"כל ההתחלות קשות"- המדריך השלם להיכרויות- לביישן המתחיל…

"מכוני הכושר שאתה הולך אליהם גדושים בבחורים שמנסים להיראות כמו 
גברים, כאילו להיות גבר משמעו להיראות כמו שפסל או מנהל אומנותי 
אומר" (מתוך הסרט- מועדון קרב). 
מדוע בעצם רובנו הגברים מפחדים פחד מוות מן החיזור אחר בחורות?… 
הכיצד זה קורה דוקא לנו?… השיתוק, המחנק, חוסר האונים וחוסר 
הוודאות המעיק, בנושא- התיזמון ודרך הגישה האולטימטיביים אשר 
יאפשרו לנפשותינו- "לכבוש, הלכה למעשה, את גול חיינו?…" 
"הייתכן מצב בו- 'אני', הנחשב בעיניי כל מכריי וקרוביי כ'חלוץ 
מרכזי בחסד עליון מליגת העל'… 'מכדרר בעקביות'- בגבולות מחצית 
המגרש?… בלא שמץ יכולת התקדמות לכיוון- 'שער הקבוצה היריבה'?…" 

מהו שורש העניין? האם מדובר- 'בסוג של פציעה- בה נתקל כל חלוץ 
מרכזי מקצוען במהלך הקריירה שלו כשחקן בבוגרים?…' מן דעיכה – 
שכזאת, למטרת נסיקה בדרך אל 'האליפות' ואולי אל 'הדאבל' הנכסף?… 
האם זו היא- 'פציעה אנושה ובלתי הפיכה'?… מין סוג של 'נכות' במובן 
המנטאלי- תפיסת, בכל הקשור 'להתמודדות' עם בנות המין היפה?… 

________________________________________ 

ראשית, אל דאגה- 'הדיאגנוזה' במקרה מעין זה תחשב כ'נקע מנטאלי- 
תפיסתי' בסה"כ… כדוגמת: 'נקעה נפשו', כאשר התרגום מסינית 
לעברית- בגוף הסרט… 
בבסיס הנושא נמצא- שאלות בלתי פתורות באופק עברנו המרוחק… 
במימד האשיותי המוכר לכל אחד ואחת מאתנו- כ'אגו' המספק לנו 
את יכולת ההבנה והתפיסה ביחס לערכנו, ברמת התכתיב הפנימי- 
מנטאלי- 'מה אנו שווים?… מהיכן באנו?…' ולאור שני אלה- 
ואחרים, אנה מועדות פנינו בבחירות אשר בעתידנו?… באיזו 
מישרה נשתלב בבטחה ומתי נמצא עצמנו חשים כחדלי אישים – 
בעבודתנו?… מה תהיה- 'רמת היוקרה' של הבחורה, אותה נבחר 
כבת- זוג אולטימטיבית עבור חיינו?… איזה 'טיפוס' של בחורה 
תבחר לשהות במחיצתנו?… וכדומה . בנקודה זו, מתחיל ל'התבקע- 
הנקע' הרי הוא אותו- פקטור הרתיעה בשילוב הקיבעון התפיסתי- 
'במהלך הכדרור- ברחבת מחצית המגרש' במצב בלאק-אאוט פטאלי- 
וטוטאלי כאחד… 

—————————————- 

כל אחד ואחת מאתנו חווה בשיגרת היום- יום חוויות קשות, משפילות, 
ומעליבות, ובלבו מנקרות רגשות ותחושות, כגון: רגשי נחיתות והערכה 
עצמית נמוכה, 'פחד קהל', עוינות, וכולי (באופן מודחק, בהכרה – 
חלקית, ולעתים בצורה מודעת). 

כאשר אנו פונים לבחורה, או- 'מתחילים' עם אותו מושא פוטנציאלי, 
הנראה בעינינו נחשק כל כך לאהבה בחיינו,אנו חשים כ'חשופים בראש 
צריח- רגשות נחיתותינו, הרי הם אותם 'עקביי אכילס' של אותו – 
'החלוץ המרכזי', אליהם התייחסנו בפתיחת הנושא. 

