טיפול פסיכולוגי לעומת אימון : מהם ההבדלים ? מתי כדאי להעדיף אימון, ומתי לבחור בפסיכותרפיה ??

טיפול פסיכולוגי לעומת אימון (coaching) – מהם ההבדלים ? מתי כדאי להעדיף אימון ומתי לבחור בפסיכותראפיה ? מאת : נעמי גינת בשנים האחרונות הפך האימון (coaching) לטרנד עולמי. יותר ויותר אנשים נעזרים במאמן-אישי על מנת להרחיב את ההגשמה העצמית וההנאה מחייהם ; ולהביא לשיפור בתפקודיהם , בעבודה ובחיים החברתיים. העוסקים ב-אימון באים מכל מיני דיסציפלינות : עו"ס, יועצים חינוכיים, בכירים בעלי נסיון ניהולי, דיאטנים, מנחי צמיחה רוחנית ועוד. הפונים לאימון אינם מעוניינים בטיפול ארוך וממושך , המתייחס בעיקר לרובד הרגשי של חייהם , ומעבד מחדש מכאובים וטראומות מעברם. הם אנשים מתפקדים, אשר חותרים להעצמה- אישית ולמימוש הפוטנציאל , בתחומים שונים של חייהם . מכאן, שהפסיכותרפיה מתמקדת בעבר ומנסה בעזרת תובנות חדשות שנרכשות במהלך הטיפול – לשפר את החיים בהווה (ואולי גם בעתיד) .

 לעומת זאת- האימון מתמקד בהווה, תוך התכוונות לעתיד הקרוב והרחוק . זאת ועוד : בטיפול הפסיכולוגי ובייעוץ אין מתייחסים, בדרך כלל, למכלול חייו של המטופל, ומתמקדים במצוקותיו הפנימיות. לעומת זאת המאמן מתייחס למיגוון העיסוקים, מערכות היחסים ודרכי ההתנהלות של המאומן : הקריירה המקצועית שלו, קשריו החברתיים והמשפחתיים,כושרו ובריאותו, המימד הרוחני שלו וכו', זאת מתוך האמונה כי כל תחומי-החיים נושקים ומשפיעים זה על זה, וראוי לחתור לאיזון בין כולם. לדוגמא : הפסיכולוג עשוי לעבד עם המטופלת את מערכת-היחסים המסובכת ששררה בינה לבין אביה ואמה ,המנוחה ; בנסיון להבין את השלכותיה על חרדות המטופלת מגורמי-סמכות והשפעתה על קשריה הזוגיים עם בעלה. ההנחה בבסיס הטיפול היא תמיד ש"משהוא מקולקל" וטעון שיפור, בחיי המטופל. לעומת זאת- האימון מתייחס ללקוח כאל אדם יצירתי ושלם, אם-כי לא מושלם; היודע היטב מה טוב בשבילו. הלקוח נעזר במאמן על מנת "להציף" את הערכים החשובים ביותר עבורו, להגדיר בבהירות את יעדיו ולקבוע את מטרותיו, ולבסוף- לקדם תהליך של חתירה למימושם. תכלית האימון היא לצמצם את הפער בין המצוי לבין הרצוי. אדם מאושר אשר מממש את עצמו – הוא אדם שחייו מתנהלים בהלימה לערכיו ומטרותיו ; תוך שמירה על איזון בין תחומי-החיים השונים. בתהליך האימון לא "מתבוססים במורסה של הפצע" , אלא "מאירים" דווקא את הצדדים החזקים המוצלחים והמתפקדים של המאומן.

ההצלחות וה"כשלים" משמשים לצורך למידה והתפתחות. בין המאמן ללקוח שלו מתקיימת ברית של אחריות-משותפת. שניהם שותפים-פעילים בתהליך ,שמטרתו להשיג את התוצאות אליהן רוצה המאומן להגיע. מרחב האימון מבטיח חיסיון מלא, והוא נקי מכל שיפוטיות ;על מנת שהמאומן יוכל 'להסתכן' בפתיחות ובכנות , ו"לקבל את עצמו". האימון הוא כלי מעשי להתקדמות , המשלב פעולה ולמידה . לקראת כל מפגש מתבקש המאומן לבצע משימות, ולדווח על התקדמותו בביצוען. למאומן זו הזדמנות להיכרות עמוקה יותר עם עצמו : שאיפותיו, ערכיו, צרכיו, עולמו הרגשי משאביו והעדפותיו . בפסיכותרפיה או בייעוץ – למטפל ישנה איזושהי "עליונות" ואחריות ביחס למטופל , מתוקף השכלתו והכשרתו המקצועית באימון – "המגרש שייך לשני השחקנים", וישנה תרומה-הדדית בין המתאמן למאמן, באשר לצמיחה ולהתפתחות האישית. אז… *אם את/ה מרגיש/ה "תקוע" ולא פורה , *אם אתה חש שאינך מנהל את חייך, אלא שחייך מנהלים אותך; *אם את/ה "טובע/ת" בים של מטלות והתחייבויות , מתקשה לפעול לפי סדרי-עדיפויות ואין לך זמן לעצמך; *אם את/ה דוחה משימות ,"הזמן בורח לך בין הידיים" ; ואת/ה מרגיש/ה שאינך מספיק אפקטיבי/ת, *אם את/ה נמצא/ת ב" פרשת דרכים" ומתקשה לקבל החלטה חשובה (מה ללמוד, מהו העיסוק המתאים לך, האם לפתוח עסק עצמאי או להיות שכיר/ה , האם וכיצד לקדם את הקשר הזוגי וכו') *אם יחסיך הבין-אישיים רצופים ב"פלונטרים" ו"אי-הבנות"