לימוד תופים. מאמר בנושא ריכוז במהלך נגינה

ריכוז במהלך הנגינה.

כל מי שמנגן על כלי יודע שאחד הדברים שהכי חשוב, אבל גם הכי קשה לשמר במהלך אימון או נגינה, הוא הריכוז. כאשר צריך לנגן במשך כמה שעות ברצף, בין אם באימון או בנגינה עם אנשים, ככל שמצליחים לשמור על ריכוז גבוה (ומיד אתייחס למה זה  ריכוז), מצליחים לנגן טוב יותר, חלק יותר, ולשמור על עירנות ותקשורת עם שאר הנגנים.

מאחר ואינני מומחה לענייני קשב ואני לא פסיכולוג או פסיכותרפיסט, ההגדרה היחידה שאוכל לתת למושג ריכוז היא הגדרה סובייקטיבית. במהלך כל שנותיי כמתופף וכמפיק, צברתי לא מעט 'שעות טיסה' בהופעות, חזרות ובאולפן ופעמים רבות נדרשתי לנגן במשך 6 -7 שעות ואף יותר מזה. כנ"ל  בתקופות אימון אינטנסיביות שבהם אני דרשתי מעצמי את היכולת "להיות שם" במאת האחוזים ולכמה שיותר זמן. מה גם שבתור נגן מקצועי לפעמים אין ברירה וה "טייק" שאתה מנגן בשעה הרביעית צריך להיות טוב וחד כמו הטייקים הראשונים.

כפי שכבר ציינתי, את ההגדרה שלי לריכוז אני יכול לתת רק בהסתמך על חוויותיי כנגן וכמוזיקאי. לעניות דעתי, ריכוז הוא קודם כל לחדול – כלומר, להפסיק לחשוב. לנקות את המחשבות ככל שניתן ולהיות ב "כאן ועכשיו" – מצב תודעה שבו כל כולך נמצא רק בהקשבה (לנגינה) ותגובה (פיזית-גופנית) ובעצם במצב של 'אוטומט', היינו לתת המודע, לעשות את שלו. כמובן שזה מתאפשר רק אצל נגנים מנוסים, שכבר יש להם יכולת מסוימת על הכלי שלהם והגוף שלהם כבר מכיר חלק ניכר מהעבודה. או בקיצור, אנשים שהתאמנו..

בכל רגע נתון אנחנו חושבים על המון דברים בו זמנית. אם נעצור לרגע וננסה לתת למחשבות שלנו שם, נוכל לראות שאכן הקפיצות האלה ממחשבה למחשבה הן מאוד מהירות ואסוציאטיביות. מה שאנחנו למעשה רוצים ומנסים לשאוף אליו בנגינה, הוא היכולת לשלוט בתכונה האנושית הזאת, כלומר לא להיות מובל על ידי האסוציאציות, אלא להוביל או לפחות לשלוט בהן במידה מסויימת.נגינה ושירה הם עיסוקים שמתבטאים בזמן ולא בנפח (כמו למשל ציור, פיסול..) ומאחר שזה המקרה, הרי שבאופן עקרוני ומעשי ברוב המקרים אין אפשרות לחזור ו"לתקן" את מה שנעשה ולכן אני שם דגש על החשיבות של שמירה על הריכוז לאורך זמן, על מנת שאותו נגן או זמר יוכל לבצע את עבודתו בצורה הטובה ביותר.

