מאמנים אישיים – מה חשוב יותר המטרה או הדרך?

על התפקיד של מאמנים אישיים דובר כבר רבות. האחריות המוטלת על כתפיהם, המסירות והמחויבות כלפי המתאמנים היא ללא עוררין. ודווקא בגלל העובדה הזו, הרבה מאמנים אישיים מנסים לרוץ ולהריץ את המתאמנים בדרך למטרה שהציבו, כאשר לא תמיד המטרה קלעה בדיוק לאופי המתאמן וליכולתו האישית.

על מנת לא ליפול לתחושת הכישלון של הרבה מאמנים אישיים וכמובן של המתאמנים שלהם, כדאי לשאול כמה שאלות רלוונטיות לפני התחלת האימון האישי:

שאלה 1 עבור מאמנים אישיים : האם המטרות ריאליות?

כולנו רוצים להצליח, כולנו רוצים לראות את סוף הדרך ולהגיע לשם. לכל אחד יש את החלום הגדול שלו. מאמנים אישיים רבים מנסים "לקנות" את המתאמנים בהבטחות להגשמת החלום כאשר לא תמיד הם מצליחים לבחון באם למתאמן יש אכן את הפוטנציאל והיכולות להגיע אליהן. למה הדבר דומה? בהנחה שהמתאמן רוצה ללמוד לנגן על פסנתר  והמאמן הוא מהסוג של מאמנים אישיים שמעמידים את המטרה של קונצרט של יצירות בטהובן בגמר השנה. גם אם למתאמן יש כשרון מוסיקלי גדול ויכולת למידה גבוהה, לנגן את בטהובן תוך שנה זו מטרה שאיננה ריאלית כלל.

שאלה 2 עבור מאמנים אישיים : האם יש מטרות משנה בדרך?

אחת הבעיות של מאמנים אישיים היא שהם לא רואים את התוצאות שהושגו בדרך אלא רק את המטרה הסופית העיקרית. לפעמים, מטרות המשנה הן דווקא אלה שמכתיבות את ההצלחה. מאמנים אישיים שיוצאים מנקודת הנחה שהם נכשלו בתהליך האימון ולא השיגו דבר, הם לרב באמת מאמנים אישיים כושלים. כל אדם אשר תציב לו מטרה, ישיג דבר מה בדרך אליה. גם אם הוא לא השיג את המטרה עצמה, עצם ההתקרבות אליה כבר נותן ערך מוסף לתהליך של המתאמן מאמנים אישיים צריכים ליצור "תחנות ביניים" בהן הם עוצרים בצד עם המתאמן ובוחנים מה השיגו עד כה שאיננו קשור למטרה הראשית אום הם הציבו מלכתחילה.

מאמנים אישיים צריכים  לגלות גמישות לאורך כל הדרך. באם הם נותנים לכם תחושה של כשלון – כדאי שתעצרו לרגע את המירו… ותבחנו שוב את המטרות שלכם