נקודת ההתחלה
בשנת 1967 לקראת סוף חודש אוגוסט החם, יצא לאוויר העולם אדם אשר עתידו המוזיקלי היה מובטח וודאי. לספר לכם שברגע שיש החוצה פצח בסולו חודרני ומהפנט אני לא יכול, אבל מה שבטוח, הפעוט סרג' טנקיאן גדל להיות אחד מאומני עולם הרוק הבולטים ביותר. Serj Tankian נולד בביירות בירת לבנון, וכבר בגיל קטן נטש ביחד עם משפחתו שכללה את הוריו ואחיו הקטן את ביתו לטובת מדינת העולם החופשי ארה"ב אל עבר לוס אנגל'ס. בלוס אנגל'ס הצטרף סרג' לבית ספר הארמני שבאיזור ולאחר שגדל החל ללמוד וגם סיים תור בכלכלה במנהל העסקים ובשיווק. כשהשתחרר מהמסגרת הלימודית, פתח בעצמו חברת תוכנה. בין היתר, ואולי בעיקר עסק סרג' בפיתוח עולמו המוזיקלי, ובסופו של דבר התפנה לחתור אל עבר המטרה הגדולה – והקים להקה בשם “Soil” ביחד עם Daron Malkian . בשנת 1995 כעבור שלוש שנים מאז ההקמה ב1993 התפצלה החבורה, ונוצרה קבוצה חדשה בשם System Of A Down.
System Of A Down
לאחר כל ההתחבטויות והשינויים נבחר השם SOAD כמועמד המתאים ביותר. בשנת 1998 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון בשם “System Of A Down” . הסינגלים הראשונים ששוחררו לרדיו “Sugar” ו- “Spiders” זכו להצלחה רבה וצעדו בראש המצעדים המקומיים. האלבום הראשון שיצא זיכה את הלהקה בחשיפה שהיו צריכים, והמעריצים וההכרה החלו להיערם. שנת 2001 היוותה מפנה עבור סיסטם בכל הקשור לשגשוג שלהם בעולם המוזיקה. בשנה זו הוציאו חברי הלהקה את אלבומם השני "Toxicity” שהשיג את התואר “Multi Platinum” ומכר מעל ל6 מיליון עותקים ברחבי העולם (!). התארים הנוספים כגון פרס האמי עבור השיר “Chop Suey!” (שעורר מחלוקות גדולות בגלל התוכן שמערב ומכריע בנושאים רגישים כמו אלוהים והתאבדות), והתואר עבור השיר “Toxictiy” בתור אחד מ-40 שירי המטאל הטובים ביותר של ערוץ המוזיקה VH1 הביאו את הלהקה למקום חדש מבחינת רמת הפרסום וההצלחה. המעמד החדש הוציא את הלהקה למסע הופעות ענק שזכה להצלחה עצומה בכל קנה מידה אפשרי ושלאחר מכן גרם להם לצאת למסע הופעות נוסף עם להקת ההבי מטאלRammestein ב2002.
באותה השנה, כשהלהקה עדיין על הגל הגדול והאדיר שתפסה, היא פנתה להוציא את האלבום השלישי במספר “Steal This Album!”. השם הייחודי שנבחר לאלבום בא בעקבות מספר הדלפות שהגיעו לאינטרנט בידי אנשים אנונימיים, שפרסמו שירים בלתי גמורים של הלהקה ודאגו שגם שאר העולם יוכל להאזין להם. בשנת 2004-2005 הוציאה הלהקה את האלבום הרביעי והחמישי שלהם, או ליתר דיוק את האלבום הכפול – “Mezmerize / Hypnotize”. החלק הראשון התפרסם בשנת 2005, והסינגל המצליח מתוכו – B.Y.O.B זיכה את הלהקה בפרס גראמי נוסף. מהסיבות העיקריות לבחירת הסינגל כמועמד הראוי ביותר, היוו ענייני הפוליטיקה ונושאי מלחמה כמכריעים, מפני שלא רק השיר והלחן נבנו בצורה כל כך טובה, אלא גם הפרשנות וההעמקה בשיר הרימו אותו גבוה מעל המתחרים. כמובן, עוד נקודה לזכותו של סרג' שידוע בתור פעיל בתחום הפוליטי, ובכלל, האישיות של סרג' גרמה לסיסטם להביא המון לעולם שירים בנושאים רגישים בולטים וחשובים כל כך שהצדיקו את עצם היותם אחת מלהקות הרוק המובילות בשנים אלו.
כעבור חצי שנה, התפרסם החלק השני של האלבום הכפול, שקיבל ביקורות נלהבות ומפרגנות מכל מבקר מוזיקה אפשרי, ולא אכזב אף אחד ממעריצי הלהקה. במאי 2006 הודיעה להקת System Of A Down על כוונתה לפרק את החבילה. הלהקה האגדית שפעלה מעט מעל ל10 שנים תרמה רבות לעולם הרוק, וללא ספק גם אם עוד היה לאן להתעלות ולהגיע, הפסגה הייתה קרובה מתמיד, אם לא ממש ממש שם. הסיבות להתפרקות הלהקה היו רבות, אולי ההרגשה של המיצוי הכללי ולא היחידי היא מה שמשכבה את החוטים שגרמו לכך, אך בכל מקרה, לכולם היה ברור שלסולן הלקה יש עתיד גדול ב"עולם הסולו", ובהכרזה ברורה וחדה, הודיעה סרג' שהוא אכן בדרך לכבוש את היעד. הדרך מכאן ועד ל- “Elect The Dead” הייתה קצרה מאד.