אז מה צריך לעשות כדי לשמור על הריכוז ורגיעה ולהיות רגוע? אני אנסה לנסח לכם בקצרה  חלק מהפתרונות שעוזרים לי להתמודד עם העניין.על מנת להגיע לרמת ריכוז גבוהה עלינו קודם כל לנסות להיות רגועים ככל שניתן בזמן הנגינה. כשהגוף רווי מתחים, קשה להתרכז ולכן רצוי קודם כל לנסות להישאר רפויים ככל שניתן ולשמור על נשימה סדירה. אחד הדברים שאני עושה על בסיס קבוע זה לעצור מדי פעם ולשאול את עצמי (לא רק תוך כדי נגינה), האם אני רפוי? האם הרגל או היד שלי מתוחים מבלי ששמתי לב? האם הכתפיים שלי מורמות שלא לצורך? תתפלאו לראות שאחרי מספר "שאלונים" עצמיים כאלו תגלו שאתם הרבה יותר מתוחים משחשבתם. עשו זאת מספר פעמים ביום וכבר עשיתם חצי דרך, כי עצם השאלה וההתעסקות מביאה את העניין למודעות ומשם הדרך לתיקון היא קצרה.

שאלו את עצמכם האם אתם נושמים באופן סדיר? לנשימה סדירה ועמוקה יש משמעות רבה בהרפיית הגוף. נשימות קצרות ושטחיות מבטאות בד"כ מתח ולחץ ולכן הפניית תשומת הלב לנשימה היא מהותית  ורלוונטית בשיטות נוספות של תרפיה  (כמו ביוגה למשל..). עכשיו שאתם רגועים, אפשר לדבר על הנגינה עצמה.  אחד הדברים שעוזרים לי לשמור על ריכוז הוא למצוא נקודה בחלל/קיר/רצפה וכו', שעליה  אני ממקד את המבט שלי (או למעשה מערפל את המבט). התמקדות באותה נקודה עוזרת לווסת את האנרגיה אל עבר השמיעה ופחות לראייה. כמובן שתוך כדי הופעה או חזרה מבט אל האנשים שאיתך יכול לעזור, אולם יש משהו במציאת "נקודת הפוקוס" הזו שמאוד עוזר להישאר רגוע ומרוכז. אצל חלק מהאנשים עצימת עיניים עוזרת באותה מידה.

בעיני, הדבר החשוב ביותר על מנת לשמור על ריכוז גבוה בזמן נגינה, הוא להתעסק רק בהווה עם קריצה אל העתיד. למה אני מתכוון? כמו שכבר הזכרתי, נגינה תופסת זמן וכל רגע של נגינה, ברגע שכבר התרחש – ניגמר. התעסקות במה שקרה לפני שניה או עשר שניות מסיח את דעתכם מההווה, שבו כבר קורה משהו חדש. לכן חיוני "לשחרר" את מה שקרה זה עתה, על מנת להישאר בפוקוס. "קריצה אל העתיד" – הכוונה היא שבאופן טבעי רוב הזמן אנחנו לא מנגנים תפקידי סולו פתוח ונמצאים ב סוג של מבנה (שיר, יצירה) ולכן יש להישאר עירניים לבאות ולכל שינוי בשיר ו/או בתפקיד שאותו מנגנים.

דבר אחרון, שמתקשר ישירות לנגינה בהווה ולא בעבר הוא להחליט שאין טעויות!! זה נושא שתופס יותר לנגינה חיה ופחות לאימונים, אבל יכול להיות רלוונטי ושימושי גם באימון. אם ניגנתם קטע (ליווי או סולו), ויצא לכם משהו אחר ממה שהתכוונתם לנגן, כל התעסקות באותה "טעות" אפילו לשנייה, מסיחה את דעתכם ממה שקורה באותו רגע . לכן אם לוקחים החלטה עקרונית שכל "טעות" אינה טעות, אלא רעיון חדש שאיתו אפשר לפתח את הקטע למקום קצת שונה, מצמצמים את ההתעסקות  הסתמית (כלומר, זאת שלא מובילה לשום מקום ולא מועילה)- למינימום.  לסיכום, אני מקווה שעזרתי במעט לאילו מכם שמתקשים להתרכז בזמן הנגינה. התנסות ברעיונות חדשים יכולה רק להועיל, לכן כדאי לנסות, אתם יכולים רק להרוויח מזה. בהצלחה!

http://www.avibarak.com

avi@avibarak.com