לדעת לבקש סליחה!

אתם מכירים את אותם האנשים שלא יודעים לבקש סליחה?

ואת אילו שלא מודים אף פעם על טעותם? 

גם אני מכירה… כשאישה יושבת אצלי בקליניקה ואומרת – "מה כל כך קשה לו להגיד סליחה!"

אני אומרת שהמילה סליחה באותו המקרה לא חשובה כלל, זו סתם מילה, חשובה הכוונה!

וכאן אני שואלת – האם התנהגותו השתנתה? האם את מרגישה שהגבר שלך מתנצל?

ישנם גברים או נשים שמתקשים להוציא את המילה "סליחה" או "טעיתי". יש להם מעיין מחסום רגשי עם המילה הזו. לעומת זאת ישנם אנשים שמילים אילו נפלטות מהם בקלות, על כל שטות, ואין כל כוונה מאחוריהם.

אז מה יותר חשוב? אנו לא מתכוונים לחנך ולשנות את כל העולם, במיוחד לא את בן זוגנו, ישנם עימותים וקונפליקטים רבים במהלך החיים המשותפים, התייחסו לאמירות גוף, להתנהגות, נעשתה טעות של אחד מבני הזוג, העברתם את המסר של הכעס?, מדוע מעשה זה לא מתאים?, בשיחה כמובן.

עכשיו התייחסו להתנהגות של בן או בת הזוג, צפו להתנהגות מתנצלת. במצב כזה המילה "סליחה" חסרת משמעות.

לפעמים אנו מרגישים צודקים במעשינו ואיננו מבינים את הפגיעה של האחר, אז למה לבקש סליחה?, לעולם לא נתווכח עם רגשות של אחר, כל אדם בנוי רגשית אחרת, ונקודות החולשה שלו נמצאות במקום שונה משלנו, איננו יודעים מהיכן מונע הרגש של האחר, כך שאם האחר מתאר פגיעה רגשית לא נתווכח, זה שלו.

נתנצל על כך שעוררנו את המקום הזה גם אם לא היה בכוונתנו לעשות זאת. 

אחרי חג ראש השנה, המסמל שנה חדשה שהחלה מגיע יום כיפור חג הסליחות.

רק לפני חודש וקצת היה ט' באב, בחג זה עשינו חשבון נפש עם התנהגויות ומחשבות שלנו שהביאו להרס וחורבן לחיים שלנו (קראו מאמר- "הרס וחורבן עצמי"). עכשיו יום כיפור בפתח ואנו עושים חשבון נפש נוסף. הפעם נתמקד באנשים שפגענו בהם בניגוד לט' באב ששם התמקדנו בעצמנו, בחיים הפרטיים שלנו.

גם כאן יש קשר ישיר לחיים שלנו אך נתמקד בפגיעה שלנו באנשים קרובים אלנו, גם אם עשינו זאת שלא במכוון עדיין גרמנו לפגיעה, אינני מאמינה בצום שמחפר על מעשינו, אני מאמינה בחשבון נפש אמיתי, ובפנייה אישית.

אמירת סליחה אמיתית וכנה מעצימה אותנו, אינני מתביישת לומר "טעיתי", זה מראה על כנות כלפי עצמי וכלפי חבריי ומשפחתי, אמירת סליחה מנקה ממטענים רגשיים שאינני רוצה לסחוב על גבי לשנה החדשה.

את השנה החדשה נתחיל נקי, בלי ייסורי מצפון, בלי מטעני טינה וכעס.

אך מה קורה שסליחתנו לא מתקבלת?.

כאן זה כבר שייך לאחר, איננו יכולים לשלוט על רגשות האחר, זו הבחירה האישית שלו או שלה מה לעשות עם הכוונה האמיתית שלנו לסליחה. בתנאי שהייתה באמת כוונה אמיתית.

ועכשיו, אחרי ששלחנו את סליחתנו יש עוד דבר חשוב נוסף שעלינו לחשוב עליו במהלך החג. והוא – כיצד אני דואג לא לפגוע שוב באחר, מה הלקח שאני צריך ללמוד כדי לא להגיע למצב הזה שוב.

אם נבקש סליחה באמת מכל הלב, אך נחזור על התנהגותנו הפוגעת שוב ושוב, לא למדנו כלום, ואכן סליחתנו לא תתקבל בצד השני.

וכאן נאמר המשפט הידוע – "אל תפחד לטעות, תפחד להפסיד את המסר".

טיפ:

אל תחכו ליום כיפור לומר סליחה, או להביע כוונות סליחה, הישארו עם "אצבע על הדופק" תבחנו את מעשיכם לאורך כל השנה, תהיו שלמים עם מה שנכון ומתאים לאמת שלכם, תשמרו על האיכות שאתם מייחסים לעצמכם, ואם מעדתם אפילו ללא כוונה, היו מספיק חזקים לומר סליחה. ולא לשכוח – אנו לא מתווכחים על רגשות של האחר!

שתהייה שנה ברוכה בכל מה שתבקשו…. 

אסנת ליבה