חברים- איזה סוג אנחנו רוצים?

                           חברים-איזה סוג אנחנו רוצים?

מייל של זוגתי אלי- סתם כך באמצע היום

 מתוך ההכרות שלי איתך והתייחסותך לחוויות של אנשים, במיוחד שמדובר בקשרים רומנטיים,

אתה יכול לשמוח שמתרחשים דברים מלהיבים,

אבל תמיד יש הסתייגות בהתייחסותך למי שאומרת "מצאתי את גבר חיי "…

אצלי ואצלך קרה דבר..שאפשר להגדיר כנס,פשוטו כמשמעו,

אבל מאחר ודשדשנו בביצה של אנשים שאכלו את כל ארוחותיהם באשליה שהם ב"מערכת האמיתית" ורצו לספר על כך…

בעיקרון אחרי זמן קצר של קשר לא כדאי להכריז על  הגעתך ל"נמל מבטחים" של זוגיות מאושרת.

אמונה שכזאת[וזאת לאחר קריאה של בלוגים ופוסטים של אנשים באתרים שונים ורבים..] בדרך כלל מזמינה צעדים שגויים,ובעקבותיהם עלולה לבוא נפילה נוראה.

יש לי חברות . היא אינה מסכימה עם עמדותינו,היא רואה בנו הורסי שמחה.

לדעתה אסור לנו לעמת אותה ושכמותה עם המציאות.

איננו אמורים לבוא אליה עם ניתוחים לוגים של מה יכול ומה לא יכול לקרות.

עכשיו היא מתלהבת..אז תשתתפו ,תפרגנו ותראו התלהבות עד הסוף!

אני,אתה,מסתכלים אחד על השני,

אם כך,מעתה נצטרך להסתיר את מחשבתנו,ספקותינו והשגותינו.

לזייף מסכה של השתתפות חסרת הסתייגות?

אז, אנחנו ובעיקר אתה שמצויד בכנות אדירה, נדרש לדחוק הצידה את מחשבותיך הלא סימפטיות ולהיכנס מחופש לעולם של הנסיכים והנסיכות?

ברור שהמצב הולך ומסתבך אחרי התוודעות מעמיקה יותר של  פרטי סיפור האהבה.

לאחר שמצטברים פרטי מידע אודות "אביר החלומות",

ישנן נקודות שמעוררות אי נוחות,תחושה שהבחור פחות מכליל השלמות שחברתנו רצתה להראות,

אני .אתה מצליחים לקרוא בין השורות בהתנהגותו וההסתייגות כלפיה.

אני,אתה במיוחד בעיני הנץ שלך רואה כיצד חברתנו מובילה את עצמה בעיוורון ליחסים שעלולים לגרום לה נזק.

מה לעשות?האם לתת ביטוי לכל הרגשות והמחשבות או לסתום את הפה?

חברתי טענה באוזני,שעדיף לסתום את הפה.

ממילא לא יאירו דברינו א ת עיני מאוהבתה.

זה יפריע לה והיא תאלץ להדוף אותם.

מתוך כך גם להדוף..אותנו.

מה יצא?

שמכל הפתיחות תצא  רק אי נוחות,מתח,כעס.

ניתן לה לחיות,למצות את הקשר,לגלות בכוחות עצמה מה יש ומה אין בו.

בו לא נחשוב שאנחנו מסוגלים לבנות את העולם.

….כל עוד חגיגת האוהבים נמשכת…נצטרף אליהם…

לכשהחגיגה תסתיים.

איך אנחנו אמורים להגיב?

להשתתף איתה?להתאבל איתה?להיות עצובה?

לא להגיד "ידעתי,אמרתי לך…"

לא. מצטערת.אינני מוכנה.זה לא בא מבחינתי בחשבון.

כך ינהגו בי?שלא לקלקל את ההצגה?

אבוי……

אני מעדיפה להיות קרובה לאנשים שעוזרים זה לזה לחיות עם האמת.

מי שמעוניין בסוג של חברות המתוארת למעלה….

אנא,אני לא הכתובת,שיפנה למקום אחר.

ד"ר אבי זלבה