מוסיקת היפ הופ

היפ הופ

מוסיקת ההיפ – הופ הינה זרם מוסיקלי ודרך חיים המאופיינת ע"י ארבעה אלמנטים הכוללים:

ראפינג , ביטבוקסינג , סקראצ'ינג , דיג'אינג (תקלוט) וסמפלינג , השואבת את סגנונה

הייחודי מתוך מוסיקה שחורה.

ראפינג – הדיבור הקצבי השואב את מילותיו מהסלנג , מהדיבור העממי ומהחיים הקשים ,הכלכלי או הנפשיים של האמן.

ביטבוקסינג – יצירת קצב ומוסיקה באמצעות חלל הפה המסוגלות לשיר, ולעשות קצב בו – זמנית.

סקראצ'ינג/דיג'אינג – טכניקה לנגינת תקליטי ויניל ע"י שינוי מהירות הסיבוב של התקליט והזזתו כנגד המחט כדי ליצור צלילי חריקה ,שריטה.

סמלינג – סימפול שירים וחזרה על קטע מסויים.

מוסיקת ה היפ הופ נחלקת לשני סגנונות ע"פ תקופות:

אולד סקול היפ – הופ וניו סקול היפ – הופ.

אולד סקול היפ – הופ , מאופיין  ע"י יוצרים שפעלו בין השנים 1984 – 1979 , כמו ביג'י והפוג'יז ,

אשר הווה את אבן הדרך לעידן הניו היפ – הופ הראשון.

הניו סקול היפ – הופ מאופיין ע"י יסודות אלקטרוניים ואלמנטים הדומים למוסיקת הרוק.

הלהקה הראשונה המשויכת לניו סקול היפ – הופ הייתה run dmc  יחד עם אל אל קול ג'יי ,ובהמשך ע"י אמנים נוספים כמו דר' דרה וסנופ דוג.

שורשיה של מוסיקת ההיפ – הופ נעוצים בדרום ברונקס שבניו – יורק וצמחו במהלך שנות ה – 70.

בשנות ה- 70 , נהגו לקיים מסיבות רחוב אשר בהן ניגנו דיג'אים מוסיקת נשמה ופאנק ובעקבות

הביקוש והתלהבות הקהל , הדיג'אים פיתחו טכניקה לבודד את מקצבי כלי ההקשה לשירים ידועים

ובייחוד במוסיקת ה ראפ.

טכניקה נוספת שהתפתחה היא הסקראצ'ינג והמיקס שבאמצעותה ניתן היה לבצע ראפינג.

טכניקת הסמפלינג אופיינה ע"י גניבת קטעים משירים של אמנים אחרים , לפעמים ללא הסכמתם ,

והשמעה שוב ושוב של אותו הקטע.

בהמשך סגנון ההיפ – הופ התפתח ע"י שימוש נרחב במכונת תופים וכלים אלקטרונים.

סגנון ההיפ – הופ הפך למוכר יותר ויחד עם זאת המקצב והמילים של השיר

השתנו וסגנון השירה הפך למופשט יותר.

היפ – הופ זו לא רק תרבות , זו היא דרך חיים!

היפ הופ , ראפ , מוסיקה שחורה , hip hop  , rap , r&b

נכתב ע"י : HIP HOP Legendary

http://www.facebook.com/HIP.HOP.Legendary