מנהיגות במשפחה- האימון האישי ככלי לחיזוק המנהיגות ההורית

לחצות את גיל ההתבגרות של ילדיהם בשלום, זוהי אחת המשימות המורכבות המוטלות על הורים בעידן המודרני. דווקא משום שילדינו נתונים היום להשפעות חיצוניות מגוונות, אינטנסיביות ומשמעותיות, תפקיד ההורים, הופך לקריטי בכול הקשור לעיצוב דמות המשפחה ועתידם של ילדינו.

האחריות ההורית, לא הצטמצמה, אך מקורות הסמכות והכוח להפעילה בפועל הלכו וקטנו עם השנים.
לתופעה זאת מספר גורמים:
1. הילדים אינם תלויים יותר בהוריהם כמקור בלעדי לרכישת ידע. עידן התקשורת הפתוחה, מאפשר להם צבירת מידע באופן ישיר וללא סינון, מאמצעי התקשורת הרבים שלרשותם ובראשם האינטרנט. 
2. התפקיד המרכזי שקיבלו הילדים ובעיקר בני הנוער בחברה המודרנית בכלל ובמשפחה בפרט.
"העולם שייך לצעירים" הוא ביטוי שגור בימינו. המדיה פונה בעיקר אליהם, מכירות מוצרים רבים מכוונות עבורם, כמי שנתפסים כבעלי השפעה על צריכת המשפחה כולה.
3. הילדים הפכו ל"בעלי הידע והכוח" וההורים הפכו לאלה ש"צריכים" להעניק, לתת ולרצות 
אותם. קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי לדרוש מהם ביצוע מטלות אישיות ומשפחתיות.
ההורה המנהיג משמעת הפך ל"הורה הרע" ואילו זה המתירני והממלא כול גחמה של ילדיו הפך ל"הורה הטוב".
4. בעיית "הזמן המשפחתי" העומד לרשות ההורים וילדיהם כמשאב משותף. לכול אחד במשפחה סדר יום משלו. ההורים מפתחים קרירה ופעילויות פנאי מגוונות(מחוץ לבית), הילדים בנוסף לזמן המוקדש ללימודים, מבלים שעות רבות עם חבריהם ובחוגים למיניהם. הזמן המשותף הולך ומצטמצם. גם כשנמצאים כולם בבית, האמצעים הטכנולוגיים: mp4, t.v, i.c.q, messenger 
הם מתחרים קשים, לבילוי המשפחתי המשותף.
5. בלבול נוכח הההצפה בגישות רבות ולא פעם סותרות זו את זו בנושא של מהי הורות אפקטיבית.
ההורים נבוכים, לעיתים טוענים בסביבתם, כי עליהם להיות נוקשים ודרשנים. מנגד, מדברים "המומחים" על הורות דמוקרטית בה לכול אחד מבני הבית , משקל שווה והזכות לפעול כרצונו. (ההורים כחברים).
ההורים נתונים בדילמה מתמדת כיצד לנהוג. ככול שכוחם נפגע וסמכותם פחתה, כך ללחץ החברתי ול"אופנות ההורות" המתחדשות, השפעה רבה יותר, כמרפא לחוסר האונים הגובר.
6. שינויים במבנה "הנורמטיבי" של משפחה. ישנן יותר ויותר משפחות חד- הוריות, חד מיניות,
רב הוריות (לאחר גירושין ונישואין חוזרים). זהו מצב בו לא ברורה הסמכות של ההורה כפי שהיה בעבר, במשפחה הגרעינית הקלאסית, דבר היוצר לא אחת בלבול הן אצל ההורים והן אצל הילדים.

לגורמים הללו השפעה על ההורה המודרני.פעולותיו מרגע שנולד ילדו הראשון והמענה המשפחתי הניתן להם מתחילת דרך ההורות, הם הבסיס להתמודדות עם הקשיים שמציב בפניהם גיל ההתבגרות של ילדיהם בהמשך הדרך. יחד עם זאת, ביכולת ההורים לעצב מציאות ולהשפיע, גם אם "פספסו", בשל נסיבות שונות בעבר, במעשיהם כראשי המשפחה.

אני מאמין כי אף פעם לא מאוחר מידי לתקן ולשנות ובמיוחד כשמדובר במשפחתנו ובילדינו. אם איננו מרוצים מהמצב הקיים "צריך לתפוס מנהיגות" ולהוביל את ילדינו כפרטים ואת המשפחה כולה כקבוצה למטרות ויעדים שאנו סבורים שיעניקו להם, לנו ולחברה כולה עתיד טוב יותר.

מנהיגות היא מושג שאינו שייך רק לעולם הפוליטי, הכלכלי, הצבאי והחינוכי. ספרות ההדרכה להורים, 
משתמשת יתר יותר ויותר במושג "מנהיגות הורית" כבסיס להצלחת "היחידה המשפחתית" במשימותיה.
לדעתי , כשם שהעדר מנהיגות בתחומים האחרים שהזכרתי, מוביל לכישלונות, אובדן דרך ואי עמידה במטרות ויעדים, כך גם העדר מנהיגות הורית ראויה במשפחה, סופה כשלון שפירושו פגיעה בהצלחת
היחידה המשפחתית ובאושרם של בניה.

