משאלות – האם מותר לרצות וכמה מותר לנו לרצות

משאלות – האם מותר לרצות וכמה מותר לנו לרצות?

צבי גלעדי

אחד מן הדברים הראשוניים שגישת ה'הונה' מעודדת הוא הגדרת הרצונות שלנו. מה בעצם היינו רוצים שיקרה, בכל תחום ותחום של חיינו, פרט אחר פרט.  לכאורה קל ליצור את זה, מכיוון שכל אדם יגיד שמחשבות של 'מה הייתי רוצה שיקרה', הן תופעה כמעט יומיומית בראשו, ולרוב מחשבות כאלה חוזרות ומתרוצצות בראש שוב ושוב. 
כל זה נכון, המחשבות אמנם מתרוצצות בראש מפעם לפעם, וחוזרות וחולפות בראש בזמן אחר, אבל בשעה שאנחנו מנסים לסכם אותן, או במילים אחרות להגדיר בדיוק ובפרוט מה אנחנו באמת רוצים, צצה ועולה בעיה:  חלק מאיתנו לא מסוגלים להגיע להגדרה מדויקת של מה אנחנו באמת רוצים.  
לא תמיד אנחנו גם מודים שאנו לא יכולים לומר בדיוק מה שאנו רוצים, או לא יודעים להגדיר זאת, והתירוץ לכך הוא שכרגע יש דברים חשובים יותר לעסוק בהם, מאשר להגדיר מה אנו רוצים שיקרה.  לעיתים התירוץ הוא שבכלל לא צריך להגדיר, כי 'בלאו הכי במחשבות שלנו הדברים האלה נמצאים', או 'אנחנו הרי יודעים מה אנחנו רוצים… אז מי צריך את ההגדרות האלה'.

ברור שכמו טבעו של כל תירוץ, הוא מעיד על סיבה אחרת שקיימת ברקע. לדוגמא:
א. אנחנו לא באמת יודעים מה שאנו רוצים. זה מעורפל.
ב. אפילו בשעה שוודאי לנו מה הרצון שלנו, הוא יכול להשתנות, ומה שרצינו ביום מסוים, לא תמיד תקף ביום הבא.   
ג. לפעמים רצון אחד שלנו בא על חשבון רצון אחר שלנו, ושניהם יחד לא יכולים להתממש, אז מי מהם עדיף?   
ד. אנו מהססים כאשר לא ברור לנו מהיכן יבואו המשאבים להגשים את רצוננו.   
ה. אנחנו חוששים שהגשמת רצוננו תבוא על חשבון מישהו או תפגע במישהו.   

לסיבות הללו, שכולן נראות מוכרות, מצטרפות לפעמים גם סיבה נוספת, 'מיסטית' לכאורה: 'אסור לרצות יותר מדי'… או 'לא טוב לרצות הרבה'… או 'אם נרצה הרבה, לא נקבל כלום'… 
מהיכן נובעת הגישה ש'לא טוב להרבות בדברים שמשתוקקים אליהם'?  מן האגדות, מן התרבויות שאנו חיים בהן ומן הסיפורים העממיים.

ההסתפקות במעט מופיעה בתוך כללי מוסר במקומות רבים, והיא נובעת מן ההנחה שהשפע יכול להזיק ולדרדר.  במקומות רבים ובתרבויות רבות קושרים את השפע לרשע, לזדון, לחוסר רגישות ולחוסר אכפתיות. ברור שתפיסה זו איננה בהכרח נכון, כי כל אלה לא נובעים מן השפע אלא מחוסר הערכים ואדם ערכי שיש לו שפע לא יינזק ולא יתדרדר, למרות זאת הקישור קיים.
גם באגדות וגם בסיפורים העממיים, מקפידים להדגיש לנו, שאם שעושים משהו מאד טוב או אמיץ או מיוחד, יש סיכוי לזכות בתמורה להגשמת משאלת לב אחת, או לכל היותר שלוש משאלות. אף פעם לא מציעים לגיבור, או לצדיק, או לתמים שעושה את המעשה המיוחד, להגשים את כל משאלות ליבו, בסגנון של 'כל מבוקשך יינתן לך, רק תגיד'.  תמיד זה בא בניסוח של 'מה משאלתך?' או 'היית נפלא. מגיעות לך שלוש משאלות…'.  ובקיצור, אצל חלק מאיתנו מטיילות מתחת לפני השטח מחשבות כמו 'לא טוב לרצות…'  או  'לא טוב לרצות הרבה'  או  'מי שרוצה הרבה בסוף לא מקבל בכלל'.

