קורוס ליין-ביקורת-שורת המקהלה-בית צבי-תיאטרון רמת גן

המחזמר "קורוס ליין" מסיים סידרה של ארבעה מחזמרים שהוצגו ברצף על ידי מסיימי השנה של בית צבי.

ראיתי את קורוס ליין פעמים מספר בחו"ל במקומות עם מוניטין .הוא הוצג שנים רבות הן בברודווי החל מ 1975 והן במקומות שונים בעולם ונחשב לאחד המחזמרים המצלחים.הוא גם הוסרט.
בכל זאת  מחזמר זה במיוחד אינו נמנה עם המחזמרים האהובים עלי ושאני נהנה  מהם.
כל פעם שראיתי אותו הוא נראה לי יותר מדי סטאטי ,לא היו בו מנגינות ידועות.באופי שלו הוא נראה כמורכב מחלקים חלקים כאשר הדבר המאחד את הכל היא העובדה שזה מבחן של מועמדים להתקבל כרקדנים בלהקה.

זה מחזמר שהדגש בו הוא על הריקודים ועל הסיפורים האישיים של המועמדים השונים שעוברים את המבחן ועונים לשאלות הבמאי.
באתי אל המחזמר עם דעה קדומה אך הפעם לאחר שראיתי את המחזמר בביצוע הבוגרים החדשים של בית צבי נהנתי ממנו ביותר.
זאת הפקה מושקעת,מפוארת וצנועה כאחד, רבת גוונים עם ריקודים בכוריאוגרפיה נהדרת ובימוי מוצלח שניהם של עוז מורג.
הביצוע של כל 18 ועוד אחד משתתפים היה מצויין והליהוק טוב מאוד.
התלבושות שעוצבו על ידי יובל כספין נהדרות  ומבליטות היטב את חן הנעורים של המבצעים.צבעים עליזים,קוים מקסימים המחמיאים ללובשות והלובשים אותם.

הפעם בתפקידים הראשיים הופיעו לא הכוכבים הבולטים של המחזמרים האחרים אלא ניתנה כאן הזדמנות גם לאחרים להוכיח את עצמם בפני קהל.
נקודה זו ראויה לציון מיוחד כי יש בה גם העזה וגם סיכון.
 לא שמענו במחזמר זה את אברי ארבל,אדיר מור וניר שיבר וכאשר בא תורם לספר את סיפורם הם סיפרו אך כששרו הניעו רק את השפתיים והקולות היו קולות של אחרים כל פעם בקטע מהשיר בלבד.

חריגים היו רק לירון לוי ואניטל אלבחר המצוינים שלמרות ששרו במחזמרים האחרים שרו חלקי שיר גם כאן.
יש לציין את סיפורו של לירון בתפקיד פול שריגש מאוד הן מצורת  הביצוע והן מהסיפור שסיפר על היותו רקדן-בחורה בגיל צעיר בגלל גובהו וההתחשבות  של הוריו הפורטוריקאים בו כאשר ראו אותו כך במקרה.
אמיר הלל לעומת זאת זכה לבצע כמה שירים ונהננו מקולו החזק והנהדר וביצועיו כרקדן.

יוצא מן הכלל, במיוחד  בריקוד,היה שחר פרץ כמייק.הוא היה כולו כקפיץ דרוך שהשתחרר להנאת הצופים.חבל שלא ניתנו לו עוד כמה קטעי סולו כרקדן
קאסי-לירון מזרחי ביצעה שיר סנטימנטלי בצורה יפה מאוד ,שגם הוגש כפי שצריך וברגש, בבקשה מהבמאי במבחנים, לתת לה צ'אנס לעבוד.
קריסטין הנשואה ביצעה את שירה כאשר היא נבוכה ובעלה עוזר לה להתגבר על כך.
דיאנה-אלינור פלקסמן יש לה קול מאוד יפה ויודעת להגיש שיר בצורה נאותה.
ג'סיקה אוזן כמגי היתה גם טובה מאוד.שחר רז היה טוב זריז ופעיל  בתפקיד הכוריאוגרף.

התפאורה אם היתה -יוסי בן ארי- היתה סתמית ולא הורגשה כלל, לא לטובה ולא לרעה.לפעמים גם זה טוב.
היא תיארה סטודיו למחול.
ראויה לציון מיוחד התאורה שמשום מה לא צויין בתכניה מי עשה אותה.היא היתה מדוייקת,מגוונת ומצוינת.
רוב הזמן כל צוות השחקנים עמד בשורה על הבמה ולא זז, אלא כאשר כל אחד לתורו סיפר את סיפור חייו או לצורך ריקוד כלהקה.

מעטים הפעם היו הפיזמונים האישיים של המשתתפים כשרוב השירים מושרים ומחולקים  בין רבים וכל אחד מבצע קטע.
זאק הבמאי בהצגה-אייל קנטוב ששמענו רק את קולו הערב ולא ראינו אותו כמעט, היה נעים קול ומתחשב בנבחנים הצעירים והתנהג אליהם כאבא טוב ומבין.

קשים חייו של רקדן.יש שרוצים להתקבל ולרקוד כי הם רוצים לרקוד. הריקוד בדמם וחייו של רקדן פעיל קצרים. ויש הרוצים להתקבל גם לקורוס-כחברים בלהקה כי רוצים לעבוד וזקוקים לכסף-לפרנסה.יש גם הרוצים לרקוד כי האמא שלהם היתה בלרינה.

לראות או לא לראות:הקהל נוהר.מקומות פנויים לא נשארים אם לא מזמינים מראש.הקהל צמא לבידור המוגש היטב ובטוב טעם.אני נהנתי מאוד.
נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret")elybikoret , 31/8/2008 17:44