מאפייני האימון הגופני ביוגה

 פרק המבוא התאורטי מתוך ספרו של טל רביד, "התנועה אל היסודות – הצעה לאימון אישי ביוגה" שבהוצאת מדף ליוגה, הוצאת ספרי יוגה בריאות ומודעות.

אדם נולד לגוף, גדל ומתבגר בו והולך לעולמו מתוכו.

הגוף מתווך את העולם, באמצעותו אנו חווים את החיים על הצדדים השונים המהווים אותם מעניק לנו הזדמנויות פז ללמוד ולהתפתח.

גופנו מכיל את מערכותיו, המהוות את הפיסיות שלנו.

הגוף והנפש קשורים זה לזה; רגשות ותפיסות – מקורן במוח ובקשר שלו עם כלל מערכות הגוף ובראשן מערכת העצבים.

תרגילי היוגה המתמקדים בעמוד השדרה, בשרירים-עצמות-מפרקים, באיברי העיכול ("המוח הקטן") כמו גם בתפקודים הנשימתיים והקרדיו-וסקולאריים, מטייבים את תפקודה של מערכת העצבים ומכאן שגם משפיעים על הקומפלקס האישיותי[1].

היוגה כפילוסופיית חיים יישומית, מלמדת אותנו כיצד לחוות שלווה.

התרגול הגופני העדין המשולב עם נשימה מותאמת, מסייע להשיג זאת.

האימון הרגוע והלא-אלים[2] תומך בתפקודים המנטאליים, משפר את המיקוד והריכוז, מפתח סבלנות, שליטה עצמית ויציבות, מבהיר את התפיסה, מחדד את המחשבה ומעודד אינטגרציה פנימית.

היכולת להחזיק מעמד ולא למהר להגיב לכל גירוי מתפתחת אף היא.

הרגשות מתעדנים ומתרככים ועם השינוי בגישה משתפרת ההרגשה הכללית.

התרגול הגופני היוגי המכיל תנוחות ותרגילי נשימה מחזק את העמידות החיסונית ואת יכולת ההתמודדות עם אתגרים גופניים, מחלות ופציעות ותומך בגוף במקרים של דלקות וזיהומים.

האימון המתון סך את המפרקים, מעניק עיסוי עדין לאיברי הגוף הפנימיים, משפר את זרימת הדם לאיברים השונים[3] ומשרה תחושה של נעימות, קלילות וחיוניות.

 התרגילים יעילים כמכלול זורם ותורמים באופן הוליסטי לתפקוד הפיסי והמנטאלי.

בלב ההשפעה המרפאה של תרגילי היוגה המוצעים כאן ניצבים יחסי הגומלין שבין מערכות הגוף השונות המעודדים ומחוללים מארג מבריא של השפעות חיוביות הדדיות המתפתח כתוצאה מהאימון הרציף.

האימון הגופני ביוגה נותן כוח, מטעין בחיוניות וממלא אותנו באנרגיית חיים[4].

אנו מבקשים לסיים את האימון מלאים וערניים.

 בנוגע לסוגיות בריאות נקודתיות, ננסה להתייחס אל האדם כמכלול. נשתדל לא להתפתות ולחלק עצמנו למחלות ולהתמקד מדי בתרגילים ייעודיים לבעיה זו או אחרת.

מציאת "התרגילים המתאימים לי" הינה פרי ההתנסות אישית שבמרכז האימון ואינה הכוונה חיצונית המושתת ע"י אחר.

ההתייחסות אל יוגה כאל מרשם שבביצועו הטכני יחול שיפור בריאותי עשויה לא אחת להחטיא את המטרה ולעיתים אף לעורר תקוות שווא.

השילוב היעיל של עבודת גוף נפש מבטיח למתרגלי היוגה המתמידים בריאות טובה ואיכות חיים.

ביוגה אנו מבקשים לעבוד בתאום; היכולת להתייצב בנינוחות בתרגיל מסוים היא פעולה משולבת ואינה תלויה רק באנטומיה, אף כי לעיתים נדמה כי תנוחה מסוימת "עובדת יותר" על מתחם ספציפי.

