מה מקום המדריך בחשיבה הכרתית ?

כמדריך מתחיל בחשיבה הכרתית, אני מנסה לחדד לעצמי את השאלה, מה מקומו המדויק של המדריך ?

המדריך אינו ניצב בין התלמיד ובין המתרחש שפגש התלמיד. מתרחש שאולי נושא קושי. המדריך אינו עורך דין ולא רואה חשבון וגם לא מטפל. המדריך מביא אל קבוצת התלמידים כלים הכרתיים. חכות, אבל לא דגים. דרך כללית, כאשר הפיתרון האישי הוא עניינו הפרטי של התלמיד. 

המדריך, או המורה בכלל, תפקידו להביא ידע, פרספקטיבה, ניסיון. התלמידים-מקומם להביא את רצונם היחסי ללמוד. 

התמודדות התלמידים, מובאת אל השיעור באמצעות מלאכות שהם רושמים ויכולים להקריא. המדריכים מגיעים מתוך המלאכות אל הבנה שהיא כלי הכרתי. התלמידים מפנימים את הכלים, הופכים אותם להבנות אישיות. הקושי מחבר אותם למקומות פנימיים בנפש. עמוקים יותר מהשכל הרגיל. שם מתקיימת ההבנה הפנימית, המובילה ליישום האישי. ומה התוצאה העולה ?

ברגיל, אנו מחונכים לשפוט עצמנו וזולתנו במבחן התוצאה. השיפוט נקרא בשפת הקבלה-הרצון לקבל. האגו הפעיל, הגאווה. אני רוצה תוצאה מסוימת, כאן ועכשיו. בעצם-אני קונטרול פריק. בלימוד אנו לומדים לא להיות מותנים בתוצאה. לא להיות מחויבים בתוצאה מסוימת. התוצאה קשורה למצב בכללותו. לקונטקסט, למקומו היחסי של השני. למקומי היחסי האמיתי.

אנו לומדים להיות מחויבים בטרחה, לא בתוצאה.  

התוצאה המתקבלת, הופכת בעצמה לשיעור. מובילה להבנה חדשה, רחבה יותר, עמוקה יותר, טובה יותר. 

ההבנה החדשה-מובילה ליישומים חדשים, ולתוצאות חדשות. 

מתקבל מבנה: הבנה-יישום-תוצאה. מבנה זה הוא כלי הכרתי. 

אנו רואים כאן דוגמה קצרה להתנהלות שיעור בחשיבה הכרתית. מתוך שאלה ברמת השכל, מגיעים אל הבנה ברובד יותר עמוק. מתוך ההבנה, צומח ועולה מפגש עם כלי הכרתי. התוצאה מתהווה תוך כדי השיעור. המתרחש הנלמד-מתרחש ומתיישם בתוך השיעור עצמו. השיעור הוא לא רק בשכל, אלא תהליך חוויתי שלם. 

עצם הכתיבה כאן, הופכת כך לחוויה לימודית. תודה מקרב לב למארגני האתר.