חומוס: מתכון וקצת רקע

החומוס, "חימצה", היא קטנייה שידועה לאדם לפחות 8000 שנה. היא תורבתה וגודלה לראשונה, ככל הנראה, בהודו או טיבט ומשם נדדה לאזורנו. לא ברור מתי הומצא ה"חומוס" (כלומר, המאכל שאנחנו מכנים חומוס), או מתי הגיע לאזורנו (יש ראיות לכך שהוא היה כאן לפחות מאז תקופת הצלבנים). בכל אופן, נראה שהמפגש בין החומוס לטחינה, התרחש לקראת סוף האלף השלישי לפנה“ס, בבבל הקדומה (השומשום היה מוכר כבר לאדם הקדמון, והגיע לאזור הסהר הפורה מפרס, אפגניסטן ואתיופיה).

עוד על ההיסטוריה של החומוס, הכנת חומוס, מתכוני חומוס וכו', באתר חומוס להמונים. 

חומוס שהוכן נכון לא ישאיר אתכם כבדים ומנופחים: הקפידו על השריה ארוכה, כולל החלפה של מי השרייה,  בשלו במים נקיים, ללא מלח; הוסיפו מעט סודה לשתייה והסירו את הקצף שנאסף על המים בזמן הבישול. 

אם אתם מחפשים את מתכון החומוס הקצר והפשוט אז הוא לפניכם. מתכון מורחב וטיפים, תמצאו כאן.

המצרכים:
[4 מנות]
שני ספלי גרגרי חומוס
שליש כוס טחינה גולמית טובה
מיץ סחוט מלימון בינוני 
1-2 שיני שום
חצי כפית כמון
1/8-1/4 כפית סודה לשתיה
מלח
להגשה:
שמן זית, פטרוזיליה

אופן ההכנה:
א. מנקים היטב את החומוס, שוטפים ומשרים ליממה.

ב. מבשלים עד לרתיחה ומוסיפים את הסודה לשתייה. הסודה לשתייה תאיץ את התרככות הגרגרים ותקצר את הבישול לכשעה עד שעה וחצי.

ג. כשגרגרי החומוס נמעכים בקלות בין שתי אצבעות, הם מוכנים. מסננים ושומרים את מי הבישול.

ד. מכניסיםלמעבד מזון, עם הטחינה הגולמית (כדאי לשמור קצת גרגרים בצד להגשה). מפעילים למשך שתי דקות בערך, ואם התערובת נראית סמיכה מדי מוסיפים מעט ממי הבישול. כותשים את השום ומוסיפים. מוסיפים את הכמון ואת המלח, ובהדרגה גם את הלימון – לפי הטעם ותוך כדי טעימה.