פנסיה – זכויות בני הזוג בקרן הפנסיה בעת גירושים

רכוש הנצבר על ידי בני הזוג יחולק שווה בשווה ביניהם בעת גירושין. כך גם במקרה של זכויות פנסיה של בני הזוג. במקרה של גירושין בטרם הגיע אחד מבני הזוג לגמלאות זכאי בן הזוג השני לקבל מחצית מזכויות הפנסיה של בן זוגו בעת הגיעו לגמלאות. באשר לתשלום בפועל של הגמלה, היא תחושב ביחס לשנות הנישואים של בני הזוג יחדיו. בעת ניסוח הסכם גירושין ניתן להתייעץ בחוות דעתו של אקטואר כדי לחשב את מידת צבירת הנכסים בקרן הפנסיה של בני הזוג עד לגירושים ובמידה ונוצר חוסר איזון, על בן הזוג להעביר מחצית מן ההפרש לבן זוגו. על פי פסיקת בתי המשפט, אחראים משלמי הפנסיה להתחשב בהסכם הגירושים ולפיכך להעביר את מחצית גמלת הפנסיה לבן הזוג, בהתאם להסכם עליו חתמו. לעומת זאת משלם הפנסיה לזכאי רשאי להפסיק את תשלומי הגמלה בעת מותו של המבוטח, כיוון שהפנסיה אינה חלה על מבוטח שהלך לעולמו. לפיכך גם זכויות הפנסיה של בן הזוג נפסקות עם מותו של בן הזוג השני, לכן ניתן להגיע להסכם המשקלל את חובו היחסי של הגמלאי עד גילו המקסימאלי המשוערך של בן הזוג(אותו ניתן לקבל באמצעות הלשכה לסטטיסטיקה האוגרת את מידת שנות חייהם של האזרחים במדינה כממוצע מדגמי) וכן להגיע להיוון זכויותיו וחובותיו של המבוטח, כדי להשלים את החסר לבן זוגו, בטרם ילך לעולמו. 
תהליך ההיוון מאפשר תשלום מקדמי של בן הזוג לזוגתו של הפרשי הסכום שהצטבר בחיסכון הפנסיה בהתחשבות מוערכת של מועד פטירתו העתידי. היתרון בהיוון זה הוא הסכמה הדדית לתשלום הסכומים בין בני הזוג , דבר המבטיח שקט נפשי למבוטח,כיוון שכספיו העתידיים ישמרו לו בעת פרישה, ואילו לבן זוגו הביטחון בקבלת סכום מיידי המהווה בטחון כלכלי לשארית ימיו. החיסרון בהיוון נובע מאי וודאות בגין מועד פטירתו של המבוטח. שכן, אם האריך ימים זכה ביתר ניצול של קרן הפנסיה, ואילו בן זוגו הפסיד כספים שהיו אמורים להינתן לו אם היה דבק במחצית מקרן פנסיה של בן זוגו בעת חתימת הסכם הגירושים. לכן ישנו יתרון וחסרון בשיטה זו ומן הראוי להתייעץ גורם מוסמך לפני החלטה כלשהיא על עתיד הנכסים שהצטברו בין בני הזוג.

אם התלבטתם באיזה סוג יועץ עליכם להיוועץ,כתשובה לשאלה זו יש להבהיר תחילה את מהות תפקידם של בעלי מקצוע המורשים לעסוק ביעוץ פיננסי. כיום על פי חוק מורשים לעבוד בתחום בעלי רישיון ליעוץ פנסיוני המחולקים לשני תפקידים: האחד יועץ רישיון פנסיוני המקבל עמלה זהה מכל יצרני מוצרים פנסיוניים ומוסמך לקבוע את יעוצו בהתחשב בכל המוצרים הקיימים בשוק. השני הוא בעל רישיון סוכן פנסיוני הזכאי לקבל עמלה מיצרני מוצרים פנסיונים אשר בבחירתו, ולכן הוא מקיים זיקה עם אותם יצרנים אשר הוא עובד עימם. ההבדל הוא במיקומם של היועצים ביחס לתפקידם. בעוד שיועצי הפנסיה יושבים במערכת הבנקאית מתוקף הגדרתם כיועצים על סמך רישיון מהממונה על שוק ההון והביטוח, כאשר לעומתם סוכני הפנסיה מהווים כל סוכני הביטוח ובעלי רישיון לעסוק בתחום אשר מורשים לשווק לצרכן את המוצרים הפנסיונים אשר את יצרניהם הם מייצגים. השאלה הבאה הנשאלת היא האם ניתן לעבור בין קרנות הפנסיה ובין המוצרים הפנסיונים השונים. ובכן כיום בעקבות הסדר המתגבש בועדת הכספים של הכנסת יותר מעבר בין קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוח המנהלים בהתאם להסדרים אשר עליהם תחליט באופן סופי ועדת הכספים.