קפה סיפור חיים

מוצא הקפה הוא מאתיופיה. סיפורו המרתק מתחיל בחצי האי ערב ומשם עשה דרכו לעולם הרחב. על הקפה נכתבו אגדות מופלאות, מעשיות וסיפורים בכל התרבויות. אנשים התאהבו בו וייחסו לו כוחות מסתוריים ושליטים הגנו על סודותיו בקנאות. למרות ההיסטוריה המפוארת שלו, משקה הקפה הוא צעיר יחסית ועד לפני כאלף שנים בקירוב, צמח שיח הקפה פרא ביערות ההרריים של אתיופיה. כיום אפשר למצוא אותו בכל מקום וכמעט בכל משקה לאומי – מהקפה הטורקי, דרך האספרסו האיטלקי ועד הקפה האירי. בפתח המאה ה-21 קפה הוא המשקה הפופולרי מבין סוגי המשקאות ומדי שנה שותה אדם בממוצע כ-700 ספלי קפה. עד המאה ה-15 שמרו השליטים בחצי האי ערב על הקפה בקנאות. אלא שהאיסורים על הפצתו לא הועילו ובשנת 1453 מביאים הטורקים העותומנים את הקפה לבירתם קונסטנטינופול. עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר, פתח סוחר ממולח בעיר את החנות הראשונה בעולם לממכר קפה. מטורקיה המשיך הקפה לחצות גבולות ובמאה ה-17 הוא הגיע למערב. תחילה לאירופה ואחר כך לאמריקה הצפונית.

האמריקאים, אגב, אהבו אותו כבר מהלגימה הראשונה ובשנת 1668 החליף הקפה את הבירה והפך למשקה הרשמי בארוחת הבוקר הניו-יורקית. גידול הקפה היה סיפור שונה לגמרי, ודרכו למטעי הקפה הגדולים שקיימים היום ברחבי העולם הייתה קשה. עד המאה ה-17 שלטו התימנים ביד רמה בגידול הקפה והפצתו. עד כדי כך הייתה קנאותם לשמירה על הצמח היקר, שעונשי מוות למנסים להבריחו היו לשגרה. התימנים הבינו את ייצור המשקה המעורר וראו בצמח הקפה, ממנו עשו רווחים נאים, לאוצר לאומי. כל זאת עד לאביב 1616 בו הצליחו ההולנדים בעזרת תרמית מחוכמת בה מעורבים עולה רגל ממוצא הודי, ארבע נשים ושק זהב, להניח ידם על השיח היקר ולהביאו להולנד. בחממות מיוחדות שנבנו ליד אמסטרדם ניסו ההולנדים לשווא לגדל את השיח אולם כאשר הבינו שבאירופה לא ניתן לגדל את הצמח הטרופי העבירו על השתיל היקר לציילון (סרי לנקה) ולג'אווה שבאיי הודו המזרחית. השליטה המוחלטת של התימנים התפוגגה כליל. המפנה האמיתי חל בתחילת המאה ה-18 כשההולנדים העניקו ללואי ה-14, מלך צרפת, שיח קפה במתנה משם נסללה דרכו של הקפה לדרום אמריקה ומטעי הקפה הנרחבים, אותם אנו מכירים כיום, נשתלו.