העוצמה שהעץ מחזיר, כשהוא מקבל בחזרה חיים!

בס"ד בהנ"נ

כשהעץ פגש לראשונה את הברזל, הוא לא חשב לעצמו שהחומר המתכתי הזה, ינסה לפגוע בו, ולהפוך אותו מצומח לאפר.

אין ספור לעצים שנגדעו על ידי הברזל, מאותו מפגש ראשון פיתח העץ פחד לברזל.

בחלוף השנים, יצרו בני האדם בתים וארונות תוך שימוש בברזל ובעץ, נחמה קטנה חש העץ, שהרי בתחילה הוא היה נכרת ונשרף והופך לאפר, וכעת על אף הכריתה מצאו לו שימוש לשמר אותו, בדומם.

הנחמה הקטנה שקיבל העץ לא הספיקה לו, וכמו צועק אל העולם: "בפנים, בפנים, בפנים, תסתכלו עלי בפנים, אם כבר כרתתם אותי, תשאירו ממני זיכרון יפה", האנשים הראשונים ששמעו את העצים, ישר נגשו למלאכה, ולאחר שכרתו את העץ, הם פרסו אותו לאורכו, וגילו שהעצים לא צעקו לשווא.

עץ אחד היה צבוע לבן מבעד לקליפתו, ולעומתו היו עצים שצבעם אחר, שחור צהוב כתום חום ועוד מגוון צבעים.

מאז ועד היום, העץ התחיל לחוש שהכבוד שהיה לו בהתחלה, לפני פגישתו הראשונה עם הברזל, התחיל לחזור אליו, במטבחים מרהיבים, בארונות מעוצבים, ובעוד המון רהיטים מראים לנו העצים שגם במצב של דומם יש להם יופי מיוחד.

ובכל זאת, למרות שייעדו אותו הבני אדם להיות דומם במקום אפר, לא הרגיש סיפוק העץ בחוסר התנועה המתמדת שהייתה לו כשהיה מחובר לאדמה.

האנשים שזכו לראות את אחת התערוכות של האמן בנימין צידון, מספרים, שכשהם מביטים על התמונות, שעשויות משלל גווני העצים הם רואים את חלקי העצים, המחוברים ביחד, חיים.

בתערוכות שעשה, נשמע,לא פעם, המשפט: " הוא החזיר את העצים לחיים".

איך זה יכול להיות? הרי העץ כרות… זהו כבר אין לו חיים.

כנראה שכשמגיעים אל לב ליבו של העץ, ומוציאים ממנו את היופי הייחודי שלו, ואליו מחברים לבבות עצים אחרים, העצים כאילו אומרים תודה, תודה שחיברתנו אותנו עם לבבות עצים אחרים.

והעץ, שיודע להודות, מוציא את כל הכרת תודתו, בתוך המסגרת התוחמת אותו, והופך להיות יצירת אומנות שזורמים בה חיים.

איך זה יכול להיות? אני לא יודע, אי אפשר להסביר את התופעה הזאת.

כמו כל אומנות שאפשר לחוש בה חיים, גם האומנות הזאת, יקרה.

האנשים שיכלו להרשות לעצמם לרכוש יצירות, נהנים מאומנות חייה שתלויה להם על הקיר.

האומן העונה לשם בנימין צידון, מעלה לשחקים את ערך האומנות הנקראת "פסיפס עץ".

כל מה שנותר לי זה, לאחל לכולם לזכות ולראות את אחת מיצירותיו, ולחוש את תחושת החיים שהעצים משרים כשמתבוננים בהם מבפנים, בלב.