מאחר, וקיימת ההסתברות התיאורטית לפיה נספוג פגיעה אשר תחליש 
את נפשנו בעת הסיטואציה של היכרות יזומה מצידנו, כשבמקביל 
תחזור כלפינו אותה הביקורת- הנוקבת , הפוגעת וצולבת- 'באישה' 
וייפתחו בנשמותינו אותם הפצעים, מ'טבילות האש' שבעברנו, אשר 
לא החלימו והגלידו במלואם… לדידנו עשויה הביקורת להתקבל כאחת 
מאפשרויות התגובה הבאות: "אתה לא מתאים לי/לא לטעמי /יש לי חבר/ 
אתה נמוך ושמנמן מדי לדידי, וכיו"ב. 
בנקודה זו, מתחילה ההתנגשות החזיתית, אשר בינות לתפיסת עצמנו 
החיובית והערכתנו העצמית הגבוהה- לפני הזמן בו ניגש ו'נחזר' אחר 
הבחורה (כ'שווים בין שווים'- המבודלים, המצליחנים במסגרות חיינו, 
המשכילים, החכמים, השנונים, בעלי הניסיון העשיר בזוגיות, הנערצים 
והמוערכים ע"י מקרובינו- באשר הם, בעליי הסטאטוס התעסוקתי המרשים 
וכולי)- לבין התחושה אותה 'עלולה' הבחורה ליצור בקרב 'העצמי הממוסד 
והמחוזק', אותו 'בנינו' משכבר, ולהרגיש מתוך תגובתה האפשרית – 
המשפילה, מצב הערכת עצמנו כנמוך וכשלילי, אשר יביא למפח רוחנו 
ולתחושת פסימיות ביחס למימוש זוגיות ואהבה עתידיים… בעת – 
הרצון לגשת ולחזר, חשים אנו מהוססים ומאוימים מהעובדה, בצורת- 
'חרדת הדחייה' מצידה… כלומר, ממצב בו נחוש- דחויים, 'לא שווים', 
חסרי משיכה מינית, נדכאים ועלובים, באופן המבטא בעיניי רוחנו – 
פסימיות פנימית בסימן- מחסור בפוטנציאל אישי למיצוי ההתמסדות… 
אזי, נהפוך מכורח האפיזודה, מחויבים לקונפרונטציה אל מול מלחמות 
ופצעיי עברנו הרחוקים- 'המחוזקים והמתוקנים'… 
אותו 'האיום המנקר' בעמקי נפשותינו, נסוב סביב הדילמה המתעוררת- 
במצב מעין זה: "האם אכן מדובר בהשתקפות נפשותינו הייחודיות והמצליחות 
לעינינו, או שמא מדובר- 'באשליה אופטית' אותה אנו- 'מוכרים לעצמנו', 
במטרה לצוף ולשרוד בעולמנו?…" 
או, במלים אחרות: "האם ייתכן מצב בו לאחר הניסיון לגשת לבחורה זו או 
אחרת, במידה ונידחה על הסף- 'מראת' המציאות התפיסתית שלנו ביחס 
ל'עצמנו', תתפוצץ אל תוככי 'בבואתנו האצילית והמרשימה, ברעש ניפוץ- 
מחריש אוזניים' של מיצוב פנימיותינו המנטאלי?…" 
מכאן, ניתן להסיק שמקור אותו- 'הנקע', הינו מההתמודדות עם האגו, 
הלא הוא לא אחר, מאשר- 'הפצע הסגור על עצמו' מזה שנים, לאחר מעבר 
תהליך התגבשותנו הפנימי ו'איחוי העצמי' שבקרבינו, לאורך שנות חיינו. 
כאשר המצב הקיים בהווה מבטא הערכה עצמית גבוהה ומושתתת, לאחר פרק – 
זמן ממושך הכרוך בתחושת- 'הגלדת עצמי כואבת'… משום כך, גובר בלבנו 
החשש פן 'יפתח הפצע' ושוב נחוש בכאב והתופת, אותם סבלנו בעבר… 

