פיטר פן (הספר המוער)

הסיפור המלא על הרפתקאותיו של פיטר פן

במהדורה מוערת לכבוד חגיגות ה-100 לכתיבתו

פיטר פן

הספר המוער

פיטר וונדי/פיטר פן בגני קנזינגטון

מאת: ג'יימס מת'יו בארי

תרגום מאנגלית והערות: גילי בר-הלל סמו

הוצאת אריה ניר

308 gnus

2011

נדמה לי, שאין צורך להציג את סיפורו של פיטר פן למישהו מהקוראים שלי. לא פחות מ 20 תרגומים שונים לעברית, נעשו לסיפור העלילה הזה. חלקם נאמנים למקור, אחרים נאמנים למקור של דיסני. גילי בר הלל סמו, תרגמה את הספר המקורי בו נכתב הסיפור של פיטר פן " פיטר וונדי" שראה אור לראשונה בשנת 1911. הספר נכתב תחילה כמחזה והעולה על הבמות לראשונה בשנת 1904 בשם "פיטר פן". לימים, באחת מן הגרסאות הרבות שהוסיף ותיקן ג'יימס מת'יו בארי, חזר הספר לשמו המקורי, המוכר לנו כיום: "פיטר פן".

התרגום הנוכחי של גילי בר הלל סמו, נאמן לגרסה המקורית משנת 1911, והתרגום מלווה בתחריטיו המרהיבים של המאייר פרנסיס דונקין, אשר הופיעו במהדורה הראשונה של פיטר וונדי בשנת 1911.

מלבד הסיפור של פיטר פן, בחרה גילי בר הלל סמו, לצרף לספר המוער (=  מלשון הערה/הארה, הספר מלווה בהערות הממוקמות בדרך כלל בשולי הדפים ואשר מרחיבות את היריעה באשר לנקודות מסוימות בסיפור ומקורן)  של פיטר פן, שישה פרקים מספר אחר של בארי "הציפור הלבנה הקטנה" שראה אור בשנת 1902. אותם שישה פרקים התפרסמו בנפרד בשנת 1906 בשם " פיטר פן בגני קנזינגטון" .איוריו המרהיבים של ארתור ראקמן, ליוו את הספר "פיטר פן בגני קנזינגטון". 

אני משערת שכמו רוב הקוראים, גדלתי על גרסת דיסני לסיפור פיטר פן. אותה גירסה חביבה המיועדת לטעת בקרב הילדים הצופים בסרט (או קוראים את אחד הספרים שיצא בעקבותיו) את הערכים "הנכונים". הסתקרנתי להתחקות אחר שורשיו של "פיטר פן", וגילי בר הלל סמו, העניקה לי את הרקע הנרחב הנדרש, על מנת להבין את המשמעויות השונות העומדות מאחורי סיפור המחזה המקורי של פיטר פן.

דמותו של פיטר פן, דמות הילד הנצחי, טומנת בחובה גם היבטים טראגיים ולא נעימים. הוא מתקשה להבדיל בין החיים לבין המשחק, ומעדיף תמיד לשחק. נדמה לעיתים שלמרות הרצון של פיטר פן לא לגדול, הוא אינו יכול לגדול גם אם ירצה. חוסר יכולתו להשתנות ולהתפתח הופכת אתו לדמות טראגית.

קפטן הוק, מצטייר מכתיבתו של בארי כגנדרן "דנדי" במושגי הימים ההם. לעיתים נדמה שבארי מרמז בדמותו לאחד מבני משפחת המלוכה, משפחת סטיוארט, שמו "ג'יימס" הוא כשם המלכים מבית זה. נרמז כי הוא למד בבית ספר יוקרתי (איטון?), בו התחנכו גם נסיכי בריטניה הצעירים.

כדי להבין את הרקע של הסיפור, יש לדעת מעט על מחברו.   ג'יימס מת'יו בארי, היה בראש ובראשונה מחזאי ובמאי. פיטר פן שנכתב תחילה כמחזה, שוכתב בלי סוף כמחזה ואף לאחר שיצא כספר המשלב הלשוני של בארי משתנה בתוך העלילה, לעיתים במעבר בין הדמויות ולעיתים בתיאור אירועים שונים של אותן דמויות.

ג'יימס בארי נולד בשנת 1960 והיה ילד תשיעי  מתוך עשרה למשפחה סקוטית עניה. שתים מאחיותיו מתו בינקותן, ואחד האחים, שהיה המועדף, נפטר כשג'יימי היה בן 6. הוא לקח על עצמו לדמות לאחיו ולנחם את אמו, הוא שמע ממנה את סיפורי ילדותה ובתמורה הקריא לה כל ספר שהצליח לשים עליו ידו. תוך כדי כך התודע והתמכר לחוברות הרפתקאות זולות, ובעצת אימו כתב להן סיפורי המשך.

שמו של פיטר פן, ניתן לו גם על משקל שמו של האל פאן, שחליליו, בהם מנגן פיטר פן במחזה ובספר, מזכירים דמות ספרותית נוספת: החלילן מהמלין, שבקסם נגינת החליל שלו פיתה את ילדי המלין והובל אותם אחריו לארץ לא נודעת. פיטר פן מוכר לאם המשפחה בסיפור כמי שמלווה את הילדים המתים בדרכם. מוטיב מות הילדים מתקשר ישירות לילדותו של בארי והיה חלק מסטטיסטיקה עצובה באנגליה של סוף המאה ה 19.

