מוזיקה וסאונד – קריירה מול תחביב

השאלה הראשונה שתסייע לך בהגדרת יעדיך, הינה: האם אתה רוצה לפתח קריירה, אמנותית ו/או מקצועית בתחום המוזיקה ו/או הסאונד, או שמא אתה רוצה לעסוק בתחום ברמת התחביב בלבד? רוב רובם של הנרשמים ללימודי מוזיקה וסאונד מציינים כי מטרתם לעסוק בתחום באופן מקצועי. אלא שחלק ניכר מהם אומר זאת מבלי שהבהיר לעצמו היטב מה משמעות הדברים.

"קריירה", אם כן, משמעותה כי הענף שבו בחרת הופך לתחום העיסוק המרכזי בחייך. ויותר מכך: הוא הופך לתחום שממנו אתה מתפרנס. אנשים רבים מכנים עצמם כ"מוזיקאים" או טוענים למקצוענות בתחום, שעה שלמעשה עיסוקם המוזיקלי מוגבל לשעות הפנאי שלהם. כדאי לשרש את האשליה המוטעית הזו כבר בתחילת הדרך:

–          שליטה בתוכנות מסוימות ליצירה והפקה ויכולת לסנטז סאונדים עדיין לא הופכים אותך למקצוען;

–          עצם העובדה שאתה יודע למקסס בווירטואוזיות עדיין לא הופכת אותך ל- dj מקצועי, ממש כשם שיכולת נגינה בכלי מסוים אינה הופכת אותך לנגן מקצועי;

–          40 השירים במגירה שלך, שאת כולם כתבת והלחנת, אין בהם כדי לעטות עליך תואר של כותב ומלחין מקצועי;   

–          גם אם הקמת לעצמך אולפן ביתי, המצויד במיטב הטכנולוגיה, וביצעת בו כמה הפקות לחבריך, אתה עדיין לא מקצוען;

–          אף הופעות בודדות בפני קהל, או החתמת טרק בלייבל כלשהו, הנראות בתחילת הדרך כפסגת המאוויים, רחוקות עדיין מלהביאך למקצוענות.

בקיצור, כדאי שלא לבלבל "ידע", "מיומנות מעשית" ו"כישרון טבעי" עם מקצוענות. עד שלא הגעת למצב שבו עיסוקך המוזיקלי הוא מקור פרנסתך, הכרזתך העצמית כמקצוען תהיה בגדר אשליה. מקצוענות = פרנסה, והדברים נכונים בתחום המוזיקה ממש כמו בכל תחום מקצועי אחר: רפואה, משפטים, הנדסה וכו'.

ייתכן כי האשליה האמורה נעוצה בכך, שלהבדיל מתחומים מקצועיים מסוימים, העיסוק במוזיקה הוא עיסוק אמנותי. הסיווג הזה עשוי להוליך אותך שולל, ולטעת בך את ההרגשה כי די בכך שתצליח להגיע לרמה 'אמנותית', על מנת להביאך לפיתוח קריירה בתחום. אל תיתן לכך לבלבל אותך: גם בתחומי האמנות קיימים סטנדרטים מקצועיים, ורמה אמנותית גבוהה אינה שווה למקצוענות. ברחבי הארץ והעולם מסתובבים מיליוני "אמנים", שאינם מצליחים להתקיים מעיסוקם. אמן מצליח, או "אמן מקצועי" הוא מי שמצליח להפיק פרנסה מאמנותו.             

מכשלה נוספת שכדאי להסירה כבר בשלב מוקדם היא התחושה המלווה נרשמים רבים ללימודי מוזיקה ו/או סאונד, לפיה הסיכויים לפיתוח קריירה מכניסה בתחום הם ממילא קטנים, ולכן עליהם לדאוג לפתח לעצמם, בו בזמן, גם אלטרנטיבה מקצועית בתחום אחר. גישה כזו לא תביא אותך רחוק, ואנשים שנוקטים בה חורצים מראש, במידה רבה, את גורלה של הקריירה המוזיקלית שלהם. מדובר בסיפור הביצה והתרנגולת: נכון, ההצלחה בענף המוזיקה אינה מובטחת (כשם שהיא אינה מובטחת גם כאשר אתה ממקד את מאמציך בתחום ההיי-טק, הכלכלה, או המשפטים), אך אתה חייב להבין כי בכך שאתה מפצל את מאמציך, אתה מקטין עד למינימום את סיכויי הצלחתך. מילות המפתח הן אמונה ונחישות: למי שמאמין בסיכויי הצלחתו וממקד את מאמציו בתחום, יש סיכוי גבוה, בסופו של דבר, להגיע ליעדיו ולפתח קריירה אמנותית ומקצועית בתחום המוזיקה ו/או הסאונד.

סיכום ביניים:

אם יעדך הוא לעסוק במוזיקה בשעות הפנאי שלך, טוב תעשה אם תגדיר את מטרתך כפיתוח תחביב, ותעשה זאת באמצעות כישוריך העצמיים, מורה פרטי או קורס מעשי קצר וממוקד. אך במקרה כזה, אל תשלה את עצמך שהתחביב יהפוך, באורח פלא כלשהו, למקצוע. 

לעומת זאת, אם יעדך הוא לפתח קריירה אמנותית ומקצועית מכניסה בתחומי המוזיקה ו/או הסאונד, אתה מוזמן להמשיך ולקרוא

– המאמר לקוח מספרו של רונן חרותי: "פיתוח קריירה במוזיקה וסאונד באמצעות מוסד לימוד".