על מנת שהנאמר לעיל יבואר באופן מוחשי, ובמטרה להציג את עובדת 
סירובן, לעתים, של נשים אלה או אחרות לחיזורינו- כלא משויכת כלל 
ועיקר- אלינו כפרטים אנושיים ספציפיים, או לתחושת הערכת העצמי, 
הנובעת- בפנימיותינו כפונקציה של יחסן המשתנה של אותן הנשים כלפינו 
(ע"פ- תפיסת האגו) ניקח כדוגמא, סיטואציה פשוטה מחיי שיגרת יום יומנו: 
כל אחד ואחת מאיתנו מבקר מעת לעת בסופרמרקט רחב מימדים המציע שפעת – 
מוצרים מכל המינים והסוגים לרוב; נניח שאנו מצויים כרגע בנקודת 
ממכר מעין ובאותה עת שורה בקרבינו- 'מצב רוח טוב' וחשקה נפשנו – 
בחפיסת שוקולד איכותי אשר- 'ימתיק את זמנינו בנעימים', במשך כמספר 
דקות, זאת כשהסכום שבכיסינו הינו כ-12 שקלים במדוייק עבור אותו 
השוקולד הנכסף, ותו לא… אנחנו ניגשים למחלקת חפיסות השוקולד – 
ומגלים כשלושה מדפים ארוכיפ העמוסים לעייפה בעשרות רבות מכל מיניי 
השוקולדים בשפע טעמים, מרקמים ואיכויות- הנבדלים האחד מהשני 
באופי טעמם, כהבדל שמיים מארץ… 
נזכיר שוב, שמבחינה כלכלית- 'הקצבתנו העצמית' עומדת בסה"כ על סכום 
של כ-12 שקלים בלבד, אשר באמצעותם אנו 'כמהים לספק' מקסימום הנאה… 
כלומר, להשיג במסגרת מגבלות יכולותינו הכלכלית- חוויה מועצמת ומלאת- 
חיוניות, כזו אשר תהפוך אותנו ל'נהנים על סף אורגזמה' מהשוקולד, 
שנבחר; מרגע זה, אנו ממוקדים כל כולנו בהשגת המטרה המפולחת היטב- 
בתפיסותינו… בשלב הבא, ניבחן בעין חדה וקפדבית, את שלל ההיצע 
האדיר, חפיסת שוקולד לאחר השנייה, ביחס לתכונותיו ומאפייניו, כגון: 
מהו טעמו? מהם מרכיביו? מה היא ארץ יצורו? מה משקלו בגרמים?… במטרה 
להשיג- 'שוקולד בנפח מקסימאלי ואידאלי' למימוש הנאה רבה ומתמשכת, ככל 
שניתן… מהו המרקם שלו? מהו מחירו? 
מה הם טעמיו? מהו תאריך פקיעת תוקפו? האם כרגע קיים מבצע המעניק 
חפיסת שוקולד משתלם וזול?… האם קיים מצב בו מוצעות שתי חפיסות 
במבצע של- 1+1, בחוברת המבצעים שבחנות? אזי, ניצור את- 'אפקט- 
התועלת המכופלת- בעלות הסופר מוזלת…' 

בחורה המעוניינת בהיכרות אשר תוביל לבסוף לאהבה האולטימטיבית של 
חייה, נמצאת במצב בחירה תפיסתית- מנטאלית, החופפת לסיטואציה בה 
התלבט הצרכן, בשאלת האלטרנטיבות לרכישת חפיסת השוקולד… 
ראשית, היא מודעת מזה שנים רבות- 'לטעמה האישי בגברים ובכלל- 
וכמו-כן ברשותה מן- 'רשימת מכולת', הכוללת, לפחות חלק ממכלול 
העדפותיה האישיות- בסיסיות, מבן זוגה העתידי, ואשר כולל פרמטרים 
רבים הנחשבים כאינדיבידואליים לעצמי שלה, ללא קשר ותלות- 'בייצור 
כזה או אחר' ביקום כולו… כאשר היא טוענת בפנינו, שאיננה מעוניינת 
בנו, אין כוונתה לומר לנו: "תשמע, אתה- שוקולד מריר וזול מדי עבורי, 
כמו שלעתים- נתנו לנו להרגיש במקומות מסויימים בחיינו…" 
אלא: "תקשיב, אני מעדיפה חפיסה בעלת אגוזים המצופה ביסקוויט, אליה 
הורגלתי לאורך שנותיי, וקשה לי בשלב זה בחיי לנסות ולטעום שוקולדים 
שונים בתכלית במרקמם ובטעמם…" האם כאשר מישהו מאתנו ינסה להתווכח 
בנוגע לשוני שבין טעמו האישי לזה של חברו, ביחס לכל קטגוריה אפשרית- 
יצליח אותו האדם, להניא את חברו מלהשתמש ולהשיג את מושא טעם בחירתו 
הפרטית, בדרך אפקטיבית?… "על טעם וריח, מה בכלל יש להתווכח?…" 

