מתכונים לראש השנה, דיאטה ומה שביניהם

ראש השנה עומד בפתח, ומביא עמו ניחוחות של סתיו, התחלות חדשות, הרמוניה משפחתית, אך בעיקר- הרבה הרבה אוכל. ובכן, באווירת חגיגית זו, גמרתי אומר ליטול בידי מקלדת ומחשב ולתרום מעט מחוכמת חיי למען הנזקקים. הכוונה לאלו מביניכם הניצבים אובדי עצות מול שלל הטיפים והשיטות השונות האמורים לעזור לכם "לעבור את החג בשלום".

אני אסביר- אם אתם בעניין של אכילה מאוזנת ושמירה על המשקל, בוודאי שמעתם לא פעם שחשוב להקפיד על שתיית מים מרובים בשעת הארוחה, ושכדאי לאכול יותר סלט ופחות פחמימות ודברי מתיקה, ומומלץ- לנשים שביניכן, להצטייד בבגד צמוד ומחמיא שיזכיר לכן לאכול במידה ולא להתנפח. ועוד אינספור "מומלצים" ו"כדאיים" למיניהם, הדורשים מאיתנו לעשות וויתורים כואבים בארוחת החג. וכדי להבין למה זה כל כך קשה, הייתי מעוניינת להרחיב מעט בעניין הארוחה.

למעשה, בכל ארוחת חג, אצל המשפחה הישראלית הממוצעת, קיימים כמה מאפיינים קבועים, אם תרצו- מסורת בלתי כתובה. נתחיל בסבתא– זאת שרוקחת מטעמים שמימיים ועתירי קלוריות. ואז, משגיחה בקפדנות שנעמיס על הצלחת מנה נכבדת מכל אחד מהם, כזאת שלא תבייש אף אכלן מיומן, ולסיום "ננקה" את הצלחת בצורה שלא תבייש אף מדיח כלים מקצועי.  אם לא די בכך, אחרי כל זה, מגיע תורן של המנות האחרונות.

בשלב זה, כולנו, או לפחות ה"מדיאטים" שבינינו ניצבים בפני צומת דרכים, ולאכול או לא לאכול, זאת השאלה.

השטן הקטן על כתף ימין מדרבן לזלול כל עוד אתה יכול (או לא) ואילו המלאכון לוחש להישמר מפני אלפי הקלוריות המוסוות במעטה תמים של פאי תפוחים ועוגת דבש.

כמובן שחלקנו קשובים יותר לגוף שלנו, שמאותת שהוא כבר ספג טראומה רצינית בחלקה הראשון של הארוחה וזקוק עכשיו למנוחה, והאחרים נכנעים לניחוחות המתקתקים ולהפצרותיה הבלתי פוסקות של הסבתא. ואז, אחרי שני סיבובים של מתוקים (כי הראשון משאיר טעם של עוד, ואם כבר אז כבר, הדיאטה גם ככה נשברה…) מגיע תורם של המלוחים-  הפיצוחים כפי שמכנים אותם בשפה המקצועית. הרי אין ספק, שצלילי הפיצוח הם מרכיב חשוב לצד הדיונים הסוערים בכל הנוגע למשחק שהיה בשבת, הקניות והניקיונות המתישים לקראת החג, פרשיית השחיתות בממשלה, הרומן של שושנה והחלפות המתכונים לראש השנה, ואם כבר, אז גם לחנוכה, פורים ופסח. בשלב זה, לאחר שאחרון הגרעינים פוצח, הגיע הזמן "לסגור את הבסטה". הדוד כבר תופח על כרסו המלאה בחוסר סבלנות והדודה מכחכחת בגרונה באופן שלא משתמע לשתי פנים. עכשיו קמים משולחן שנראה כאילו לא ישוב להראות כפי שנראה לפני שעות ספורות, ושבים איש איש לביתו.

כאן מגיע השלב הסופי של ארוחת הערב החגיגית- שלב ייסורי המצפון וההלקאה העצמית. למה? למה הייתי חייב את פרוסת הפאי הנוספת?!? כבר הייתי מלא…

אז אני אגיד לכם למה- כי זה טעים! ויש לי שאלה אחרת- למה בעצם לא? למה לא להרשות לעצמכם שתי פרוסות פאי? האם העובדה שאתה "מדיאט" הופכת אותך לזן נחות שאינו ראוי להתענג מכל הטוב של ארוחת החג? התשובה היא לא. לא צריך לעשות וויתורים, אלא צריך לדאוג לאיזון נכון בין כל מרכיבי הארוחה ו"לחשב" באילו מאכלים שווה לכם להשקיע יותר קלוריות ובאילו פחות. כדי לא לעשות דוקטורט במתמטיקה על מנת לפענח את כמות הקלוריות והשומן הרווי בכל ביס שאתם מכניסים לפה, ניתן להשתמש בשיטת הנקודות שפותחה ע"י שומרי משקל, באמצעותה אפשר "למדוד" את הארוחות ביתר קלות וליהנות מכל המאכלים והקינוחים, כמובן, בצורה מחושבת.

אולם, אין ספק, שמתמטיקה ואוכל זה לא השילוב המושלם, בין אם היא פשוטה, כמו בספירת נקודות, או מורכבת יותר, כמו בספירת קלוריות, מה גם שכל החשיבה המקדימה מאוד פוגעת בספונטניות שבאכילה. לכן הייתי מציעה דבר נוסף שמצאתי שעוזר ויכול להתאים בעיקר לבשלנים שביניכם, או לאילו שמוכנים להתנסות בדברים חדשים – תביאו מאכלים מהבית. כך גם תוכלו לתרום את חלקכם לארוחה, אולי להתנסות בתחביב חדש והחשוב מכל- לוודא שהארוחה מורכבת גם ממאכלים דלי קלוריות, או לפחות "מדודים". כלומר, כאלה שאתם יודעים בדיוק אילו מרכיבים הוכנסו לתוכם, את הכמות המדויקת של כל אחד מהם ואת ערכו הקלורי, או לחילופין ה"ניקודי". תוכלו לשאוב רעיונות שונים ממגוון המתכונים לראש השנה המופיעים באתר של שומרי משקל, ממנות ראשונות ועד לאחרונות. שם גם תוכלו למצוא את הערך ה"ניקודי" של כל מנה מוכנה ושל המתכון כולו מבלי להיכנס לחישובים מיותרים.

רק כדי לסבר את האוזן – בואו נאמר שכמות הקלוריות שמותר לכם לגמוע במהלך ארוחת החג היא 600 פחות או יותר (כשהנשים זה ה-פחות והגברים זה ה-יותר), ולפי שיטת הנקודות- משהו כמו 10 נקודות,  וזה עוד כי "פרגנתי" לכם, בהנחה שבמהלך היום "התקמצנתם" בקלוריות במיוחד לכבודה. אם כי יש לציין שלא מומלץ להימנע לגמרי מהאכילה לפני ורצוי לאכול לפחות עוד ארוחה אחת ביום.

עכשיו, כשיש לכם שמץ של מושג, תוכלו להגיע לארוחה מצוידים בסירים ושיטה חדשה, לעשות "חישוב" מושכל ואף לאכול מעוגת הדבש ולא להשאיר אותה שלמה… בתיאבון…