לכן, ברור שיהיה לנו קשה מאד להתיישב ולהגדיר מה אנחנו באמת רוצים בפרוט. אולי אצל חלק מאיתנו אפילו תעלה ההנחה שזה בכלל לא טוב.
גישת ההונה חולקת באופן גורף על ההנחה שזה לא טוב, על ההנחה שהגדרת רצונותינו עלולה איך שהוא להפריע, ועל ההנחה שאנחנו מוגבלים בכמות רצונותינו.  בהחלט מותר לנו לרצות ולבקש את כל מה שאנו רוצים, ברמה ובכמות שאנו רוצים את זה.

גישת ההונה מעניקה את היכולת לרצות משהו לחלק אחד באישיות שלנו ('האני החושב') ומעניקה את היכולת להוציא את הרצון לפועל לחלק אחר באישיות שלנו ('האני המתפעל') שאחראי לביצוע. 
על פי גישת ההונה, האני המתפעל, שאחראי על ביצוע הרצונות, לא יכול לדעת מהם רצונותינו לפני שנגדיר אותם במדויק ולפני שנפרט ונכמת אותם.
לפני ההגדרה המדויקת כל הרצונות שלנו הם מחשבות חולפות, שלפעמים הן משתנות וחוזרות ושוב משתנות, כאשר לא ברור מה בדיוק אנחנו רוצים, ולא ברור כמה מזה אנחנו רוצים, ומתי אנו רוצים שזה יקרה… אתמול? מחר? בעוד שבוע? השנה?
המינימום שנדרש כדי שמשאלת לב שלנו תוכל להתבצע על ידי האני המתפעל, שאחראי על הביצוע, הוא שהמשאלה תהיה מנוסחת היטב, בהיר, מדויק ולא משתמע לשני פנים.  אם זה לא יהיה כך אז האני המתפעל שלנו לא יוכל להגשים, כי לא ידע מה בדיוק יש להגשים, או שהוא יגשים לנו משהו אחר, דומה או קרוב, כי הייתה אי בהירות. 

קורסי הונה וסדנאות הונה ליצירת מציאות, וגם האימון האישי ההוליסטי בשיטת ההונה, מלמדים איך להגדיר ואיך לנסח את משאלות לבנו בבהירות לפרט פרטיהן, כדי לאפשר להן להתגשם.  
אבל, אני ממליץ גם לאלה שקוראים מאמר זה לנסות לעשות משהו, כבר עכשיו, בעבודה עצמית.  לפעמים, עצם ההגדרה הנכונה, הבהירה והמדויקת, מספיקה כדי שמשאלת לב תצא לפועל.

לביצוע עצמי:  רשימת משאלות לב אישית

קחו דף נייר, או מחברת, או פתחו מסמך חדש במחשב, ורשמו בו אחד אחרי השני, את מה שאתם רוצים שיקרה בחייכם, בכל תחום ותחום.  בלימודים, בעבודה, בקריירה, במשפחה, בזוגיות, בהורות, בחברות, בעסקים, במערכות היחסים, ביכולות שלכם, בכישורים שלכם, ובתכונות שלכם.  בכל תחום שיש לכם בו רצון כלשהו.  אל תנסו לחסוך או לקמץ.  כתבו הכל.

כמה טיפים שיעזרו לכם בניסוח:
● רשמו כל דבר שאתה רוצים להגשים. הכל רשאי להיכנס. גם דברים גשמיים, גם דברים מנטליים   וגם דברים רוחניים. מותר לרשום הכל.
● נסחו את המשאלה בבהירות, בקיצור, בחדות, ובדיוק מקסימליים.  אל תשאירו משהו מעורפל.

● בניסוח שימו לב ל:  האם אתם רוצים שהדבר יקרה או שאתם רוצים לגרום לו לקרות בעצמכם? 

● בניסוח שימו לב ל: האם אתם מעוניינים שיקרה משהו בפועל או שייראה כאילו קרה משהו? למשל, 'האם אני רוצה להפוך להיות 'יותר חברותי', או  שאני רוצה שייראו שהפכתי להיות 'יותר חברותי'?'

אין צורך להכין את הרשימה בבת אחת ובפעם אחת. 
קחו את הזמן שלכם, בלי לחץ, חשבו היטב על מה שאתם רוצים והגדירו באופן ברור ובהיר.
חזרו אל הרשימה מפעם לפעם, בדקו האם צריך לשנות או לעדכן משהו, מחקו את מה שכבר יצא לפועל מן הרשימה וגם הודו על הביצוע, למי שאתם רוצים להודות, העיקר שתהיה הכרת תודה.
בהצלחה!