 בסיוע האימון הגופני מבקשים היוגים לעצב ולטפח גישה התנהגותית שבמרכזה התמקדות, ביטחון, איתנות, הבנה וידיעה עצמית, הרפיה, קבלה, התמסרות ואמונה.

התנוחות השונות עוזרות לנו להכיר את עצמנו טוב יותר. תכופות הן הביטוי החיצוני של הלך רוח פנימי.

מתרגולן השיטתי אפשר ללמוד משהו על חוזקותינו וחולשותינו, על אפשרויותינו ומגבלותינו.

אנו מנסים להשפיע על הגוף באמצעות הקומפלקס האישיותי ולהשפיע על הקומפלקס האישיותי באמצעות הגוף.

יצירתו ועיבויו של מרווח התבוננות ולימוד עצמי, המבוסס על התרחקות מנטאלית מסוימת מן ההתרחשויות של החיים – הוא חלק ממטרות האימון, שלעיתים אף מפנק אותנו בהזמנתו להתנתקות ממשית.

האימון הנעים יוצר בנו מקום פנימי בטוח בו ניתן לשהות בשלווה ועוגן יציב שאפשר תמיד להיאחז בו.

התרגול המוצע בספר "התנועה אל היסודות – הצעה לאימון אישי ביוגה" מבוסס על ביצוע של סדרת תרגילי גוף, נשימה, הרפיה והתבוננות אותם מבצע המתאמן באופן רציף וקבוע.

האתגרים הגופניים המוצעים הם מתונים בעצימותם, אולם האתגרים המנטאליים עשויים להיות לא אחת, בלתי פשוטים בעליל.

החזרה על סדרת תרגילים מונוטונית היא המסגרת הבטוחה והיציבה של האימון, המעניקה כר נרחב להתפתחות, שיפור והתקדמות, אף כי היא מחסום קשה בפני המתרגל המתחיל ("יוגה? משעמם…").

מסגרת האימון הכוללת את התרגילים השונים, נותרת יציבה, פחות או יותר ומשמשת כמראה לתלמיד המתפתח כל העת; מושפע, חש ומגיב לנוכח ההתרחשויות המהוות את חייו.

מידת היכולת לעצב ולאחוז בחוויה פנימית יציבה, חיונית ונינוחה, ברמת הגוף והאישיות, היא אבן הבוחן לשגשוגו והצלחתו של האימון הפיסי ביוגה.

יש הרואים באימון הגופני ביוגה חלק בלתי נפרד מהיוגה הקלאסית, אחרים רואים אותו כנפרד וכעומד בפני עצמו, דבר מה ש"עושים" בלא צורך באימוץ גישה, פילוסופיה, אמונה או עמדה אתית מסוימת, מתוך הנחה שאם יתגבש ויבשיל יתרחשו בתלמיד שינויים כפרי טבעי וכתולדה מתבקשת של התרגול.

יש המבקשים לראות בו אמצעי יעיל להשגת רווחה גופנית, בריאות, שלווה ורגיעה ויש הרואים בו אמצעי להתפתחות רוחנית.

תהא כוונתו ושאיפתו של המתרגל אשר תהא, האימון הגופני היוגי הוא, בראש ובראשונה אמצעי פשוט, יעיל, צנוע ואפקטיבי לשמירה על הבריאות, לשיפור איכות החיים, לניקוי הראש, להשקטת הנפש ולהרגעת האישיות.

[1] Yogendra, Yoga Asanas Simplified, p.53-63, The Yoga Institute 1928, Bombay, India

[2] Yogendra S., Yoga Physical Education For Women, P.52-59, the yoga institute 1936, Bombay, India

[3] Sivananda Swami, Yoga Asanas p.10-16, The Divine Life Society 1931, Rishikesh, India

[4] ייסודיאן ס. והאיך א., יוגא ובריאות, תרגם: מ.בן-חנן, עמ' 50-54 ו90-94, הוצאת י.מרכוס 1958, ירושלים, ישראל