לימודי סאונד, אנלוג נגד דיגיטל – ההבדל בין השיטות

אנלוג נגד דיגיטל

מאז פריצת מערכות ההקלטה הדיגיטליות אל השוק המקצועי מתווכחים מעצבי סאונד ברחבי העולם על איך כדאי להקליט את הסאונד שלי,אנלוג או דיגיטל?טו אינטש או פרוטולס?ברזל או פלאגאינס?וכמובן שהדעות חלוקות לכאן ולכאן וכל אחד מחזיק בסיבות טובות למה דעתו היא הנבונה והנכונה על מנת לקבל את תוצאת ההקלטה הטובה ביותר.אז בואו נדבר על שתי השיטות בעד ונגד. 

אנלוג נגד דיגיטל

1.היס – מכונת ההקלטה האנלוגית מייצרת רעש שמקבל ביטוי חזק בתדרים הגבוהים בעיקר שמתווסף לסיגנל בזמן ההקלטה, לכן היו חייבים להקליט את הסיגנל בעוצמה חזקה מאוד על מנת להתגבר על הרעש הקבוע שיצרה המכונה וזה הצריך קומפרסיות חזקות מאוד על מנת לצמצם טווח דינמי ולהקליט את הסיגנל חזק יותר כדי שהחלקים החלשים לא יעלמו אל תוך רצפת הרעש ואו שהחזקים מאוד לא יוקלטו בדיסטורשיין.
לעומת זאת בהקלטה דיגיטלית אין רעש של המכשיר כמעט ורצפת הרעש רחוקה מאוד ולכן אין חובה להקליט בעוצמות מטורפות או לקמפרס חזק מאוד, אך רצוי להקליט די חזק כדי לנצל את רזולוציית הממיר ולקבל הקלטה איכותית יותר.
2 .אורכו של סרט הקלטה היה מוגבל ל 15 דקות ושקל כמה קילוגרמים טובים, מחירו היה יקר, וכמובן שלא התאים לכל מכונת הקלטה, כך שניידות בין אולפן לאולפן כמעט היתה בלתי אפשרית וגם היה בלאי גדול לסרטים עצמם ככל שהסתובבו על מכונת ההקלטה ועברו על הראשים שלה,הסרט היה ממש מתפרק לו לאט לאט-היי אחי עפו לך חתיכות מהבייס דראם………כן זה ממש ככה בעצם מה שהוקלט היום לא בטוח שישמע אותו דבר מחר. בתור אחד שעבד כמה שנים בפורמט אנלוגי אני יכול לומר שהייתי עד לכך כמה וכמה פעמים, וכמובן שכמות הערוצים הייתה מוגבלת ל 24 , וזה היה מצריך כל מיני פרמיקסים כדי לפנות ערוצים לכלים נוספים שמשתתפים ביצירה והיה מחייב לקחת החלטות סופיות לגבי באלאנס של הערוצים המשתתפים בתוך הפרמיקס בלי יכולת לחזור צעד אחורה לתיקונים, כלומר לא היה אנדו המוכר מעולם הדיגיטל ושמציל אותנו מפעם לפעם. מצד שני הטכנאי היה חייב להיות תותח ,להתחייב על התוצאה ולדעת לקחת החלטה בו במקום, שזה יתרון גדול בזה שההפקה מתקדמת קדימה ולא נתקעת על 700 טייקים של זמר ועריכות כמו שנהוג היום בעולם הדיגיטל. טכנאים של "פעם" משתמשים בטכניקה הזאת עד היום אפילו שהם מקליטים על פרוטולס וגם אני מצטרף אליהם ברוב המקרים, כדאי שתדעו מה אתם רוצים להשיג, זה עוזר לקצר תהליכים ולהגיע אל המטרה מהר יותר.
בדיגיטל הארדיסקים גדולים,זולים,ניידים בין מחשב למחשב.

כמה פעמים שמעתי את המשפט הבא: דיגיטל זה 24 ביט אבל אנלוג זה מליון ביט.

אז ככה, באנלוג אין שום ביט רק בדיגיטל, שתי שיטות ההקלטה שונות ולא קשורות אחת לשנייה. האנלוגית מטביעה אותות חשמליים בסרט מגנטי, והדיגיטלית הופכת אותות חשמליים למידע בינארי.
מה שהתכוונו באומרם את המשפט הוא שאנלוג סאונד הרבה יותר נאמן למקור מאשר דיגיטל סאונד ועל זה בעצם חלק גדול מהוויכוח. ובטח ובטח שלכל אחד מכם יצא לשמוע את המשפט שאנלוג סאונד הוא סאונד "חם" יותר, אז רק שנבין שהחם הזה הוא בעצם חוסר בתדירויות גבוהות של הסיגנל בזמן הקלטה אנלוגית-מין סוג של קומפרססיה שהסרט מוסיף לסיגנל בזמן ההקלטה שמוכר לכם אולי במילה אחרת, סאטורישיין-ועקב הרול אוף שנוצר הסיגנל נשמע יותר באסי וקצת עמום וזה נותן את ההרגשה הזאת.
אז אם זה כך אפשר לומר שהקלטה אנלוגית היא לא בדיוק נאמנה למקור כי אם תקליטו את אותו סיגנל בדיגיטל ותשוו תווכחו לדעת ששם התדירויות הגבוהות לא נעלמו והם בעצם נאמנות לסיגנל המוקלט, אך הפילטר שהסרט מייצר הוא בהחלט מתאים ונעים לאוזן שלנו ומחמיא להרבה סטיילים של מוסיקה, אבל בטח שלא נאמן למקור.
ניתן לקבל את האפקט הזה גם כאשר מקליטים הקלטה דיגיטלית ועוברים דרך פלאגינס שמדמים את האפקט הזה,ועוד יתרון הוא : שליטה בכמות האפקט על הסיגנלץ

 מעוניין ללמוד עוד? כנסו לאתר שלנו

בית הספר לסאונד והפקה – tools