מפגשים מהסוג הנפלא,ראיון סופר: יונית עובד-ללכת אחרי הלב

מפגשים מהסוג הנפלא

היכן ניפגש? שאלתי, בנמל היא אמרה ונידמה היה שיכולתי לנחש את התשובה ורציתי לספר לה שיש בנמל מקום אותו אני אוהבת מאוד ונורא, מקום שעוטף בתוכו מן אווירה מאוד מרגישה רגישה משחררת ועשירה שאני רואה בה את שתינו לוגמת קפה קר ומפרות האחת את השניה ובכל זאת הייתה בי תחושה שאני חפצה לשמוע את אשר היא רוצה ונשארתי ממתינה, "קפה נמרוד" שמעתי אותה אומרת וחייכתי , לא טעיתי בה חשבתי, היא כזאת, מלאה בכל המוטיבים האלה המרכיבים את הספר הזה שלה…

"ללכת אחרי הלב"
סיפור מסעה של אמה ג'ונס, סופרת שבגיל עשרים ושמונה מתגלגל לידיה יומן אישי המספר על אהבת נשים מופלאה אשר לא מצאה ביטוי ומקום למימוש במציאות הנורמטיבית הסביבתית…
יונית עובד שזהו לה ספרה הראשון מעניקה לקורא לצד הסיפור הנפלא עקרונות המנחים לבחירה נכונה, כמו סוג של תוכנית לאימון אישי, כך הרגשתי תוך כדי קריאה, בעברית קלה פשוטה ולא מתחכמת מדברת יונית עובד על היותנו אמורים להיות קשובים לעצמנו, קשורים לקולות הגוף שלנו, מיודדים עם המחשבות האישיות שבנו, חושבים חיובי, מטפחים בנו מילים מעריכות, לא סובלים בעבור המחר, אוהבים כמו שהיינו רוצים שיאהבו אותנו אבל נזהרים מכל משמר שלא להעניק יותר ממה שאנו מקבלים על מנת שלא ליצור תסכולים.
את כל המקבץ הזה מאגדת עובד לאמירה אחת שאותה היא מדגישה לכל אורך היצירה:
"בחירות נכונות נעשות מהלב".

בתום קריאתי את הספר הזה שלה, עברה בי סוג של הכרה והנחתי לה לכמה ימים, נחתי מהמסה הרגשית שהעבירה בי הקריאה את ספרה, 

זמן לא קצר אחר כך הבנתי את שעליי לעשות והפכתי את ה"סיסמאות" הכתובות שם למנטרה לקידום חלומותיי שלי, 

כשישבתי מולה ב"קפה נמרוד" נידמה היה לי שאני בתוך סצנה של סרט נפלא הנוף מסביב הקיף את הכל כמו תמונה, כחול וישן ושקט של צהרים שעוצר נשימה, בתוך כל זה יכולתי לראות מרחפים את ה- 400 עמודים ויותר של הספר הראשון הזה שלה, אישה יפה רזה ועדינה ועם זאת כל כך מלאה בנוכחות המתבטאת בעיקר בווקליות הכל כך יציבה ונינוחה שלה ואני נמלאתי באיזון של הקשבה,

"אני לא רוצה שאנשים יחשבו כשהם קוראים את המילים היא אמרה אני רוצה שהם ירגישו" ומיד זה התחבר לי לתיאור שלה את דרך הכתיבה שלה, נקודות הפתיחה והסיום היו לה אבל שום תכנון ממוקד לא עשה את האמצע של הספר הזה, מדובר היה באוסף של תחושות שנחתו אל מול אצבעותיה המקלידות, האמת שממש יכולתי להרגיש איך זה קורה ואת החיוך המופתע שלה המלווה את ההקלדה, יש בה סוג של שקט, שחשבתי שהוא השקט אולי שאחרי העשייה.

בתום שלושת השעות שלנו יחד התחוור לי שהשקט הזה הוא השקט הכל כך מודע שלה את עצמה ואני חייבת לומר שזה מרתק עד איימה לפגוש את המודע הזה כל כך חזק ויציב , עבורה זו דרך טבע ,עבורי זה הדבר הזה שהכי הרבה הערכתי בה והכי הרבה רציתי זאת לעצמי.

"אני ניתקתי מחיי את הטייס האוטומטי" אומרת יונית עובד כבר בדקות הראשונות שלנו בשיחה ואני ממש ברגע הזה הרגשתי אותה עוטפת אותי בשלווה של רגע וחוויה והישיבה מולה הפכה אותי הרבה יותר מנינוחה…הייתה בי הרגשה שהיא פותחת עבורי את ביתה והיא חייכה ואמרה שאני זו המוכנה היום להיות כל כך פתוחה.

בימים אלה פתחה יונית עובד אתר שבו אפשר לגעת בעוצמת החוויה המלווה את ספר הביכורים שלה:

הכתובת הנה לפניכם, ממליצה בחום להכנס ולחוות בעצמכם את הניחוח האחר הזה.
http://www.yonitoved.com/