מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול

השאלה " מה תרצה להיות שתהיה גדול " מלווה כל אחד מאיתנו מאז שחר ילדותנו,
מה שעומד בבסיס ההתמודדות מול שאלה שכזו גם בשלבים המוקדמים של החיים , 
הנו הרצון להכניס סדר, כיוון ואופק לחיינו מחד , וההכרה בדבר החשיבות בבחירת העיסוק והקריירה המתאימים כאחד המפתחות החשובים להצלחה בחיים מאידך . 
כאשר אנו צעירים רפרטואר המקצועות והעיסוקים מוגבל בדרך כלל למה שאנו מכירים מסביבתנו הקרובה : הורים ומשפחה, גן בית ספר ו/ או מאמצעי המדיה והתקשורת אליהם אנו נחשפים . 

לפיכך, אין זה מפתיע שבגילאים הצעירים ילדים רבים יבחרו בעיסוקים זהים לעיסוקי הוריהם
 ו/ או יבחרו עיסוק אליו נחשפו בסביבתם הקרובה : גננת, מורה, שוטר, וכו'. 
ככל שאנו מתבגרים אנו נחשפים לסביבות ומידע חדש שמרחיבים את קשת ואפשרויות הבחירה . 

ביכולת הבחירה המקצועית יש יתרון אדיר בעובדה שאנו בוחרים בעצמנו מה להיות .
אך מצד שני יכולת זו טומנת בחובה לעיתים התלבטויות וקשיים המעיבים ומקשים על ההחלטה בדבר הבחירה הנכונה .
במאמר זה ננסה להציג את הקשיים בהגעה לבחירה הנכונה ובאפשרויות להתמודד עם קשיים אלו.

ההתחבטות האמיתית  בדבר הכיוון המקצועי בחיים נעשית בדרך – כלל לקראת סיום התיכון ו/או במהלך השירות הצבאי . תקופות אלו בחיינו מאפשרים לנו מחד ( בתקופת הלימודים) הצצה לעולמות תוכן כאלו ואחרים, התמודדות עם תכנים לימודים, מסגרת מוכתבת של עבודות ומבחנים, ומאידך (בתקופת הצבא) מאפשרים לנו הבשלה אישית ואישיותית, חשיפה לאפיקים חדשים, בחינת החוסן הנפשי וכו'. 
בתום תקופות אלו מרבית האנשים די מגובשים באשר לכיוון המקצועי שלהם. 
מי שאינו מגובש מנסה להתמקד באמצעות מבחני הכוונה והתאמה מקצועיים, חשיפה לידע בדבר מקצועות הלימוד (באמצעות קריאה, אינטרנט, מאגרי מידע אוניברסיטאיים ) היוועצות באנשים שפנו לתחומים מקצועיים כאלו ו/או אחרים או פנייה לאנשים שאת דעתם מעריכים . 

לעיתים אין בכל השלבים האלו די בכדי להוביל את האדם להתגבשות סופית מבחינה מקצועית ואז התוצאה הנה דחייה של קבלת ההחלטה בדבר המסלול המקצועי הנבחר . 
המשמעות של הדחייה הנה שאותו אדם דוחה את מועד תחילת לימודיו תוך תקווה שברבות הזמן יתבשל לקראת ההחלטה הנכונה .
 
אם באים לבחון את האקט של דחיית הלימודים מגיעים למסקנה שמחד יש בכך הפסד משום שאנו מפסידים שנה זמן בכל האמור לתחילת הלימודים ולכניסה לעולם התעסוקתי עם המקצוע שבחרנו . אנו מפסידים שנה זמן בכל האמור לתהליך הלימוד עם חברנו ובני מחזורנו .

בזמן בו מרבית החברים חובשים את ספסל הלימודים , המתלבטים במקרה הטוב ינסו לחפש עבודה עד שיתגבשו לכלל החלטה ו/או במקרה הפחות טוב יחסמו על ידי ההתלבטות באופן שישתק ויקבע אותם באי עשייה גם באשר לאופציה של חיפוש עבודה בשוק העבודה . 

