טינקרבל – הפיה מפיטר פן

טינקרבל   פסל טינקרבל מעשה ידי דיארמודי ביירון אוקונור עבור בית החולים רחוב גרייט אורמונד שבלונדון, בשנת 2005

טינקרבל (באנגלית: Tinker Bell או Tinkerbell – פעמון הפחח) הינה דמות בדיונית המופיעה בספרו של ג'יימס מתיו ברי – "פיטר פן". טינקרבל היא פיה זדונית ונקמנית לעתים, אך בדרך כלל ידידותית לפיטר (שבו היא מאוהבת). השינויים הקיצוניים במצבי רוחה ובהתנהגותה מוסברים בכך שהיא כל כך קטנה שאינה יכולה להכיל יותר מרגש אחד בכל פעם.

הסצנה המפורסמת ביותר בספר בהשתתפותה היא "סצנת מותה" לאחר ששתתה את הרעל המיועד לפיטר – ובה אומר פיטר שהיא תישאר בחיים אם מספיק אנשים יאמינו בפיות. במחזה פונה פיטר לילדים היושבים בקהל וביקש מהם למחוא כפיים על מנת להראות את אמונתם – מעשה של שבירת הקיר הרביעי (בדומה לסצנת הסיום ב"חלום ליל קיץ").

על פי הספר, כאשר פיטר שב לבית משפחת דארלינג שנה מאוחר יותר, ונדי שואלת על טינקרבל, הוא אומר שכנראה מתה מאחר ש"פיות אינן חיות זמן רב, אולם הן כל כך קטנות שזמן קצר זה מספיק להם" – פיטר אינו חש עצב על מותה שכן מוות אמיתי ועצב אינם יכולים להתקיים בעולם של ילדות נצחית, והם מהווים למעשה בגרות. כמו כן פיטר גם לא זוכר את טינקרבל כשם שאינו זוכר את הוק בשנה החולפת.

בקולנוע ובתיאטרון

בהצגות מיוצגת טינקרבל בדרך כלל כקרן אור. בקולנוע שיחקו את דמותה וירג'יניה בראון פייר בסרט פיטר פן של הרברט ברנון משנת1924, ג'וליה רוברטס בסרטו של סטיבן ספילברג – הוק משנת 1991, ולודביני סאנייר בסרטו של פ. ג'. הוגן משנת 2003.

סרטי הנפשה

בסרט ההנפשה של אולפני וולט דיסני – פיטר פן דמותה של טינקרבל מבוססת על השחקנית מרגרט קרי (ולא, כמו שחושבים רבים -מרילין מונרו).

עם השנים הפכה דמותה של טינקרבל המצוירת לסמלה הבלתי רשמי של חברת וולט דיסני והיא מופיעה בפתח או בסיום כל תוכנית טלוויזיה או פרסומת של החברה ומפזרת אבק פיות ממטה הקסמים שלה.

בטינקרבל הסרט טינקרבל היא הדמות הראשית ובו היא מדברת לראשונה. הסרט יצא ישירות ל-DVD בנובמבר 2008.

באמנות

בית החולים גרייט אורמונד סטריט שבלונדון, שבבעלותו זכויות היוצרים של הספר פיטר פן, הזמין מהפסל דייארמויד ביירון אוקונור פסל של טינקרבל שיתוסף לפסלו של פיטר פן הקיים במקום. הפסל (שגובהו כ-18 ס"מ) הינו הקטן בפסלי לונדון. הפסל נחנך ב-29 בספטמבר 2005.