Elect The Dead
מבחינת ההגיון, אולי היה נכון לצפות שסרג' טנקיאן ימצא לנכון לצאת למעין הפסקה/פגרה שתביא לו קצת שקט ומנוחה אחרי הפעילות הכל כך אינטנסיבית שחווה בתור חבר שלהקת SOAD. כמה היה נעים ומפתיע לשמוע (או שלא) שמיום התפרקות הלהקה, עבר סרג' להילוך גבוה, ולא יצא מאולפן ההקלטות יום וליל על מנת שיוכל לספק את הסחורה שכל כך רצה כבר להביא לשווקים מזה שנים. טנקיאן שהתוודע אלינו בזכות קולו סומר השערות, יכולותיו הווקליות הגבוהות, והכשרון הטבעי לליריקה מקורית ואמיתית שקד רבות עד שהגיע לאוסף מצויין של שירים שיכול ללא ספק להיקרא "אלבום". ואז, כנשאר רק לבחור את השם, הכריז על אלבום הסולו הראשון שלו – “Elect The Dead”. "העבודה על “Elect The Dead” הרגישה לי ממש כמו העבודה שהייתה על האלבום הראשון של סיסטם בשנת 1998" אמר טנקאין לתקשורת. "המחשבה על הקימה כל בוקר עם חומרים חדשים, עבודה אינטנסיבית ונטולה כל התחייבויות קודמות או אחרות בלתי ניתנת לתיאור. לא הייתה בכלל אופציה להתפקס בעניינים אחרים, כי כל הרצון של היה ממש שם, באלבום המתהווה". האלבום החדש היה קשה להגדרה. כשמנסים לנתח את החומר שטנקיאן הגיש לנו, מרגישים שההתעמקות רק מבלבלת יותר ויותר – וזה טוב, טוב מאד. מתחיל בעליות, עוצר, נמשך לירידות ואז חזרה לירידות, לפעמים קצת ג'אז, לפעמים קצת רוק, ולפעמים גם פסיכודליות ולקלאסיקה שמשולבות בטעם ייחודי במיוחד. הקצב והביט שמשתנה לאורך השירים, וההרגשה הדכאונית שמלווה מיד אחריה ברוממות רוח מבהירים לכל אחד ואחד מהמאזינים שהאלבום שהם רכשו הגיע היישר מהלב של טנקיאן. “Elect The Dead” הוא ללא ספק מה שקוראים אלבום 100 אחוז אומן. עצם היותו בעל חברת תקליטים, ועצם העבודה האישית ללא תלות בחברי להקה אחרת הוציאו את המיטב מסרג', ונתנו למאזינים והמעריצים את ההזדמנות לשמוע את החומרים האישיים והאמיתיים ביותר.
עבודות מ"הצד"
מה שהופך את Serj Tankian לשונה מאומני רוק של המינסטרים היא העבודה הרבה שטיפח לאורך כל השנים כחבר בלהקה. סרג' היה חלק גדול בפאזל שנקרא "Axis Of Justice” (ציר הצדק) שאותו הקים על מנת לגרום לצעירים להתערב בפוליטיקה ובעניינים היום-יומיים, על מנת שיוכלו לשנות ולהכריע בנושאים בוערים כלל עולמיים. בשנת 2001 ייסד סרג' חברת תקליטים בשם “Serjical Strike Records” שמטרתה הייתה לתת הזדמנות שווה לאומנים מוכשרים רבים, שלא היה בידם די משאבים על מנת להגיע לחברות התקליטים הגדולות ביותר. חברת התקליטים של סרג' היוותה מעין "מפלט" עבור אומנים אלו, ונתנה להם האפשרות להוציא מהכח אל הפועל את האומנות שלהם. בזכות קולו הייחודי, נהג טנקיאן לקבל עשרות פניות מאומנים שונים בבקשה לתרום את קולו לשירים כאלו ואחרים. קיימים עשרות שירים בהם ניתן לזהות את הקול המיוחד ההוא בטונים שונים ומשתנים.
סיכום
קרירת הסולו של סרג' טנקיאן עזרה לי מאד בסיכום קצרצר לקריירה ארוכה. כשרואים את רמת המעורבות שלו באלבום הסולו, הן מבחינת הליריקה, הן מבחינת הלחן, והן מבחינת הכלים השונים עליהם מנגן ניתן להכריע ללא צל של ספק שמדובר באומן יוצא דופן, ובצורה קלילה יותר – "אחד לכמה". אחרי תקופה כל כך ארוכה כחבר בלהקת רוק אגדית, ובנקודת הפתיחה של קרירת סולו (שלבנתיים מבשרת אך ורק טובות), טנקיאן אינו מתכוון לעצור, ומעבר לפרוייקטים הצדדיים (אם אפשר לקרוא להם ככה) שכבר הוסיף את סימן הוי עליהם, לא בדיוק אפשרי לשאר מתי ואיפה הבחור הזה מתכוון לעצור. כל מה שנשאר לעשות הוא לעקוב אחרי התפתחויות חדשות, לעכל את הכתוב, ובאמת ובתמים למצמץ כמה פעמים לנוכח ההפתעה. תהיו בטוחים שזה הולך לקרות. עליי. |
הוסף תגובה