מלבד משפחתי האישית, פגשתי בשנות עבודתי הרבות כמפקד בשדה, כמחנך, כמנהל בית ספר תיכון כמנהל מחלקת חינוך ברשות מקומית,כמנחה וכמאמן אישי ((coach : הורים, ילדים, בני נוער, חיילים, מפקדים ואנשי חינוך, בשלבים השונים של חייהם המשפחתיים והמקצועיים. חוויתי עימם את רגעי התסכול והכאב, וזכיתי להיות לצידם גם בעיתות אושר ושמחה. מהניסיון שצברתי ממפגשים אלה, ברור לי כי תפקיד ההורה הוא המורכב והמשמעותי ביותר בחייו של אדם. הורות היא "מקצוע" שאינו נלמד
באופן שיטתי ואינו דורש רישיון, אך המציאות מכתיבה לנו לשאת אותו לאורך תקופה משמעותית בחיינו
וכול אשר נעשה במסגרתו וגם כול אשר לא נעשה ונתעלם ממנו, ישפיע באופן מהותי על גורל ילדינו.

לפיכך, אם רצונך להשפיע כהורה ולהוביל את משפחתך לחוף מבטחים, עליך לתפוס פיקוד ולהנהיג.
במשפחות שבהן זוג הורים, זוהי מנהיגות זוגית, באחרות זו מנהיגות אישית או קבוצתית. אך ללא מנהיגות ולקיחת האחריות והסמכות הכרוכות בה, לא תושגנה התוצאות הרצויות. כמו בכול תחום, לא ניתן להגיע להשגת מטרות ויעדים ללא תהליך יזום שנועד לממש אותם.

לכן ההורה כמנהיג חייב לאחוז במושכות ההנהגה. עליו להציב מטרות ויעדים, ללמוד היטב את נתוני "השטח", להחליט במה מתמקדים (ריכוז מאמצים, סדרי עדיפויות), לשקול היטב את האלטרנטיבות השונות להשגת המשימות, לבחור לכול משימה את החלופה המתאימה, לדבוק במשימה,להיות נחוש,
לתת דוגמא אישית, לגלות רגישות לצרכים של כול אחד מבני המשפחה, אך לא לוותר על המטרות המשותפות ו"גאוות היחידה המשפחתית", לגלות גמישות כשהמצב מחייב זאת, מבלי לאבד את הכיוון הכללי של המצפן הערכי שקבעת כמנהיג במשפחה ואת צווי המצפון והרגש הביולוגי של האינסטינקט ההורי הבריא שטבוע בו.

הורה טוב, הוא זה המנהיג היטב את משפחתו. כידוע מנהיגות לא מקבלים, אלא לוקחים. מנהיגות היא עניין של הובלת אנשים להשגת מטרות אישיות וקבוצתיות, אשר ללא המנהיג לא היו מושגות. ברגע שהורים יהיו מודעים לתפקידם כמנהיגי המשפחה וירכשו את המיומנויות הנדרשות לכך (בנוסף לתכונותיהם האישיות), הם יהפכו ממושפעים ונלחצים , למשפיעים ומעצבים של המציאות שלהם ושל ילדיהם.

איך משפרים את המנהיגות ההורית, במה מתמקדים, כיצד רותמים את בני המשפחה כולה לתהליך ,
איך קובעים מטרות לטווח הקצר והארוך ואיך מגבשים תכנית פעולה, מהם המכשולים שבדרך ואיך מתגברים עליהם, כיצד דורשים ומעצבים משמעת ובה בעת,יוצרים שותפות למטרות, לדרך ולתוצאות. 

איך משפרים את המנהיגות ההורית, במה מתמקדים, כיצד רותמים את בני המשפחה כולה לתהליך ,
איך קובעים מטרות לטווח הקצר והארוך ואיך מגבשים תכנית פעולה, מהם המכשולים שבדרך ואיך מתגברים עליהם, כיצד דורשים ומעצבים משמעת ובה בעת,יוצרים שותפות למטרות, לדרך ולתוצאות. 

האימון נותן תשובה לשאלות אלה. הוא הכלי האידיאלי לפריצת דרך אצל הורים בכלל והורים למתבגרים בפרט. הוא התשובה הנכונה למשפחה בריאה ביסודה, המעוניינת לצמוח ולאפשר צמיחה לכול אחד מחבריה.

הכותב משה גליקסמן, בהווה, מנהל מחלקת חינוך ומאמן אישי למנהיגות. בוגר קורס האימון למנהיגות ומצוינות של בר-אילן. סוציולוג, M.A בחינוך, בוגר התכנית הדו-שנתית להנחיית קבוצות של אוניברסיטת ת"א. מג"ד לשעבר, מפקד בבית הספר למנהיגות של צה"ל (המכון), הקים וניהל את תיכון "אנקורי" ברעננה. חבר לשכת המאמנים הישראלית. (התמחות באימון למנהיגות חינוכית, מנהיגות הורית ואימון למתבגרים,קרירה ולימודים).