הקלדה עיוורת – עד כמה אתה מסוגל להיות מאושר, בעיניים עצומות וללא מאמץ?

דחף לפרפקציוניזם- איך מתמודדים?

פרפקציוניזם היא שלימות , על שלימות תוכלו לומר שהיא לא קיימת כי אנחנו רק בני אדם אבל עדיין רודפים אחריה אז איך זה קורה?

כי אנחנו מגדירים לעצמנו את השלמות, ניקח לדוגמא מעצבי אלבומים, יכולה להיות מעצבת שבשבילה אם כל העיצובים לא מדויקים על הסנטימטרים האלבום לא מושלם מבחינתה ויכול להיות מעצב שאם אין באלבום שלו תוספות מקוריות לתמונות אזי האלבום לא מתאים בשבילו.

אם אנחנו יכולים להגדיר את השלמות יש פה שאלה פילוסופית גדולה- מהי שלימות, לפי אילו נתונים מגדירים אותה, האם אפשר לשנות את הנתונים הללו כאשר הם בבחירה חופשית שלנו? האם יש נתונים חברתיים מוגדרים לשלמות?

תהיינה התשובות שלכם אשר תהיינה עדיין יש תשובה אחת מוסכמת, יש לנו יכולת ניווט ושליטה לגבי הגדרת שלימות.

 לדוגמא: אישה יכולה להחליט שהיא מסדרת את חדרה לפרטי פרטים, בתוספת ניקוי החריצים ברצפה, צביעת החדר, תליית תמונות מתאימות ועוד ואותה אישה יכולה להחליט שמבחינתה להשקיע פחות זמן וכסף בעיצוב החדר ויותר בנחת הנפשית שלה ובתחומים אחרים זו באמת השלמות שלה.

ואת/ה שקוראת את המאמר הזה יודעת מה השלמות שלך? היית רוצה להגדיר אותה עכשיו?

כל פעם שאנו נתקעים במבוי סתום של כעס שלא הצלחנו את המשימה "בשלמות" או מצב שאנחנו כבר חסרי כוחות להמשיך /לחשוב/ לעבוד/ לנסות/  להצליח…נעצור רגע ונחשוב כך- נכון אמנם שיש לנו שאיפה טובה של להגיע לשלמות מסוימת כרגע ונכון שייתכן וזה יוביל אותנו לשלווה מסוימת אבל במקרה הזה זו טעות כיוון שכבר עכשיו מצבינו הפוך משלווה והשלמות כרגע היא לנתב בין הכוחות היכולות הצרכים והמשימה העכשווית ולכן נחליט על פשרה מסוימת בעניין וזו השלמות שלנו.

דבר נוסף שיכול לסייע הוא ניהול זמן.

 כאשר אנו עומדים לעשות מטלות שיכולות להכניס אותנו למאבקים ההרסניים של השלמות נוכל להחליט זמן סביר בו אנחנו מנסים לעשות את העיקר וגם אם לא קבענו או חרגנו מהזמן תמיד נוכל לומר לעצמנו" מעכשיו בעוד חצי שעה אני עוזב הכול ולא משנה מה ההספק וזו השלמות שלי"

ודבר נוסף הוא לחלק את המשימה לפרטים ולא לעשות הכול בבת אחת ולהישאר מותשים.

שיהיה לנו בהצלחה ושנהיה מושלמים באמת…

נעמי.ע.