מתכונים לראש השנה

כשאני מחמיא לאשתי לגבי איך שהיא נראית, דבר ראשון היא מחייכת אליי. חיוך רגוע, מאיר ואוהב. הלוואי. הלוואי שזה היה ככה. בין התסריט הזה לבין המציאות יש פער גדול מאד. במציאות דבר ראשון אשתי מביעה את עצמה באמצעות העיניים ולא בחיוך. היא פוערת אותן. הגבות שלה מורמות ויש דקת דומיה. אז אני מבין שעשיתי טעות ומנסה להתחפף בזמן. חכה רגע, היא אומרת לי, רואים??

"רואים מה?"- אני שואל ומתחרט ששאלתי. "רואים?!?  שעליתי?!?"… וכן הלאה וכן הלאה. מחמאה פשוטה לאשתי מזכה אותנו בזמן איכות ממושך של מדידות מול הראי, כשלי אסור לזוז עד שאני מודה במשהו כמו "כן, אני רואה שהוספת קילו מאתיים"…

אפשר להבין שלסיפור הזה אין אף פעם סוף טוב והוא בסכנת התעצמות בתקופה שאמורה להיות התקופה הנעימה ביותר בשנה, תקופת החגים.

עכשיו, בהתאם לזה שאני הגבר בבית, לרוב אני מבשל את האוכל. לכן אני חייב להיערך בימים אלה.

זה התפקיד שלי לחסל מראש את מפלצת רגשות האשם שעלולה לתקוף את אשתי בסופה של כל ארוחת חג טובה.

לצורך העניין גייסתי את אחותי, שקרובה לאשתי ברוחה ומבינת עניין כמוני באזור המטבח, ולשמחתי היא העבירה לי את סודות הבישול שלה. כך נתגלה לי שה"סו קולד" סודות בישול שלה הם למעשה וואריאציות על תפריטים שהורכבו על ידי טובי המוחות שלקחו בחשבון גם את האישיו של המשקל… רצתי, בדקתי ואני מרוצה. יש להם את כל מה שאני צריך כדי להיערך נכון לקראת החגים, עם מגוון עשיר של טעמים שגם לא יהיה מסובך להתקין מהם ארוחת גורמה. מתוך מתכונים לראש השנה אני כבר מתחיל לאסוף ולחבר את הסעודה שתענה על כל הקריטריונים שלי בערב החג.

כאן המקום לאחל שנה טובה לאחותי בשמי, בשם אשתי ובשם של כל מי שמוצא בזכותך את המתכון המושלם בג'ונגל האינטרנטי. תודה.

האסטרטגיה שלי לחגים תהיה הכנה של ארוחה טובה, כשארוחה טובה צריכה לכלול כמה אלמנטים. בראש ובראשונה היא צריכה להיות ערבה לחיך. על הדרך היא צריכה להיות גם מגוונת ומזינה, בשבילנו וגם בשביל הילדים. ואחרון חביב, היא צריכה להעלות חיוך מבסוטי ונקי מרגשות אשם על הפרצוף של אשתי אחרי שהצלחת שלה מתרוקנת…