמנות עסקית,עם ידע ומחויבות מינימליים למתודה האימונית, 
כך אפשר לראות גופים שעסקו בגישור, בייעוץ, בפסיכולוגיה אדלרינית הפותחים סדנאות שהשם אימון (coaching)מתנוסס עליהן כאשר המתודות שלהם, ארגז הכלים שלהם, אינו דומה כלל ועיקר לאימון על כל מרכיביו. לכן יש לבדוק היטב מהי תכנית ההכשרה, ומהם הכלים המוקנים בה.

אופן ההכשרה:
יש להדגיש שהאימון הדינמי הוא גשטלט, התהליכים המתרחשים משיקים ונושקים אחד לשני.

החלק הראשון:

1. יצירת מרחב אימוני.

   הקניית מרחב פעולה על ידי בניית שפה משותפת, מושגים משותפים,חשיבה אימונית, התקשורת האימוניות.

2. בדיקה אישית של מצב הווה. הבדיקה מתרחשת בשלבים: מבדיקת עקרונות, ערכים, פרדיגמות והרגלים,ועד לבדיקת המצב בו אנו נמצאים, צרכים, רצונות, שאיפות .
3. המשתתף פועל בצירי אימון כמו: "אני במגרש”, להיות בתוך הדברים , אני מול העולם, ציר היחסים, ציר התקשורת ועוד.
4. לאחר בדיקת ה"אני"( SELF) באימון דינמי אנו יוצרים מודל לקבלת החלטות. רק לאחר מכן המתאמן בוחר יעדים, מטרות וחזון. המתאמן מתמקד במטרת על או חזון, אשר יהיו הנושא המרכזי עליו יתאמן במהלך האימון. תוצאות אותו חזון צריכות להיות דבר משמעותי ביותר, אשר יחרוג מהנושא עצמו לעבר תחומים רבים נוספים בחייו.
5. המתאמן מתחיל תהליך של מימוש יעדים. ראשיתו באסטרטגיה כוללת אשר מגובשת באופן ברור ותכליתי. המשכו בבנית יעדי הביניים ובבניית מערכת בקרה ותפקוד ע"פ תוצאות.
6. סולמות העשייה, יישום מטרות. במהלך כל האימון המתאמן חווה ומקבל מתודות להסרת רעשים (דברים המפריעים לנו לפעול כפי שאנו רוצים), להעצמה, למוטיבציה ולהרגלים מקדמים. למעשה התהליך הוא תפקוד להשגת תוצאות, כאשר התפקוד פועל על האדם כשלם, קוגניטיבית, ריגשית, וכלים לתפקוד יעיל. 

   מושגי יסוד:
   לשפה חלק מרכזי בדרך החשיבה וביצירת תרגילים, להלן כמה מושגי יסוד:

   מחויבות

   העצמה

   אינטגריטי

   סיכון

   חזון

   עקרונות

   ערכים

   פרדיגמות

   הרגלים

   פריצת דרך

   מימוש

   אבני דרך

   מיקוד

   לעסוק ביש

   מודעות

   מוטיבציה

   הקשבה

   הצלחה

   עתיד/הווה

   מצב רצוי/מצב מצוי

   חזון:
   חזון הנו מטרת על עתידית אליה אתה מחויב מתוקף החלטה שקיבלת.

   מימוש החזון הנו דבר שישנה באופן משמעותי את חייך.

   החזון איננו עוד צעד בכיוון שהלכת בו תמול שלשום, אלא משהו אחר.

   החזון הוא מטרה מוגדרת ותכליתית. עם זאת, מכיוון שהחזון הוא מטרה חדשה שלא עומדת ונסמכת על העבר, הרי יש בחזון גם מן הערפל וגם מן הסיכון.

   מטרת על:
   מטרת העל הנה מטרה אליה אתה מחויב מתוקף החלטה שקיבלת.

   מימוש מטרת העל תעצים או תשנה באופן משמעותי את חייך.

   יעד:
   יעד הנו תכלית מוגדרת אותה אנו רוצים, שואפים ומתכוונים להשיג.

   מטרה:
   תכלית, כוונה, דבר שצריך פעולה מסוימת כדי להשיג אותו.

   מטרות יכולות להיות מתחומים מקצועיים או אישיים.

   מטרות יכולות להיות פיתוח ושיפור מיומנויות, רכישת ידע או רכישת מוצרים, או השגת תוצאות רצויות וכו'.

   דוגמא למטרה: מטרתי לסדר את חדר העבודה שלי כך שכל נושא יהיה מתויק בקלסר.

   החלק השני:
   א. העמקה- בכל המישורים, במישור הקוגניטיבי, במישור הרגשי ובמישור התפקודי.
   ב. המתאמן לומד/מתרגל כלי אימון, אופני אימון והתערבות אימונית לצורך הכשרתו כמאמן. 

