כשהמוח הגמיש פוגש את הNlp

 מאת: נילי פרץ NLP Master Practitioner

מחקרים אחרונים בתחום מדעי המוח מוכיחים היום מעל לכל ספק כי המוח האנושי הוא איבר גמיש המשתנה לאורך כל החיים, ומגיב לכל דבר שאנו עושים או חווים. (ראו בעניין זה ספרו המרתק של נורמן דוידג' "המוח הגמיש" )

היום כבר מתחילים להבין שבטיפול במחלות, אפילו מחלות חמורות כמו סכיזופרניה- תרגילי מוח עשויים לעזור לא פחות מתרופות. שהפלסטיות של המוח מתקיימת מיום שהאדם נולד ועד שהוא מת, וששיפור של ממש באופן שבו אנו לומדים, חושבים, תופסים וזוכרים אפשרי אפילו כשמדובר באנשים קשישים. בתנאים הנכונים, לימוד ותרגול של מיומנות חדשה עשויים לחולל שינויים במאות מיליוני, ואולי במיליארדי החיבורים שבין תאי העצב במפות המוח שלנו.(שם, בעמוד 57)

ממצאים מדהימים אלה בדבר פלסטיות המוח בכל גיל ובכל מצב, אפילו במצבי נכות קשים או בעיות כרוניות של שנים, מעוררים תקווה ומוציאים מקיפאון מחשבתי. הם בוודאי בעלי השלכות עתידיות מרחיקות לכת.

אבל המשמעות של ממצאים אלה אינה רלוונטית רק לעתיד, היא רלוונטית גם לעבר. הממצאים האלה בדבר גמישות המוח מזכירים לנו איך הכול התחיל. הם מחזירים אותנו אחורה בזמן לנקודת ההתחלה של ה-  NLP.

מילטון אריקסון היה נער בן 17 כאשר חלה במחלת הפוליו חשוכת המרפא. הרופאים היו בטוחים שהוא עומד למות, וכבר בישרו על כך לאמו. "הילד לא יחיה עד הבוקר" הם אמרו לה.

כעבור שלושה ימים של חוסר הכרה הוא נשאר בחיים, אך נותר משותק.

למרות שהיה נער צעיר, החליט מילטון אריקסון לרפא את עצמו בכוח המחשבה והרצון. הוא עשה אימונים פיסיים ומנטאליים. הוא תכנת את עצמו להאמין שהוא מסוגל לקום על רגליו, הוא התאמן, דמיין את זה קורה. עד שריפא את עצמו.

זה היה ב- 1919, עוד הרבה לפני שידעו שהמוח הוא גמיש ויכול לארגן את עצמו מחדש למרות כל מגבלה.

מילטון אריקסון גדל, ובזכות החוויה האישית שעבר החליט ללמוד פסיכיאטריה. הוא התמחה בהיפנוזה רפואית והפך לגדול ההיפנותרפיסטים של כל הזמנים.

אריקסון טען תמיד שכולנו בעלי כוחות על טבעיים שאיננו משתמשים בהם, ושבעזרת אימון נכון של המוח והנחיות מפעילות- כוחות אלה עשויים להתפתח ולבוא לידי שימוש.

הוא התפרסם בכל העולם בזכות יכולתו לחולל אצל אנשים שינויים בטיפול מהיר, במספר מועט של פגישות, והתייחס אל תת המודע כאל מקום יצירתי ושופע פתרונות.

אריקסון היווה מודל למצוינות לעבודתם של ד"'ר ריצ'רד בנדלר ופרופ' ג'ון גרינדר, מפתחיה הראשונים של גישת ה- NLP, אשר הוקסמו מהדרך המהירה ויוצאת הדופן שבה הצליח לחולל שינויים בחייהם של אנשים ולרפא אותם, גם אם סבלו מבעיות כרוניות של שנים.

את הסודות של מילטון אריקסון, ומטפלים דגולים אחרים של שנות ה- 70,  הפכו ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר למודלים של מצוינות, אשר ניתן ליישמם כדי להשיג תוצאות רצויות בתחומים שונים בחיים.

הם קראו להם NLP.

אבל ה- NLP הוא לא רק אוסף של טכניקות, ידע ומודלים. ה – NLP הוא גם דרך חשיבה שמעודדת גמישות, סקרנות והנאה, ומאפשרת לכל אדם לחולל שינוי בחייו. זו הסיבה שהמושגים הבסיסיים ביותר שאנחנו עובדים איתם הם: "שינוי" "למידה" ו"גמישות".

אחת מהנחות היסוד העומדת בבסיס ה- NLP  היא ההנחה ש"לכל אדם יש את כל המשאבים שהוא זקוק להם על מנת להשיג את מטרותיו". או במילים אחרות- כל הפתרונות מצויים באדם עצמו, וכל מה שצריך הוא ללמד אותו להפוך אותם לזמינים עבורו. אם מצרפים את זה להנחת יסוד אחרת לפיה:"כל אחד יכול לעשות כל דבר"- אז מקבלים מציאות שבה הכול ניתן לשינוי. כל מטרה ניתנת למימוש. על ידי כל אחד. הכול תלוי באדם עצמו, ברצון שלו, בדרך שבה הוא לומד לעבוד עם המוח שלו, בתהליכי הלמידה שלו, ובמידת הגמישות שהוא מפתח ברמה המחשבתית, התנהגותית ורגשית.

כשנזכרים איך הכל התחיל, בסיפור הריפוי המופלא של הנער מילטון אריקסון, ובכל סיפורי השינוי שהוא חולל אצל אחרים במהלך השנים, מקבלים הדברים שכותב נורמן דוידג' בספרו "המוח הגמיש" הנ"ל משמעות חדשה:

"ילדים לא בהכרח יישארו מוגבלים כל חייהם גם אם נולדו מוגבלים, מוח פגוע מסוגל לארגן מחדש את רשת חיבוריו, ואם חלק מסוים נפגם, אחר יכול למלא את מקומו…חשיבה, למידה ופעולה עשויות לעורר או לשתק גנים מסוימים וכך לעצב הלכה למעשה את האנטומיה של המוח שלנו ואת התנהגותנו, בלי ספק אחד מהגילויים המופלאים ביותר של המאה העשרים" (שם, בעמ' 13)

כן, הממצאים האלה לא רק מרתקים, מדהימים ומעוררי תקווה, אלא הם גם מזכירים לנו את הנחות היסוד של הNLP, ואת האמונה שהכל אפשרי.

הממצאים האלה בדבר פלסטיות המוח מזכירים לנו גם את התפקיד שלנו כ"סוכנים של שינוי", ומחזירים אותנו אחורה בזמן להיסטוריה של ה- NLP, לנקודה ממנה הכל התחיל…