חוסר וודאות,תהליך קבלת החלטות

אייך אנחנו מקבלים החלטות- חלק- א

קבלת החלטות הוא תהליך הכרוך במאמץ רב בעל משמעות עמוקה וחשובה לכיבוש כל יעד. הגדירו זאת כתפקיד הקשה ביותר בעולם. מעייף, מורט עצבים, הוא יכול להביא להצלחה, לאושר, לשמחה, אך גם לאבל ולמוות.

המחליט אינו חושש מכישלון, אינו נחפז, שוקל כל הסיכונים, לעיתים הוא סופג ביקורת ואי פופולאריות. עם זאת,  אנשים אלו הם גורם מרכזי בתהליך של צמיחה, קדמה ושגשוג.

המחליט הוא אדם בודד למרות שהינו מוקף ביועצים – טרם ההחלטה נשמעות דעות שונות ומגוונות, אבל ההחלטה בסופו של דבר היא שלו. המחליט אינו נימנה לעיתים עם הרוב, אך האחריות בהחלטה היא עליו. ההחלטה חייבת לקחת בחשבון את הכלים שיסייעו ליישום ההחלטה מן הכוח אל הפועל. המנהיג הפועל בחכמה, המשפיע והמוביל  יראה במונהגים כשותפים, ויפעל להגביר את המוטיבציה בקרבם להגות רעיונות נשגבים כדי לעגן היטב ההחלטה או להתווכח עליה.ככל שהמנהיג כישרוני, יצירתי, בעל יכולת, שיקול דעת, אמיץ, מאמין בעצמו, ברעיון, בחשיבות היישום, כן תתקבל ההחלטה ביתר עוצמה וחשיבות. כל החלטה המתקבלת צריכה להתחשב בהמשכיות בהחלטה נוספת שתגביר המוטיבציה, שתשכלל הרעיון, שתוסיף נדבך חדש, אחר, שונה וטוב יותר. קבלת החלטות הוא חלק חשוב בחיינו כפריטים כקבוצה – תהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות קשורים קשר הדוק לסביבה בה אנו פועלים. עם השתנות הסביבה משתנים דפוסי קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות, עם התרחבות הדמוקרטיה במערכות השונות ישתנו הגישות לקבלת החלטות וקביעת מדיניות.

מאמר זה עוסק אמנם ברובו בתהליך קבלת החלטות של המנהיג העומד בראש ארגון או מוסד ציבורי,ברמה האישית ניתן לגזור ממנו היבטים לתהליך קבלת החלטות ביום יום של האדם הפרטי.  לכן,חשוב להכיר את הסביבה בה נבחן את המקרה וממנה נגזור תובנות גם לתהליך קבלת החלטות אחראית ונכונה בסביבתנו הפרטית.

יש להבחין בין מקבל ההחלטות היחיד, הפועל בדרך שונה מתהליכי קבלת החלטות בתוך קבוצה (אז יש ריבוי תפיסות וגישות, חייבים להיות מנגנונים לפתרון הקונפליקטים המובנים).

הספרות מבחינה בין הנחות ערכיות והנחות עובדתיות בעת קבלת החלטה, גם כפרטים וגם במסגרת קבוצה.

ברוב המקרים המניע לקבלת החלטות מצוי בגורמים חיצוניים לנו, תגובה לאירועים סביבתיים. רק מיעוט מההחלטות שאנו מקבלים הם תוצאה של דחפים המנותקים מהסביבה. רק מעטים מסוגלים להתחיל בתהליך החלטות רק משיקולים פנימיים שלהם. ברוב המשטרים הדמוקרטיים קבלת ההחלטות היא תגובתית.

מהן ההנחות שלנו בדבר אופי ההחלטה אותה אנו צריכים לקבל? כמעט בכל מקרה מתעורר הצורך לפתור את הבעיה של יחס בין הערכות ערכיות והערכות עובדתיות. העניין נעשה יותר מורכב כאשר נכנסים אלמנטים כלכליים לתמונה.

כאשר אני נדרש לקבל החלטה, עולה העניין הערכי – ערך משמעותו: מה אנו מוכנים לשלם עבור מימוש ההחלטה. יש שורה של ערכי יסוד המקובלים בחברה: חיי האדם (תמורתו אנו מוכנים לשלם בחיינו, עד גבול מסוים), חירות (תמורתה אנו מוכנים להקריב במידה מסוימת את השוויון).

הדבר מסתבך יותר בשל השיקולים הכלכליים. כאשר צריך לקבל החלטות, ולו הפשוטות ביותר, יש לייחס את המשאבים אשר דרושים למימוש המטרות. משאבים משמעותם כסף, חומרים, זמן. הסידור של הערכים והמשאבים בנושאי קבלת החלטות הוא עניין מורכב.

קבלת החלטות בסביבה של אי-וודאות- על מנת לבדוק את ההנחה בדבר אופי ההחלטה אותה אנחנו צריכים לקבל, בחרתי להציג מחקר שערך פרופ' בארי שוורץ שהתפרסם ב-2004.

ספרו  של פרופסור בארי שוורץ שהתפרסם ב-2004 נקרא The Paradox 0f Choice – More Is les – פרופ' שוורץ דן בריבוי האפשרויות ומבקר את הטענה שחופש הבחירה והשפע מביאים לצמיחה ושגשוג, ואף טוען כי הדבר מוביל לקיפאון בשל הקושי העצום שנוצר בבחירה.

למצב זה קורא פרופ' שוורץ עריצות הבחירה – אנשים כל כך מוצפים במבחר גדול של מוצרים שיש לזה שני אפקטים מרכזיים:

א.      במקום לשחרר אנשים הבחירה משתקת אותם. עם כל  הבחירות שיש לאנשים הם אולי בחרו טוב, אבל הם ירגישו גרוע כי אולי היו הם יכולים לבחור אחרת.

ב.      כשיש לך כל כך הרבה מבחר, ואף בחירה אינה מושלמת, קל לדמיין שתמיד היה משהו טוב יותר שיכולנו לבחור בו.

כיום יש אפשרויות בחירה רבות יותר משהיו בעבר, ותחומי החיים רבים יותר. במידה כלשהי, ההזדמנות לבחור משפרת את חיינו. מבחינה הגיונית נראה, שאם בחירה היא דבר טוב, יותר בחירה היא דבר עוד יותר טוב. אולם, ממחקרים שנערכו לאחרונה מתברר, שמבחינה פסיכולוגית ההנחה הזאת שגויה. אמנם מידה מסוימת של בחירה עדיפה מהיעדר בחירה, אך לא תמיד יותר בחירה עדיפה מפחות בחירה. כיום יש אפשרויות בחירה רבות יותר משהיו בעבר, ותחומי החיים רבים יותר. במידה כלשהי, ההזדמנות לבחור משפרת את חיינו.