   להלן דוגמה לכלים ליצירת אמון בין מאמן למאומן עליהם מתאמנים בהכשרת מאמנים.
   א. יצירת דומות ושיקוף: התנהגת, שפה, מחשבה וצורה. 
   ב. ברירות: להיות ברור ומובן.
   ג. הקשבה ושיחה משקפת
   ד. דיוק:זמן ושפה.
   ה. התנהגות לא שיפוטית.
   ז. גמישות בנושא השיחה.
   ח. עמידה בהתחייבויות.
   ט. הפגנת ידע ומיומנויות. 
   י. תכליתיות: חתירה ליעדים ללא הפסקה.
   כ. שמירת המסגרת האימונית.

   להלן אב טיפוס של תוכנית להכשרת מאמנים של מרכז טנא לאימון:
   1. האימון
   א. מהו אימון 
   ב. תנאים ליצירת אימון
   ג. BEING A COACH

   2. מסוגלות לאימון –
   א. כיוון, העצמה, ביטחון והשראה 
   ב. הרחבת מעגל האפשרויות
   ג. צירי אימון

   3. התמקדות ב "self" –
   א. הביטחון – הערך העצמי
   ב. ההכוונה – מה מכוון אותי 
   ג. הכח –הכישרון שלי לפעול
   ד. התבונה – גשטאלט 

   4. בחירת מטרות על ו/או חזון –
   א. מתודת קבלת החלטות
   ב. בדיקת החלטות 
   ג. ניסוח החלטה ממוקדת 

   5. מהפנים החוצה – פעולה אפקטיבית בסביבה –
   א. אימון דינאמי
   ב. אימון משקף
   ג. אימון נרטיבי

   6 הקשבה – 
   א. הרגלים
   ב. פעולות

   7. מיקוד בהצלחה –
   א. הסרת "רעשים"
   ב. העצמה
   ג. מוטיבציה
   ד. הרגלים

   8 פעולות והרגלים –
   א. מודל "20-80"
   ב. הפעולה הדו-שלבית

   9. פריצת – דרך –
   א. חמשת השלבים.
   ב. סולמות העשייה.
   ג. יישום מטרות.

   10. מודלים אפקטיביים לחיזוק ולעשייה –
   א.ביטחון "בשלבי ביניים"
   ב. תכנון זמן
   ג.דרכי התערבות

   11. ניהול פריצת דרך –
   א.דרכי התערבות ובקרה
   ב. עיצוב סביבה תומכת לשנוי
   ג. מיתוג ושווק עצמי 

   12. ארבעת מימדי ההתחדשות –
   א. פאזי
   ב. חברתי-רגשי
   ג. רוחני
   ד. מנטאלי
   13.התוצאות כמכשיר ניהול.
   14. אימון נרטיבי לתוצאות.

   החלק השלישי:
   החלק השלישי הינו התנסות המוכשר לאימון באימון אנשים מתוך הסדנה ואנשים מחוץ לסדנה. ההתנסות בתוך הסדנה מבוקרת ע"י שאר חברי הסדנה וע"י מנחי הסדנה. זהו תהליך מסודר המגובה במתודה המחולקת לנושאים ויעדים לצורך שיפור יכולות התערבות, ייסוד אמון, יצירת שיקוף ,יכולת התנתקות והשגת תוצאות.

   ההתנסות החוץ סדנתית מלובה במנחה כאשר לאחר כל אימון מתקיימת שיחה בין המאמן למנחה, מתוך רצון לשקף את האימון ולשפרו, כמו גם לעלות אתגרים העולים מן האימון ויצירת מתווה אימוני לגביהם. 

   הקוד האתי הינו מסמך של איגודי האימון הבין לאומיים, אשר נסחו תצהיר שעיקרו נקודות המוצא של האימון והדברים המחייבים מבחינה אתית את המאמן. לכול איגוד יש את הקוד האתי שלו, אך הם דומים.
   המסמך עוסק בחיסיון הלקוח, איסור על ניגוד אנטרסים בין מאמן למאומן, איסור פיתוח קשר אנטימי, אמירת האמת, מודעות למגבלות,יושרה וכדומה. בחלק מהמוסדות להכשרת מאמנים נבחן המשתתף על הקוד האתי וכדאי מאוד שכולם יקפידו על כך. 

   לסיכום, 
   האימון הוא דיסציפלינה יעילה להשגת תוצאות של רווח והצלחה.

   המוכשר לאימון צריך לעבור אימון והכשרה של לפחות 120 שעות.

   המוכשר לאימון צריך להתנסות באימון, להתנסות כמאמן באופן מבוקר, לעבור את מבחני הקוד האתי,ולעסוק באימון בתחום בו יש לו ניסין וידע.
   רכז טנא לאימון. משרדים: כפר ויתקין ת.ד 576. לפרטים ושאלות –0777880102
   http://www.tene-c.co.il