ללכת עד הסוף – שיר של צ'רלס בוקובסקי

 אני כותב בימים אלה ספר, הראשון שלי ב-25 השנים האחרונות, בהם אני עוסק באימון ארגוני ואישי. תהליך היצירה הא קשה ומענג, מלהיב ומדכא, מעורר ומכבה. הוא מרומם ומוריד מוציא ממני את כל הכוחות וממריץ אותי בסמי מרץ דימיוניים. תןך כדי הכתיבה, נחשפתי לשירו של צ'רלס בוקובסקי, סופר אמריקאי מוערך, שכתב על ייסורי הכתיבה. כך אני מרגיש וכמחווה לבוקוקבסקי אני מביא פה את שירו, המשפיל ומרומם בעת ובעונה אחת. תהינו? תאהבו? הבחירה שלכם, רק לכו איתה עד הסוף 

.   

ללכת עד הסוף 
מאת צ'ארלס בוקובסקי   

אם אתה מתכוון לנסות 
,לך עד הסוף 
.ולא, 
אל תתחיל בכלל. 
זה עלול להביא לכך שתאבד חברות, רעיות, 
קרובי משפחה, משרות 
ואולי אפילו את שפיותך. 
אולי לא תאכל שלושה ארבעה ימים, 
אולי תקפא על ספסל בפרק, 
אולי תלך לכלא, 
אולי תסבול בוז , 
אולי לעג, 
אולי תהיה בבידוד. 
בידוד הוא מתנה נפלאה 
,כל שאר הדברים 
 הם מבחנים לכוח הסיבולת שלך, 
למידה שבה אתה באמת 
 רוצה לעשות את זה,  
ותעשה. 
למרות הדחייה והסיכויים הקלושים, 
וזה יהיה יותר טוב ממה שתוכל לדמיין. 
אם אתה מתכוון לנסות, 
לך עד הסוף. 
אין הרגשה שדומה לזה. 
תהיה לבד עם האלים, 
והלילות יוארו בלהבות של אש. 
אתה תרכב על החיים 
היישר אל הצחוק המושלם. 
זה הקרב הטוב היחיד שיש. 
לך עד הסוף 
ולא, 
אל תתחיל בכלל.