נסו לדמות לרגע אתכם, האם אתם הייתם יכולים לאכול, לשתות או ללבוש 
דבר מה שנוגד את טעמכם?… ולאהוב מי שהיא שאיננה נראית לכם?… 
האם לאורך חמישים השנים הבאות, הייתם מסוגלים לחיות עם בחירתכם?… 
זאת היא רק בחורה אחת מתוך מיליוני בנות פוטנציאליות בארץ ובעולם 
כולו, ואולי, אף מכך יותר… נסו לרגע קט לנסות- לתהות, להבין- 
ולהטמיע בנשמותיכם: מהו מספר הרוכשים במחלקת השוקולדים ביממה 
נתונה אחת, 'בממוצע גס', לעניות דעתכם?… 
והנמשל, כמה בנות, עוברות- חולפות ביעף בחיינו ביום אחד בעשרות 
סיטואציות יומיומיות כאלה ואחרות?… האם מישהו פגש אי פעם בחייו 
סוג מסוים של שוקולד, בסופרמרקט, שאף אחד בעולם לא ירכוש ויאהב?… 
מין 'שוקולד- עבמ"י' שכזה, שאין לו עבר מוכח של אלפי ועשרות אלפי- 
לקוחות מרוצים ומדושנים עונג, נוכח טעמו המשובח והנפלא… כנ"ל- 
לגבינו, גם לאורך חיינו היו ותהיינה- בחורות לא מעטות, אשר 'משום- 
מה בחרו לרכוש דווקא אותנו- במיטב 12 השקלים האחרונים שבכיסן'… על 
מנת- 'לזכות ולטעום מן המובחר שבמובחרים- הג'בר שבג'ברים…' ההדגשה 
כאן, מיוחסת לנקודה קריטית זאת: "וביחס ישר כסרגל לטעמן האישי"… 
כפי שאותן האהובות בחייך חשו, אז- באותם הרגעים בהם 'נגסו'- מבחירה, 
'מסכום חלקיך המובחרים ביותר… וחוו סינרגיה במעמקיי נשמתן' הכמהה אך 
ורק, אליי- גופך ונפשך- אתה ואתה ואתה ואתה, היית עבורן יותר מהכל… 
מאחר ולב כל אחד מאתנו, מיחל ומבקש את הדבר המיוחד והבלעדי עבורו, 
ואשר לצדו יממש חיי נוחות ושלמות פנימיים מרביים, לא כל אחד מאיתנו- 
יכול להיחשב בגדר- 'החוליה המשלימה פזל עולמו' של אחר… קחו כדוגמא 
מייצגת עצמכם ובחירותיכם האישיות בנושא זה, כפי שהללו באות לידי 
ביטוין באופן בו אתם נוקטים ביחס לקבלת בנות זוג כאלה או אחרות- 
אל תוככי שיגרת ימיכם ולילותיכם… 

—————————————- 

לסיכום הנושא והנקודות הנדונות בו להלן, כמספר היקשים, הנובעים 
מן הנאמר לעיל: 

1. לא קיימת תלות, מכל סוג שהוא, בין עובדת ההעדפה של בחורה כזו או 
אחרת- בטעמו של 'השוקולד השוויצרי' בטעם חלב עם אגוזים וצימוקים, על 
פני השוקולד הלבן מן התוצרת הצרפתית- לעובדת היותו של 'השוקולד הלבן' 
הצרפתי טעים ומיוחד, לכשלעצמו, בעיני כל בחורה אחרת, באשר היא… 

2. בכל אחד ואחת מאיתנו קיימת- 'התאווה' ל'חפיסת השוקולד' המועדפת 
עליו משחר היכרותו עם עצמו, וע"פ- 'חוש טעמו האישי', אותו למד לזהות 
וכלפיו מוכוונת נשמתו ומהוויו הפנימיים… ללא הקשר הנוגע בקיומן של 
השפעות, כגון: היכרות עם בחור כזה או אחר- מאחר ולפני שהן 'נכנסות 
לסופרמרקט', יודעות כל הבחורות בדיוק איזה שוקולד יעדיפו ולאיזה לא 
יתקרבו, פשוט כי זהו חוש טעמן לא הורגל בשוקולדים מסויימים… אזי, 
האם עקב עובדה זו יחשבו יתר השוקולדים האחרים כפגומים? כפשוטים 
ואשר אינם שווים את הנייר בהם הם עטופים?… לא ולא, לאחר זמן מה, 
נבחין בבחורות אחרות אשר יעדיפו דווקא את השוקולד שכביכול 'נזנח'… 
אז למה לנו להיעלב כאשר מישהיא בוחרת סוג אחר של בנים מאיתנו?… 
הכיצד אמורות השקפותיה וטעמיה האישיים של בחורה שאיננו מכירים כלל 
וכלל- להשתייך לקורות אותנו, לאגו שלנו?… כלומר, האם ניתן לחבר 
טעם אישי, הנחשב- כ'משתנה במיליוני נעלמים', של זרה לגמרי, 
לפגיעה ולזלזול בפנימיות ובאיכותיות שלנו כפי שזו נתפשת בחושינו?… 
"מה הוא עניינה של 'הגברת שמיטה', לאדון הנכבד- 'מר הר סיני'?…" 

3. האם קיים מצב הגיוני בו כולן אוהבות סוג אחד ספציפי של שוקולד?… 
אשר הוא לא אחר, מאשר- אני, אתה או- הוא?… 

4. כעת, לאחר ההתמזגות למסקנות הללו ההיקש הכללי הנובע מהן, 
זה המהווה קביעה די מוחצת, לאחר ניתוחו של הנושא: איזו סיבה ריאלית 
יכולה להמצא ולמנוע מכולנו לגשת לבחורה וסוף סוף לממש אהבה בחיינו?… 

בהצלחה ובשפעת מאורות ואהבות- 

אשר בלבבי – 

מ. איל חזיז