מה בין לבין?

לעיתים קרובות בחיי היומיום איננו מבדילים בין מושגים ותופעות, מה שאיננו מצפים מאדם משכיל. לפעמים מדובר באי אבחנה לשונית כמו למשל מה ההבדל בין שגיאה וטעות, או אבחנה בין המצאה לתגלית. שונה הוא המצב כשמדברים במושגים הכרוכים באי הבנות בתחום המדע.

נתחיל בהבדל בין שגיאה לטעות, הבחנה שהרבה לוקים בה. בעוד ששגיאה קשורה לעניין טכני, לדוג', כאשר אנחנו כותבים מילה בשגיאת כתיב, אנחנו בדרך כלל מודעים לזה שצריך לכתוב אותה אחרת, אך מחוסר תשומת לב אנחנו כותבים את המילה לא נכון. בשונה משגיאה, טעות מקורה באי הבנה או שיקול דעת שבדיעבד התברר כלא נכון.

באשר להבדל בין המצאה לתגלית, הרי ניתן לסכם את העניין במילים הבאות: בהמצאה אנחנו יוצרים משהו חדש שלא היה קיים קודם, בתגלית אנו מגלים דבר שהיה כבר קיים אך היה נסתר מאיתנו. לדוג', את החשמל לא היה צריך להמציא כי הוא היה קיים כל הזמן, מה שהיה צריך לעשות זה לגלות אותו ולרתום אותו לצרכים שלנו. כך שהשאלה מי המציא את החשמל היא שאלה לא נכונה, שכן החשמל היה כבר קיים מאז ומתמיד עד שמצאו דרך לרתום אותו בקשר להמצאות שונות המבוססות עליו, כגון הנורה החשמלית שאדיסון המציא.

כמו כן, בתחום הביולוגיה אנו מכירים את מושג האבולוציה אשר לפיו החיים השתלשלו על כדור הארץ בצורה איטית ביותר במשך מיליארדי שנים, החל מיצורים מיקרוסקופיים, וחלה בפרימאטים שאנו בני האדם נמנים עליהם. מי שמקובל כאבי האבולוציה הינו צ'ארלס דרווין, אך מעטים יודעים שלצד האבולוציה של דרווין התקיימה גם אבולוציה על פי הביולוג להמארק. ההבדל בין האבולוציה של דרווין לזו של להמארק, מתמצאת בהבדל בסיסי ועקרוני אחד. על פי דרווין, כל יצור חי מביא לעולם יותר צאצאים ממה שהוא זקוק להם כדי לשרוד. בין הצאצאים ישנם הבדלים קטנים שהבסיס להם הוא מקריות ללא כל יד מכוונת. הבדלים אשר יש להם בסיס להישרדות על ידי התאמה לסביבה שורדים, אותם יצורים שאין להם תכונות המתאימות לחברה יכחדו. בצורה כזאת, מתפתחים היצורים ליצורים מורכבים יותר במשך מיליארדי שנים על פני האדמה. לפי האסכולה של להמארק, יצורים מתפתחים על עיקרון אחר, והעיקרון הוא על ידי זה שבשימוש באיברים, אותם איברים מתפתחים ומולחלים לצאצאים, וכך מתפתח החי. כדוגמה, להמארק טען שהשימוש בצוואר של הג'ירפה לצורך מציאת מזון על עצים גבוהים פיתח את הצוואר שלה. דוגמה נוספת קשורה לצבי, שמאחר והוא היה צריך תמיד להימלט מטורפים שרדפו אחריו רגליו התפתחו והפכו להיות קלי תנועה.

ההבדל והקשר בין פצצת אטום לפצצת מימן: פצצת אטום מבוססת על פיקוע גרעיני ופצצת מימן מבוססת על היתוך. פצצת אטום יוצרת תגובת שרשרת בה מתבקע אטום, בדרך כלל אטום של אורניום, תוך זמן קצר ומשחרר אנרגיה אדירה אשר גורמת להרס רב ביותר. שימוש מבוקר בתהליך כזה שהוא תהליך איטי יכול לשמש לתחליף אנרגטי, מה שנקרא שימוש באטום לצורכי שלום. התהליך במסגרתו פועל שחרור אנרגיה בצורת היתוך גרעיני הוא סימולציה למה שנעשה בשמש. בשמש נוצר תהליך לפיו המימן הופך להיות להליום. הדבר נעשה בצורה הבאה: ארבעה גרעיני מימן הופכים להיות בגרעין אחד של הליום. מאחר וגרעין הליום אחד הוא קל יותר מארבעה גרעיני מימן, הפרש מסה זו באה לידי ביטוי בשחרור של אנרגית חום ואור שהשמש משחררת מדי שנייה ומהווה מקור חיים עבור כדור הארץ. תהליך זה קורה גם בפצצת מימן, כששחרור אנרגיה בבת אחת גורם להרס, אך ניתן גם לנצל אנרגיה זו בצורה איטית ומבוקרת לפתרון בעיית האנרגיה בעולם. יש לציין כי שינוי שבו הופך יסוד מסוים ליסוד אחר, יכול להתקיים רק על השמש בגלל הטמפרטורה העצומה שיש בה – מליוני מעלות צלזיוס. אז איך יוצרים תנאים כאלה לצורך הפעלת פצצת המימן? כל פצצת מימן מכילה בתוכה פצצת אטום קטנה שקודם כל היא מתפוצצת ואז החום העצום שנגרם פותח את התהליך לפצצת המימן, כסימולציה למה שקורה לשמש.

