מגבר מנורות (שפורפרות) לגיטרה – מה כדאי ולמה?

לפני כשנתיים נכנסתי לחנות לכלי נגינה בלונדון וחיפשתי פדל אפקט דיסטורשיין. כדי לבדוק את הפדל שהציעו לי, ניגנתי על טלקסטר דרך הפדל ומגבר שנראה די בסיסי ופשוט, בלי הרבה כפתורים וסוויצ'ים. מגבר מנורות "טוויד" שנראה כמו פנדר משנות ה-50. מעבר לכך שהיה לו צליל די אותנטי, לא היה צריך להתאמץ כדי להוציא ממנו צליל טוב. מגבר די קטן ופשוט למדי, אבל עם הצליל האותנטי שכל גיטריסט מחפש, בלי קשר לסגנון המוזיקה – רוק, בלוז, ג'אז או קאונטרי. המגבר שניגנתי עליו היה של ויקטוריה Victoria– יצרן מגברים אמריקאי המשחזר מגברי פנדר מתקופת ה"טוויד" (שנות ה-50).

בחירת מגבר היא עניין די מורכב, מה בעצם יש בצליל האותנטי הזה של אותם מגברים שיוצרו בשנות ה 50 וה-60 ומאז אין להם כמעט תחליף? למה כולם כל כך מחפשים את הסואנד ה"מלוכלך" הזה? מה רע בעצם במגבר כמו למשל רולנד ג'אז קורוס? התשובה היא פשוטה ומתחלקת לכמה היבטים: ראשית, אין מגבר "רע" או "טוב". לטעמי, כל מגבר שמוציא צליל איכותי הוא מספיק טוב ככלי נגינה, אבל השאלה היא למי הוא טוב? השאלה למי מגבר X טוב ולמה, מובילה אותי לנקודה השנייה: מיהו המוזיקאי/ת ומה הסגנון המוזיקלי שלו/ה? תשובה לשאלה זו תקבע בין היתר איזה מגבר יתאים לו או לה. כלומר, יש פה משקל די גדול לטעם האישי של המוזיקאי/ת.

עניין נוסף שמתקשר לסאונד אותנטי מתקשר למוזיקאים של שנות ה-50 וה-60. אותם מוזיקאים כמו הנדריקס, פייג', קלפטון קינג ועוד רבים וטובים הדגירו את הסאונד האותנטי של התקופה. היות ומוזיקאים אלה הפכו לגיבורי תרבות ולמודל לחיקוי, גם הסאונד שלהם הפך למודל לחיקוי.

עניין של איכות
איכות היא מילת המפתח בכל הקשור למגבר עם סאונד אותנטי. איכות הרכיבים של המגבר מאד תשפיע על הצליל שהמגבר יפיק, מהפריטים הקטנים כמו הנגדים, הקבלים והשפורפרות, ועד הטרנספורמר (שנאי) והרמקול (במגברי קומבו). כשמדובר על שנאים איכותיים, הכלל הוא די פשוט: יותר ברזל = יותר טוב. במגברי בוטיק איכותיים מייחסים חשיבות גם לעץ ממנו בנוי המגבר. עץ איכותי נותן תהודה אקוסטית טובה לרמקול הנמצא בתוכו ומעניק צליל נעים יותר ממגבר הבנוי מעץ סנדוויץ.

לעיתים נטענת הטענה שבשביל לקבל סאונד אותנטי אמיתי צריך דווקא להשתמש ברכיבים פחות אכותיים כיוון שבשנות ה-50 לא כל הטרנספורמרים והקבלים היו באיכות גבוהה במיוחד, ובעצם התקופה היא זו שהגדירה את הסאונד שהפך עם השנים לאותטי. התשובה היא שטענה זו איננה מדוייקת: נכון שלא כל הרכיבים שיוצרו באותה תקופה היו באיכות גבוהה מאד והיו גם רכיבים זולים, אבל גם הרכיבים הזולים היו טובים יותר ממה שמיוצר כיום במזרח. הטרנספורמרים, הקבלים הנגדים והשפורפרות שיוצרו אז היו בסטנדרט גבוהה יותר ממה שמיצרים כיום במזרח, אבל ישנם יצרנים בארה"ב ובאירופה שמייצרים רכיבים אלה בסטנדרטים גבוהים ובאיכות מעולה (בהקשר זה, לטעמי אין תחליף לשפרפרות NOS). גם יצרנים של מגברים זולים כמו "סילברטון" Silvertone (החברה פעלה בשנות ה-40-70) שאמנם חסכו בעץ איכותי ובמתכת, אך השתמשו באותם רכיבים שיוצרו באותם שנים פשוט כי לא היה משהו אחר.

