על האומנות

האומנות כהגדרתה אינה תפישה שמוזאון או בעל גלריה ראה יצירה וקבע שזו אומנות או להיפך ,היצירות עצמן הן שנותנות את הכוח לפרט ולצרכני האומנות, הם שקובעים מהי יצירת אומנות. על היצירה כשלעצמה בעיני הפרט לעורר רגש ומחשבה והתעלות המציפים אותנו כשאנו רואים יצירה טובה כמו מנגינה ,צלום או פרוזה ושירה טובה.
אחד המרכיבים החשובים לגבי אומנות הוא לעורר את המחשבה, היצירה תלויה כמובן גם בזמן ובתרבות של אותו צרכן המביט אליה וחש אליה והאנרגיות העוברות בין הפרט ליצירה ,היצירה יכולה באותה מידה גם להיות גרועה ולעורר בנו מחשבה,האומנות נחשבת כמוסכמה חברתית לכן בתרבויות אחרות כשיצירה היא יצירת מופת אחרים חושבים ההפך .
כמובן שצריך להתחשב בחוקים של האומנות,לא כל דבר שמעורר בנו מחשבה ורגש הינו אומנות על פי קריטריונים אלה, לעיתים מוצגות יצירות גרועות מאד ,אך הן תלויות במוזיאונים ,כי האמן בעל  שם ויש מאחוריו הסטוריה מכובדת ,אבל זה לא אומר שהיצירה שמוצגת במוזאון עומדת בקריטריון האומנות וזה קורה לעיתים קרובות. 
ישנן קבוצות של צרכנים שעשויות להפיק מן היצירה כוח ,מעמד ותועלת והכוונה היא לבעלי הממון שהם לעיתים קובעים את הקריטריונים בתצוגות ובמכירות הפומביות שבשנים האחרונות שולטים בעולם האומנות ועל פיהם יישק דבר ,לעיתים ללא קשר ליצירותיו של האמן ,אבל הם, הם שנותנים את הטון.
האומנות היא למעשה שפה ,יש כאלה בעלי כושר הבעה גבוה שאפשר להבין את השפה שביצירותיהם וכאלה שפחות .
 
כשנשאל באחד הספרים שפורסמו על אומנות, מהי אומנות הציור עבורך כתב הצייר אפרים מודזלביץ:

   "כצייר כתב היד הינו כתב המוח והרגש הנושא איתו מטען אנרגיות שאנו קולטים ומעבירים על גבי הבד ,יוצרים חיים חדשים במסגרת שונה ,כצייר נראה לי שהנחת צבע ,קו וצורה הינם כסגירת מעגל של ראייה , חשיבה ותחושה….ביום שאנו מגיעים ליכולת של קליטת אנרגיות והטבעתם בחומר אנו דנים ביצירה טהורה …."