נתן יונתן המשורר ומקומו בזמר העברי

נתן יונתן (2004-1923), משורר ישראלי. פירסם עשרים ספרי שירה ושלושה ספרי פרוזה, ועסק גם בתרגום שירה מיידיש לעברית. שיריו תורגמו לשפות רבות, ורבים מהם הולחנו ובוצעו בפומבי. עם שיריו הידועים נמנים השירים "הרדופים", "נאסף תשרי", "חופים", "האיש ההוא".

נתן יונתן נולד ב-1923 בקייב באוקראינה, כנתן קליין, ובגיל שנתיים הועלה ארצה, יונה ולאה. את ילדותו העביר בפתח תקווה, אחר כך בישוב כפר מעש.הוא למד בבית הספר היסודי פיק"א ובבית הספר החקלאי בגבעת השלושה.

כתב את שירו הראשון, בשנת 1940, בהיותו בן 16 "כשספינות הולכות הימה" .השיר פורסם ב"על החומה", עיתון של "השומר הצעיר" אותו ערך משה שמיר. 

ספר שיריו הראשון, "שבילי עפר", יצא לאור ב-1951תחת השם נתן יונתן צירוף שם אביו עם שמו – יונה ונתן.

היה בתחילה חניך תנועת "הנוער העובד", אך חברו חיים גורי שכנעו לעבור לתנועת "השומר הצעיר". כחניך בתנועת הנוער "השומר הצעיר" הצטרף ב-1945 לקיבוץ שריד, ובו התגורר 46 שנים עד 1991.

למד באוניברסיטת תל אביב, בה קיבל תואר מוסמך בספרות כללית. לימד במקומות שונים ביניהם: מכללת אורנים, מכללת לווינסקי, אוניברסיטת חיפה וכן בבתי ספר.

החל משנת 1971 עד 1997 כיהן כעורך ראשי בהוצאת "ספריית פועלים" וכן שימש חבר במליאת רשות השידור ויו"ר אגודת הסופרים. זכה בפרסים יוקרתיים כפרס ראש ממשלה, אך לא זכה בפרס ישראל, דבר שעורר תרעומת גדולה בקרב מעריציו.יודעי דבר יודעים לספר שהוא היה מועמד ריאלי לזכות בפרס בקטגוריית זמר-עברי,אך הוא ראה זאת כאי הערכה כלפיו כמשורר.במלים אחרות הפיכתו למשורר פופולארי מולחן הייתה לו לרועץ מחד גיסא אך קירבה אותו לציבור הרחב מאידך גיסא.

"הוא איפשר גם למי ששירה אינה התחום הטבעי שלו להיות חלק ממנה. אין שום מקום אחר שבו יש חיבור כל-כך אינטנסיבי בין שירה למוזיקה פופולרית. יונתן עשה חיבורים חשובים בין חוויות של טיולים על החוף, ארץ-ישראל היפה, חוויות התבגרות, מלחמות ושירים לבנו ליאור. הוא הצליח להלך על החבל הדק שבין סנטימנטליות ונאיביות לבין הגבוה, ואיפשר את שני העולמות".

מדברי פרופ' יגאל שוורץ עליו)

לנתן יונתן היו היו שני ילדים וילד נוסף שאימץ כבן. בכורו ליאור נפל במלחמת יום הכיפורים, בעת שפיקד על טנק . יונתן הקדיש שירים רבים בהן מובאת חוויית האובדן של הבן. בין השאר כתב:

שירו "האיש ההוא" הפך להמנון אחרי רצח יצחק רבין למרות שלא ניכתב במקורו לרבין, אלא כבלדה לאיש טבע אידיאלי שלושים שנה קודם לכן,ובדיעבד הקדיש אותו לראש הממשלה הנרצח.

מקומו של נתן יונתן בזמר העברי

נתן יונתן הוא הינו המשורר המולחן ביותר בזמר העברי אחרי חיים נחמן ביאליק. הודות לתופעה זו שמלחינים ,ביניהם מן השורה הראשונה,נהגו להלחין למלותיו,רבים שיתכן ולא היו מתוודעים לשיריו זכו לזאת. שירתו של יונתן מתאפיינת בפשטות במיבנה שלה,צורת הבעתה וישירותה ומשתלבת יפה עם הלחן,שיוצרים יחד מוצר שיש בו ניחוח שירי נוסח שירי ארץ ישראל היפה. מלחינים ומבצעים מצאו לעצמם אתגר להלחין ולבצע את נתן יונתן בפרט הרבה לעשות זאת נחום הימן שהלחין עשרות שירים של יונתן,והקשר בינהם חרג הרבה מעבר לקשר המוסיקאלי,והידידות העמוקה ביניהם באה לידי ביטוי בהספד בדמעות של הימן על ידידו המשורר. בין הלחנים המוכרים של הימן למלות יונתן:"שיר אהבה ישן" (המוכר כ"אניטה וחואן"},"חופים". שלמה ארצי הלחין ליונתן את השיר "הרדופים" כלחן בנוסח רוסי. היה הרבה השפעה רוסית על נתן יונתן.עוד לפני שהחלה התופעה של הלחנת שיריו הוא כבר כתב מלים לשירים רוסיים,כמו "דוגית נוסעת" ו"על עצי שיטה" ועוד.בשיר אחד הוא אפילו "פישל" כשכתב מלים ללחן שבדיעבד הסתבר לו שהוא כלל במקור מלות תהילה לסטאלין (השיר "העולם עגול ופתוח").

בתוכנית בערוץ הראשון מ-1989 לכבודו של נחום הימן,התארח כמובן מאליו נתן יונתן.המנחה אהוד מנור שאל אותו איך הרגשתו להיות משורר כה מולחן וגם שאל אותו לגבי ההבחנה בין שיר לפזמון.נתן יונתן השיב לא כי הוא לא מבחין בדקות שבין השניים,ועד שלא יקבעו "מומחים לדבר" מהו שיר ומהו פזמון,שירים ייהפכו לפזמונים ופזמונים יהפכו לשירים.

תרומתו של נתן יונתן לזמר העברי לא באה לידי ביטוי בהוקרה לאיש בהענקת פרס ישראל שהיתה כל כך מתבקשת,וזה ללא ספק אחד ה"פספוסים" של מוסד זה,וגם מקור לבדיקה עצמית על כל ההליך של הענקת הפרס. עובדת אי קבלת הפרס בקטגוריה של שירה או זמר עברי לא תגמד את שירתו ואישיותו של נתן יונתן,שהפרס הגדול ביותר שקיבל בחייו הוא שירתו שכה הרבו להשמיעה וימשיכו להשמיעה והאהבה לאיש הצנוע ועדין הנפש שכל שירתו היא ראי לתכונות האכותיות שדבקו באיש.