הרווח באקט של דחיית הלימודים מתקשר לעובדה שהדחייה נותנת עוד מרווח זמן לקבלת ההחלטה הנכונה ובכך מונעת מצב בו אדם בוחר בעיסוק מקצועי כזה או אחר מתוך שיקולים של לחצים אישיים ו/ או סביבתיים ולא דווקא מתוך שיקולים נכונים של התאמה, חיבור אישי, ויכולת מקצועית. 

התשובה לשאלה מי/ מה יכול לסייע בידו להפוך את תהליך ההשהיה לתהליך אפקטיבי ויעיל במסגרתו הוא ינוע מההתלבטויות במצב המצוי לבחירה המקצועית הראויה ולמצב הרצוי ,הנה המאמן – הקאוצר באמצעות אימון אישי לבחירה מקצועית .

המתלבט שמגיע לתהליך אימוני, מתחיל תהליך בו תוך הסתייעות במאמן הוא מברר לעצמו את ערכיו, רצונותיו וחזונו . בהתייחסות למכלול תחומי החיים ולתחום העיסוקי המקצועי בפרט .

במסגרת התהליך הבירור מתקיים גם תהליך איסוף מידע לגבי ספקטרום העיסוקים והמקצועות .
במסגרת תהליך זה יכול המאומן לאסוף מידע נוסף מבני המשפחה, חברים ומכרים .
ממקורות מידע כתובים : עיתונות, ספרות מקצועית .
מאמצעי פרסום ותקשורת : רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, וממוסדות הלימוד שמקיימים ימים פתוחים בהם הם חושפים את המקצועות הלימוד, דרישותיהם ומשמעותם מבחינה תעסוקתית .
הידע אודות תחומי העיסוק השונים מרחיב את טווח הבחירה עבור המאומן ומאפשר לו ודאות וביטחון באשר לתהליך הבחירה . 
במסגרת האימון לבחירת העיסוק חשוב שהפרט המתאמן יבחן את כל ספקטרום העיסוקים האפשרי עבורו . 
בחינת הספקטרום העיסוקי תעשה באופן בו בשלב הראשון יבחר המתאמן 3 עיסוקים אליהם הוא חש קרבה וחיבור . 

 בשלב השני מומלץ שלגבי כל עיסוק יעשה המאומן תחקיר עומק במסגרתו ילמד כל עיסוק על כל היבטיו, היכן ניתן ללמוד את תחום העיסוק, מה דרישות הקבלה ללימוד העיסוק, מה משך הלימודים, באילו תחומים בשוק העבודה ניתן למצוא עיסוק זה ?, באילו אזורים גיאוגרפיים יש יותר ביקוש לתחום זה, מה השכר הממוצע שנלווה לעיסוק זה   ? ועוד …….. . 

בשלב השלישי לאחר הכרות מעמיקה על כל עיסוק מומלץ שכל מאומן יבדוק את החיבור שלו לעיסוק, היכן כישוריו האישיים יכולים לבוא לידי ביטוי בעיסוק? היכן הוא יוכל להגשים את ערכיו, חזונו וחלומותיו באמצעות העיסוק. היכן הוא רואה את עצמו בעיסוק זה בעוד
 5-10 שנים ? ……..

השלב הרביעי הנו שלב ההחלטה בשלב זה המאומן צריך להחליט לאיזה מתוך 3 העיסוקים שהוא בחר הוא " מתחבר הכי הרבה ", באיזה עיסוק מבין 3 הנבחרים הוא מוצא את עצמו ממקסם את כישוריו, יכולותיו ובעיקר באיזה מבין העיסוקים הוא חש שיתאפשר לו באופן מרבי למקסם חלומותיו .

בחירת עיסוק שנעשית עפ"י תהליך מובנה שתואר במאמר זה מאפשרת לנו תשובה כנה, אמיתית, מבוססת ואותנטית באשר לשאלות " מה תרצה להיות שתהיה גדול " ? .
אם אתה מוצא את עצמך מתקשה במענה לשאלה " מה תרצה להיות שתהיה גדול " תוכל לפנות לליאור לצורך חשיבה והתמודדות משותפת באשר לגילוי האור .