הסוד לבחירת מורה לפסנתר – המבחר רחב – עצות וטיפים

הסוד לבחירת מורה לפסנתר – המבחר רחב – עצות וטיפים

אם רציתם ללמוד פסנתר, ולא מצאתם את הזמן הנכון לעשות כן, אם היתה לכם חוויית למידהבילדות של פסנתר או כלי אחר, אך התסכול היה רב מדי, ולא ממש הצלחתם להגיע לתוצאות, או אם רצונכם ורצון הילדה שלכם ללמוד פסנתר ואינכם יודעים איך לבחור מורה נכון, ומתאים על מנת להגיע לתוצאה הרצוייה – של תחושת חיבור לכלי, הנאה מהנגינה והנאה מהשיעור. הנה כאן כמה עצות מתוך נסיוני כמורה לפסנתר לילדים ומבוגרים, שיוכלו לעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה.

ובכן, כמעט לא משנה באיזה כלי נגינה מדובר, הדבר החשוב ביותר כאשר נמצאים בתהליך של למידת כלי, וכן בלימודי פסנתר – הוא החיבור הכימי עם המורה. זהו החיבור הלא מילולי – הדבר אשר גורם לנו תחושת נעימות או אי- נעימות בסביבתו של האדם. כאשר אני נפגשת עם אנשים זהו הדבר הראשון אליו אני הכי קשובה. נניח שמצאתם את האדם הנעים, שיש עימו חיבור כימי טוב, אילו עוד אלמנטים אפשר לבחון – כדי לקבל החלטה בנושא?

אני מבקשת לדבר על שיטת הלימוד בפסנתר – האם זו שיטה נוקשה? האם השיטה מתחשבת בליקויי הלמידה של הילד? האם המורה קשוב לקשיים של התלמיד?- האם השיטה יותר מותאמת לזמנים של היום?

איך המורה פונה אל הילד? באילו אמצעים הוא משתמש כדי להגביר את המוטיבציה של הילד כדי להתאמן בתהליך לימודי הפסנתר? האם יש אלמנטים יצירתיים – של הוראה בתוך השיעור? או השיעור מנוהל לפי כללים שאינם משתנים – האמורים להתאים ל כ 40% מאוכלוסיית התלמידים, אך לא לכולם…….

מורים רבים בארץ ובעולם – היות והם מגיעים מאסכולת לימודים גבוהים בכלי, ורמת ביצוע מאוד גבוהה, נוטים להכניס את הציפיות האלו לתוך השיעור, אל התלמידים, (גם הצעירים בגיל) ולפעמים נפגמת ההנאה, בשל רמת הציפיות הגבוהה. בתור הורה לילד  שרוצה ללמוד פסנתר,מה שהייתי מחפשת, או כתלמידה לפסנתר בעצמי – היא החווייה החיובית, הכיף והעניין שבשיעור, כמשהו הנוסף, ערך מוסף בשיעור. זאת אומרת – האם הילד או המבוגר כתלמיד יכול גם להפיק תובנות ולקחת אותם אל החיים, בנוסף לנגינת הפסנתר?

האם המורה לפסנתר מטבל את השיעור – בלקחים ותובנות מהחיים עצמם? לדוגמא קטנה – עניין של סבלנות,כאשר התלמיד נתקל בתרגיל המאתגר אותו – ברמה טיפה יותר קשה ממה שהוא רגיל – ישנן כמה  אפשרויות תגובה, האם המורה ערני לתגובה של התלמיד? האם הוא מסב את תשומת ליבו של התלמיד לתגובה שלו, באם התגובה שלו היא קשה? האם הוא מדבר איתו על אפשרות להגיב אחרת? וכן הלאה. בקיצור האם תשומת הלב בשיעור היא רק לפרטים של נגינה, נגינה נכונה , טכניקה ויכולת הכלה של התרגילים, או גם יש תשומת לב לתמונה היותר רחבה, והתבוננות במצב הנפשי בתוך התהליך?

לא כל התלמידים מגיבים לקושי באותה צורה, ולכן המורה לפסנתר (או לכל כלי אחר) בהיותו מודע לתגובה זו – יכול גם לתת לילד או המבוגר – הלומדים פסנתר– כלי עזר לחיים. כאן נכנס הערך המוסף של הלמידה. מה הן האיכויות והיכולות של המורה לאתר את המצבים שבהם הילד באשר הוא – נמצא בתהליך לימודי הפסנתר, וגם אם הילד לא יהיה הפסנתרן הכי גדול בעולם – הוא יצא בחווייה חיובית של לימוד והפקת תועלת מהשיעור.

לסיכום

הדברים שכדאי לבחון כאשר בוחרים מורה לפסנתר – עבור עצמכם או עבור ילדכם – הם כאמור- החיבור הכימי עם האדם, שיטת הלימוד, היצירתיות שהמורה מביא עימו אל השיעור, והתהליך הנפשי – שאותו עובר התלמיד – וערנותו ויכולתו של המורה להיות ערני לתהליך זה, ולתת לתלמיד ערכים מוספים בתוך תהליךלימודי הפסנתר – לחיים עצמם.

בברכה

אוריה דהישראלי

לאתר הבית של אוריה – מורה לפסנתר ופיתוח וקול