על הרכילות

על הרכילות והימנעות ממנה

רכילות היא הרסנית באופן אדיר. לעיתים אף אנו שומעים בדיחות לגבי רכילות, כמו שיחה בין שני אנשים כשאחד אומר: "איני יכול לאמר לך יתר מזה. אמרתי לך כבר יותר מאשר שמעתי". וכאן חבויה הטרגדיה של הרכילות שיכולה, ולעיתים קרובות אכן הורסת את האמינות והשם של אדם. רכילות תמיד פוגעת בך, ביחסים, במיוחד עם האדם שאתה מרכל אודותיו.

הרכילות מלווה במחשבות של כעס, קנאה ומחשבות שליליות אחרות, ולכן הרכילות, בראשיתה, פוגעת במספר אותה… וכן, כשאתה אומר משהו לא נחמד על מישהו, תרגיש שלא בנוח בנוכחותו והיחסים איתו יסבלו בשל כך .

ד"ר אדריאן רוג'רס טוען שלפני שאנו מפיצים מידע שעלול להיחשב כרכילות, אנו במודעות רבה צריכים לענות על שלוש שאלות :

1.      האם זו אמת ? אם המידע נופל במבחן הראשון הזה אז אין לחזור עליו .

2.      בהנחה שהמידע הוא אמת, האם אכן אתה צריך לחלוק אותו? האם הוא יעזור למישהו? האם הוא יפגע במישהו? האם עדיף להניח לאותו מידע? אם אין בו תועלת לאף לא אדם אחד, אז חזרה עליו – לאיזו מטרה היא משרתת?

3.      האם המידע הומאני? בעולמנו המלא בביקורת וסקפטיות, האם חזרה על אותו סיפור הוא אכן הומאני? האם אולי עדיף להניחו בצד? האם יוטב לך בלספר את המידע? כשאתה מנתח זאת בדרך זו, הסיכוי שתהפוך למרכל יורד פלאים .

כשאתה מחשב את התועלות בהפסקת הרכילות, תוכל לגלות שהם ניכרות ביותר. ראשית, אינך פוגע בעצמך, כלומר, ההערכה והמוניטין שלך נשארים ללא רבב, כמו גם חיסכון של הרבה אנרגיה ומחשבות שליליות.  וזה טוב!
שנית, לא תפגע במוניטין ובשם של מישהו אחר. כלומר, מעגל החברים שלך גדל בצורה כזו. כיון שלאף אחד מאיתנו אין חברם שאנו רוצים לאבד, זה מצויין!

לדבר רכילות אולי נותנת סיפוק מיידי קטן, אבל הסיפוק הזה נעלם מייד ומשאיר אחריו שובל של תחושה הרבה פחות טובה. המודעות לשאלה אם לספר משהו, כפי שמומלץ מעלה, מביאה אותנו להרחבת התודעה והגעה למה אנו רוצים באמת ומה היא באה לשרת… ואז לא צריכים אותה…

יעקב חייט – יעוץ, אימון, טיפול, שקום – גוף, נפש, משפחה, חברה וכלכלה www.tobemore.stiker.co.il .