ממשחק בעדשות לטלסקופים רבי עוצמה

בשנת 1608 נער שוליה הולנדי בשם האנס ליפרסהיי שיחק בעדשות שהיה מלטש ולפתע פתאום הבחין כי בניין הכנסיה שהיה מרוחק ממנו נראה קרוב וברור. אזי הוא הבין כי הוא המציא מכשיר לקירוב עצמים ומאז הוא נחשב לאבי הטלסקופ.

שמע המצאה זו הגיעה לאוזניו של גלילאו גליליי ובשנת 1609 הוא בנה טלסקופ משלו שהגדיל עצמים פי 32. גלילאו ניסה להציע את הטלסקופ לגורמים שונים והוא הצליח לשכנע את מושל ונציה בחשיבות המכשיר. באמצעות הטלסקופ ניתן להבחין באוניות אויב שהן עדיין מרוחקות בים ולהתכונן לקראתן לפני שיגיעו לעיר המדינה.

עד מהרה גלילאו גליליי התבונן מבעד המכשיר בגרמי השמיים. היעד הראשון שלו באופן טבעי היה הירח והוא הבחין מיד במכתשים שעליו. הוא גם צייר (הצילום הומצא רק באמצע המאה ה19) את הירח באמצעות תרשים גס, וכך הפך הירח להיות הגרם השמימי המתועד הראשון. יש לציין כי אחד המכתשים על הירח נקרא על שם האנס ליפרסהיי ממציא הטלסקופ. מה שראה גלילאו זה את המכתשים על הירח אשר נוצרו מגרמי שמיים חיצוניים שנוחתים עליו בעין עליו אטמוספירה אשר דרכה ישרפו אותם גופים כפי שהדבר קורה בדרך כלל בכדור הארץ. היעד הבא של גלילאו היה יריחיו של צדק אשר לפני כן לא היה ניתן לגלותם, וארבעת היריחים הגדולים של צדק נקראים על שמו של גלילאו. הירח גנימד הגדול שבהם הוא הגדול ביריחים אשר ישנם במערכת השמש. לימים עם השתפרות אמצעי הצפייה בטלסקופ יתגלו עוד עשרות מיריחיו של צדק.

גלילאו גם צפה בשמש והבחין בכתמיה והגיע למסקנה על פי תזוזת הכתמים שהיא נעה סביב עצמה. תגלית זו תרמה להתפתחות ולהשתרשרות של המודל ההליוצנטרי שהגה קופרניקוס כ100 שנה קודם לכן. צפייתו של גלילאו בשמש גרמה לו לעיוורון חלקי שכן הוא לא ידע מה שיודעים היום כי אסור להסתכל בעיין חשופה בשמש אלא באמצעות אמצעי מיגון כמו זכוכית מפוחמת שדרכה צופים בליקוי חמה.

גלילאו ניסה להעביר הלאה את רעיון הצפייה דרך הטלסקופ אך נתקל בסירוב ובלעג בטענה שזה הוא שעשוע מתעתע ותו לא אשר אינו מתאר את המציאות כפי שהיא.

ככל שטכנולוגיית בניית הטלסקופים התקדמה כך ניתן היה על ידי אסטרונומים לחדור יותר ויותר לעומקו של היקום. בין היתר, התגלו גם כוכבי לכת נוספים במערכת השמש שלא היו ידועים קודם כמו הורנוס, נפטון ופלוטו. התגלו גם ערפיליות של אבק וגז בגלקסיית שביל החלב, שריד לכוכבים שסיימו את חייהם, מראה מרהיב מהמראות המרהיבים ביותר שעין אדם יכולה לשזוף.

במשך הזמן הבחינו בין אותן ערפיליות לבין גלקסיות נוספות לגלקסיית שביל החלב אשר השמש שלנו אחת ממיליארדי שמשות שיוצרות את הגלקסיה. הידע על גלקסיות וצבירי גלקסיות הרחיב עד מאוד את תמונת היקום.

במשך זמן האסטרונומים הפכו להיות מודעים לעניין שכשצופים רחוק צופים אחורה בזמן, כי לאור לוקח זמן להגיע אלינו. אסטרונום הצופה בנו מכוכב לכת המרוחק כשלושת אלפים שנות אור מאיתנו יוכל אולי להבחין בנדודי בני ישראל במדבר.

אסטרונום בשם אדווין האבל מהגדולים שהיו היה הראשון שהבחין בגלקסיות שהן מחוץ לשביל החלב, ולאחר מכן באפקט שנקרא הסחה לאדום הוא הגיע למסקנה כי הגלקסיות מתרחקות אלו מאלו. תסריט לאחור ייצור מצב בו הן היו מרותקים כולן בגוש אחד, מה שיצר את מודל "המפץ הגדול" שמאמצים אותו רוב האסטרונומים והפיזיקאים.

למרות ההתקדמות הרבה באמצעי הצפייה מה שגרם לעיוותים ולתצפיות עמומות הייתה האטמוספירה של כדור הארץ. גם באמצע צפייה אופטימליים מבחינת רקיע ללא עננים האטמוספירה הייתה תקרת זכוכית שהגבילה את הצופה. בעיה זו נפתרה עם שליחת טלסקופי חלל מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, כשהראשון שבהם נקרא על שמו של האסטרונום אדווין האבל ובצדק רב, שכן האבל היה זה שהרחיב את היקום בצורה משמעותית לעומת מה שהיה לפניו.

בשלב הראשון אחרי שליחת הטלסקופ האבל בגלל תקלה מראה התמונות ששלח טלסקופ החלל היו מעוותות. אך לאחר תיקון התקלה הגיעו צילומים של גרמי שמיים מורחקים בחדות ובאיכות בל ישוערו. אחת התרומות המשמעותיות של טלסקופי החלל היא בגילוי של כוכבי לכת חוץ שמשיות של כוכבים אחרים, דבר שמחזק את הדעה שהחיים אינם יחודיים לכדור הארץ, וכוכבי לכת בתנאים דומים לכדור הארץ יכולים להביא להתפתחות חיים אינטילגנטיים משלהם. מלבד טלסקופים אופטיים יש גם טלסקופי רדיו אשר קולטים נתונים בגלי רדיו שלא יכולים להיקלט בטלסקופים אופטיים.

באמצעות שידור וקליטת גלי רדיו מהחלל מנסים גם לבנות בסיס ליצירת תקשורת עם אותם יצורים אינטליגנטיים. בינתיים לא התקבלה הוכחה חותכת לקיומם של יצורים כאלה, אך ממדיו העצומים של היקום סותרים את הרעיון כי חיים אינטליגנטיים קיימים רק על כדור הארץ.