בגיל שלוש עשרה נשלח בארי ללמוד בפנימיה, שם החל לכתוב ושם נבטה בו ההחלטה להיות סופר.תחילה, בעצת אחותו עבד כעיתונאי כשעבר ללונדון, כתב את רומניו הראשונים במקביל לכתיבה בעיתוני לונדון. רומנים אלו יצרו קשר מכתבים בינו לבין הסופר רוברט לואיס סטיבנסון (מחבר אי המטמון, ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד ועוד) שהשפעות כתיבתו ניכרות בסיפור העלילה של פיטר פן. 

קפטן הוק וצוותו, שואלים את דמויותיהם ואת סיפור חייהם, מסיפורים שונים שהכיר בארי ועסקו בשודדי הים.  החל מ"שחור הזקן" דמות ימאי מיתולוגית מן המאות ה 17-18, דרך לונג ג'ון סילבר – "ברביקיו", מספרו של רוברט לואיס סטיבנסון "אי המטמון" וכלה דמויות היסטוריות וספרותיות נוספות.

בארי היה חובב קריקט, והקים קבוצת קריקט של סופרים וחברים, שמנתה בין השאר את ג'רום ק. ג'רום, ה"ג ולס, ארתור קונן דויל, פ"ג וודהאוס, א"א מילן ועוד. ב 1894 הוא נישא לאחת מהשחקניות במחזה שלו, אימו נפטרה בעת שהיה בירח הדבש שלו, ואחותו שסעדה אותה נפטרה מעט אחריה מסרטן.

שלוש שנים לאחר נישואיו פגש את ילדי משפחת לואלין דיוויס, שהיוו השראה לספר פיטר פן. המפגש עם אמם הפך את המשפחות קרובות, אף כי בן זוגה של אם המשפחה הסתייג מן הקשר איתו. בשנת 1906, חלה אבי משפחת לואלין דיוויס, מסירותו של בארי לאבי המשפחה שינתה את טיב יחסיהם, שנה לאחר מכן הוא נפטר, ואז התגלתה מחלתה של אם המשפחה. לאחר שנים ספורות נפטרה אף היא, כשהיא מותירה את בארי כאחד מן האפוטרופסים של ילדיה. הונו ומעורבותו בחייהם, הפכו אותו לאפוטרופוס היחיד הלכה למעשה והוא זה שהיה אחראי לגידולם יחד עם האומנת שגידלה אותם כל חייהם.

בארי היה קשור במיוחד לבן הבכור, ג'ורג', אשר נהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך השנים התגרש בארי מאשתו, אך באחרית ימיו הייתה זו היא, לצד מזכירתו ושניים מילדיה הנותרים של משפחת דיויס לואלין, פיטר וניקו שסעדו אותו. במהלך השנים נטען שבארי לא קיים יחסים עם אשתו, וכנראה שלא ידוע על נשים עימן ניהל מערכת יחסים מינית. יש המייחסים לבארי אי מיניות, שיכולה אולי להיות ההשראה לפן הא -מיני בדמותו של פיטר פן. כך או כך, הוא מעולם לא נחשד בפדופיליה או בנטיות הומוסקסואליות שונות. 

ניקו, הצעיר בבני משפחת דיוויס לואלין, העביר לביוגרף אנדרו בירקין מסמכים ותמונות הקשורים לחייו ג'יימס בארי ולקשריו עם משפחת לואלין דיוויס. אנדרו בירקין עוסק מזה שנים אחדות בהעלאתן לרשת, וניתן לראות אותם באתר jmbarrie.

גילי בר הלל סמו, שהתוודעה לסיפור המקורי של פיטר פן כשקיבלה במתנה מהדורה ראשונה שלו, חקרה לעומק את תולדות הסיפור, בד ובבד לצד תולדות חייו של המחבר ושל בני משפחת לואלין דיוויס. יחד עם רחל לוי, שעורכת את הסדרה המוערת של הוצאת אריה ניר, הן הוציאו תחת ידן ספר מרהיב. לצד התוכן המרתק המאגד בקפידה מידע בעל ערך רב מבחינות רבות, מופיעים האיורים שליוו את הספרים המקוריים, וצילומים מהפקות הבימה הראשונות של המחזה.

תקצר היריעה מלתמצת את מלוא היקף העבודה של גילי בר הלל סמו, אוסיף רק שהספר במתכונותו הנוכחית מסקרן ומרחיב את הדעת, ומיועד לכל חובבי סיפורו של פיטר פן. סיפור העלילה מתאים כסיפור שניתן לקרוא לילדי בית הספר היסודי. ההערות בגוף הטקסט יכולות לשמש את ההורים להרחיב את היריעה לילדיהם במידה וירצו לעשות כן, או להרחיב את יריעת ידיעותיהם של מי שחפצים להכיר את הסיפור שמאחורי סיפורו של פיטר פן.