התיישנות
כשמדברים על מגבר אותנטי, קיים אלמנט נוסף במשוואה שגורם לו להיות אותנטי. הדבר הנוסף הזה הינו התיישנות המגבר. אז מה עושה הזמן לאיכות המגבר? ישנם 2 דברים עיקריים שהזמן תורם לשיפור הצליל: בדומה לעץ בגיטרות שמתישן בצורה טובה ונותן את הצליל האיכותי, גם העץ של המגבר הישן (כשמדובר על עץ מלא כמובן) המשמש כתיבת תהודה, משפר את איכות הצליל.

כידוע, במגבר יש רכיבים אלקטרונים רבים, אבל הרכיב הכי חשוב והמשפיע ביותר על הסאונד במגבר הוא הטרנספורמר (OT). מחקרים הראו כי תהליך ההתישנות של הטרנספורמר (שעשוי ברובו מברזל) תורם לשיפור איכותו בכך שהחלודה שמצטברת עליו מביאה לבידוד טוב יותר, לכן יצרנים שונים משתמשים בטרספורמרים ישנים (NOS) או בכאלה שמיוצרים בשיטה שהיתה מקובלת בשנות ה-50 כמו Mercury Magnetics.

לסיכום, ישנם 3 נושאים מרכזיים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים מגבר: 1. השימוש העיקרי למגבר שאנו נבחר, האם זה לבית, להופעה או להקלטה. אם אנו צריכים מגבר לשלושת השימושים יתכן ונזדקק ליותר ממגבר אחד. כמובן שמגבר בינוני בעוצמה של 15-25 וואט יתאים לכל מטרה, ולכן תמיד כדאי לקחת את האפשרות הזאת בחשבון. לדעתי, מגבר בעוצמה של כ-15 וואט יכול היות פתרון מושלם לסגנונות רבים ולשימושים השונים. 2. סגנון מוזיקלי – ישנם 3 סגנונות עיקריים שמגברי מנורות מתאימים להם – רוק, בלוז וג'אז. ישנם כמובן סגנונות נוספים אבל מטעמי נוחות ולצורך הדגמה נתמקד כרגע בהם. לצורך הפשטה נטען כי לסגנונות הרוק השונים מגברים בעוצמה של מעל 20 וואט יכולים מאד להתאים, בגלל שהם עוצמתיים, עם הרבה "הד-רום" ומקבלים פדלים בצורה טובה.

בלוז הינו סגנון שמאד מתאים לו סאונד אותנטי, בעיקר מגברים קטנים של עד 15 וואט (אגב – בשנות ה- 40 וה- 50, השנים המשמעותיות של הבלוז, יוצרו בעיקר מגברים קטנים), עם מעד "הד-רום", רמקולים בינוניים ודרייב שפורפרתי עשיר. בדומה לבלוז, גם לג'אז עדיף לבחור במגבר בינוני אבל כזה עם רמקול 12-15 אינץ וקצת יותר "הד-רום" ופחות דרייב. 3. גיטרה: זה אמנם די מובן מאליו, אבל גם הגיטרה נותנת את הטון, ולכן כדאי להתאים את המגבר לגיטרה, ולכן אין כמו משמע אוזניים כדי לדעת איזה מגברים יתאימו לגיטרות השונות.

לבסוף, מה שלא פחות חשוב מכל השיקולים שהועלו, הטעם האישי שבא לידי ביטוי ברגעים בהם צריך לקבל החלטה, המגבר צריך להתאים לטעם האישי, לסגנון המוזיקה ולגיטרה.