על הקבוע הקוסמולוגי

הקבוע הקוסמולוגי הוא הקבוע שנקרא למדא (אות יוונית) שאיינשטיין הציב במשוואות שלו במסגרת "תורת היחסות הכללית" שלו משנת 1915. קבוע זה היה אמור לאזן את כח הכבידה ההדדי ביקום ו"לעצור" בדרך זו את המגמה שהוסקה מתוך תורת היחסות שלו שהיקום איננו סטטי. המסקנה שהיקום או מתפשט או מתכווץ נגדה את הדעה שרווחה אז בתקופתו שהיקום הוא סטטי במהותו.

יש לציין שכל זה היה לפני תצפיותיו של אדווין האבל, האסטרונום הדגול ב-1927 בדבר גלקסיות אשר נראות בתצפיות כאילו הן בורחות אלו מאלו, כשמשמעות הדבר יקום מתפשט. אז נאלץ איינשטיין בעקבות תגלית זו להסיר את הקבוע שלו מנוסחאותיו בציינו שזו היתה "פאשלת חייו".

יש לציין שבשלהי המאה העשרים התברר כי יש מגמה של התפשטות מואצת של היקום בניגוד למה שחשבו, וזה שהכבידה ההדדית של היקום תעצור בשלב מסוים את התפשטותו. אז קיבל הקבוע של איינשטיין עדנה, ואילו היה בחיים היה אומר ששגיאתו הגדולה היתה דווקא בזה שהסיר את הקבוע מנוסחאותיו. הסיבה לעדנתו של הקבוע הקוסמולוגי היתה בכך שהיא ייצגה מין סוג של אנרגיה אפילה בלתי מוסברת שדוחפת את החומר ביקום כלפי חוץ. הקבוע הקוסמולוגי שעצר לדידו של איינשטיין את התפשטות היקום שלו דווקא עכשיו דוחף את החומר ביקום כלפי חוץ.

יצויין גם כי בעת שאיינשטיין לא קיבל את מסקנת נוסחאות השדה שלו, היו שניים אשר קיבלו את נוסחאותיו כפשוטן. היה זה למטר שדגל ביקום לא סטטי, ופרידמן שבנה שלושה מודלים של גורל היקום על בסיס ההנחה שהיקום מתפשט. מודל אחד היה יקום מתפשט לעד, עקב מסה קריטית חסרה שלא תצליח לעצור את התפשטות החומר ביקום. וריאנט אחר, בהנחה של כמות מסה קריטית של חומר שתעצור את התפשטותו ומודל שלישי המתבסס על שיווי משקל של המסה הקריטית שתאזן בדיוק את ההתפשטות, והיקום יראה כאילו הוא מרחף.

הקבוע הקוסמולוגי מצטרף לעוד קבועים פיזיקליים כמו קבוע הכבידה אותו קבע ניוטון שביחס ישיר בין מסות וביחס הפוך למרחק ביניהן בריבוע.

העיקרון האנתרופי הוא מעין תפיסה פילוסופית שטוענת כי חיים תבוניים הצופים בתופעות טבע, יכולים במהלך תצפיותיהם על היקום לראות את הנתונים המסתדרים עם אופיה של צורת החיים. קבועים אלו אמורים גם להסביר כיצד גיל היקום על קבועיו הפיזיקליים מביאים להיווצרות צורות חיים עם תודעה.

במילים אחרות, העיקרון האנתרופי טוען כי אנו חיים ביקום שתנאיו מכוונים לחיים מורכבים ותבוניים, ואילו אותם קבועים היו שונים ולו אך במעט, חיים תבוניים לא היו נוצרים ביקום. יש אגב כאלה הטוענים שהרעיון הגלום סביב העיקרון האנתרופי הנו ספקולציה שלא תחזיק מעמד מול מדע תקני המבוסס על תצפיות וניסויים.