מה ההבדל בין אקלים למזג האוויר? אקלים בוחן תופעות של שינויי טמפרטורה, לחץ אוויר, משקעים וכדומה לאורך תקופת זמן ארוכה. מזג האוויר בוחן אותם לאורך תקופה קצרה של מספר ימים בדרך כלל. האקלים לעומת זאת, עוסק בבחינת שינויים שנעשים לאורך תקופה בדרך כלל של שנים תוך כדי אפיון של תקופת זמן של שנה שבדרך כלל היא מחזורית, כך כמו באקלים הים תיכוני אשר מתאפיין בחורף קר וגשום וקיץ חסר גשם עם טמפרטורות גבוהות. במשך תקופה שבה בוחנים את מזג האוויר, יכולים להבחין בשינויים לעיתים קיצוניים בין מספר ימים סוערים בגשם ורוח לתקופה קצרה של הפוגה מהם. השירות המטאורולוגי בוחן בדרך כלל את השינויים ברמה של יום או מספר ימים ונעזר במפות סינופטיות שמכסות שטחים גדולים על גבי כדור הארץ, תוך כדי שימוש במחשבים שיוצרים סימולציה ולפיה הם מנבאים את תחזית מזג האוויר ברמת דיוק טובה לפחות לחמישה ימים.

דוגמה נוספת, בתחום התעופה יש אי ידיעה מצד אנשים רבים לגבי ההבדל בין מטוס בוכנה למטוס סילון. מה שמקדם באוויר את מטוס הבוכנה זה פרופלור, הפרופלור עשוי מלהבים אשר חותכים את האוויר ובצורה כזאת דוחפים את המטוס ובאופן כזה הוא נע באוויר. מטוס סילון, פועל על עיקרון של שאיבת האוויר על ידי המנוע והוצאתו אחורה, ובצורה כזאת הדחיפה של האוויר שיוצאת מאחוריו מקדמת אותו בתנועתו באוויר. דוגמה יומיומית של פעולה זו היא במילוי בלון באוויר ושחרורו של הבלון בבת אחת אשר גורם לבלון לעוף לכיוון המנוגד מהכיוון של האוויר שהשתחרר.

לסיום, אציג את ההבדל בין אסטרולוגיה לאסטרונומיה. קיים ערבוב נפוץ בין התחומים האלו, בעוד שאסטרונומיה היא תחום החוקר את הכוכבים ואת כל גרמי השמיים – את מיקומם, ניתוח המבנה שלהם ותנועתם, התהוותם והתפתחותם. האסטרולוגיה לעומת זאת, היא תחום פסבדו מדעי שמבוססת על האמונה שיש קשר בין מצבם של גרמי השמיים לבין גורלם של בני האדם. כמו כן, מנסה האסטרולוגיה לחזות לפי מיקום גרמי השמיים את העתיד של האדם והאנושות כולה. לצורך זה, ממפה האסטרולוגיה את כיפת השמיים. מיפוי כיפת השמיים מבוסס על עבודתם של האסטרונומים ביוון הקלאסית, שהם מיפו את כיפת השמיים לקבוצות כוכבים על בסיס דמיונם לדמויות מהמיתולוגיה היוונית. מיפוי זה שהיה מבוסס על העובדה שכוכבים בקבוצה מסוימת לעיתים לא היה ביניהם כל קשר וקירבה, בעיניי הצופים בהם נראו כקרובים אלו לאלו. אך עם כל זאת, כדי להתמצא בכיפת השמיים הרלוונטיות של קבוצת הכוכבים עודנה קיימת.

ניתן עוד למצוא דוגמאות בתחומים נוספים אשר לא תמיד מבחינים בהבדל ביניהם, כמו למשל כימיה ואל – כימיה, השיטות השונות להתפלת מים שקיימות בנוסף לשיטת זרחין הידועה ביותר, מהירות האור לעומת מהירות הקול -אשר יש ביניהם הבדלים משמעותיים ביותר, שיטות לחיסון נגד שיתוק ילדים סלבין וסאלק.